| נשלח ב-22/4/2006 23:22 |
|
| |
רשמים מתפילת מוסף עם החזן פנחס כהן – שמיני תשס"ו
בס"ד*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />
רשמים מתפילת מוסף עם החזן פנחס כהן – שמיני תשס"ו
שבוע טוב לחברים (כמובן גם לפאסיביים),
זכיתי להשתתף השבת בתפילת מוסף בביהכ"נ המרכזי בגבעת שמואל עם החזן פנחס כהן. לא היכרתי את החזן פנחס כהן לפני שבת זו. זו לי הפעם הראשונה שאני שומע את החזן פנחס כהן והופתעתי מעוצמת הקולרטורה והרגש שהוא מכניס בתפילתו. אני זוכר את הבטחתו של חבר הפורום - חגי אפרתי כי כדאי להתאמץ ולבוא ומי שיבוא יהנה. חגי, עמדת בהבטחתך בגדול ואני מודה לך מכאן בפומבי על שטרחת והתקשרת אלי לזרז אותי ללכת לשמוע את החזן.
בדומה לתפילת ליל שבת "ויקהל-פקודי" באותו ביכנ"ס (עם החזן דוד אולמן) (http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1857363), גם כאן היטיב החזן "לקרוא" את הקהל. החזן ראה שמדובר בקהל הצמא לשמוע תפילה יפה אך לא חזנות "כבדה". ובהתאם לכך נתן לקהל את שביקשו להנאתם.
עקב מחוייבויות נוספות, התפללתי במקום אחר במנין ראשון ובאתי לשמוע את החזן רק בתפילת מוסף. דווחתי ע"י מתפללי ביהכ"נ כי הפסדתי את "בריך שמיה". הואיל ואינם חובבי חזנות, לא ידעו להגיד לי איזה בריך שמיה. לפי תיאוריהם, אני מנחש שזה היה של יוסלה.
תפילת מוסף
תפילת מי שברך לקהל – נוסח ואימפוביזציה.
כהכנה מוקדמת לפני השבת, עדכן אותי חגי אפרתי כי החזן פנחס כהן שר שני קטעים מאד מיוחדים של מורו לחזנות - נח שול. הקטעים הם ברכת החודש ואב הרחמים הגדול. ניגשתי אל החזן לפני התפילה, הצגתי את עצמי וביקשתי כי ישיר את שני הקטעים האלה והוא נענה בחיוב במאור פנים. אלו שני קטעים שלא שמעתי מעודי בביצוע זה והוקסמתי. בפרט מ"אב הרחמים" הגדול. תפילה ארוכה, מלאת רגש בצורה בלתי רגילה. החזן שילב באמצע גם את קטע השירה מיצירתו של מוצן "הרנינו גויים עמו". תפילה מרטיטת לבבות.
ברכת החודש כאמור ביצירתו של נח שול. יפה מאד וקליל. "מי שעשה ניסים לאבותינו" בנעימת התקוה – מתאים מאד לר"ח אייר. הכרזת ראש חודש בנעימת "מעל פסגת הר הצופים". סיום ברכת החודש – "יחדשהו" – אימפרוביזציה.
אב הרחמים – הזכרתי כבר קודם. לדעתי זו היתה גולת הכותרת של תפילתו של פיני כהן היום. הקהל התיישב, גם אלו שאינם חובבי חזנות, והאזין בנחת, ברוגע ובסבלנות לתפילה יפה זו ונראה לי כי הם נהנו מכל רגע. מוצלח מאד. לדעתי מחייב עיבוד סימפוני ומקהלתי והקלטה לדיסק.
תפילה לשלום המדינה בלחנו הידוע של סול זים, כשהקהל משמש כמקהלה בפזמון "אבינו שבשמים". שמחתי לשמוע מספר מתפללים מהקהל שלקחו יוזמה וזמזמו את התקוה כנעימת רקע להמשך התפילה לשלום המדינה.
לצערי הרב, כאן אני חייב שלא לתת נקודה טובה לחזן. החזן פיני כהן כנראה אינו מעודכן במגמה שלנו להחזיר תפילה זו לנוסח המקורי ולהיצמד לטקסט הכתוב. לצערי החזן הוסיף את התוספת מלחנו של סול זים – חזק את ידי ראשיה, חזק את ידי שריה. תוספת שכלל לא רשומה בתפילה. אני בטוח שאם חזן היה אומר בתפילה ברוך אתה...אלוקי אברהם אלוקי יצחק ואלוקי יעקב, אלוקי משה אלוקי אהרון ואלוקי דוד ושלמה – כל הקהל היה "קופץ" וצועק מיד לחזור לנוסח המקורי. להיצמד לטקסט הכתוב. בהקשר זה, אינני רואה כל הבדל בין ברכת אבות לבין תפילה לשלום המדינה. בשניהם יש להיצמד לטקסט הכתוב, ולשמחתנו, כבר ראינו הרבה חזנים שאכן חזרו להיצמד למילים הכתובות...
הכנסת ספר תורה – התחלת "בעבור דוד עבדך" אימרוביזציה על בסיס הלחן של רויטמן ומיד אחרי זה בפסוק "כי לקח טוב" מעבר חלק ועדין ללחן השיר "על שפת ים כנרת". רעיון יפה מאד וביצוע יפה מלא חן.
חזרת הש"ץ בנוסח הרגיל, קדושת כתר – נוסח ואימפרובזציות. תחילת קדושת כתר בנעימה מוכרת שלא הצלחתי לזהות, על אף שהצלחתי לזמזם את הנעימה עם החזן.
ולסיום (ואני חושב שזה היה לבקשתי ועל כך אני מודה לחזן פיני כהן) – השיר שהלוויים של גנטשוף. אמנם ביצוע בקצב יחסי מהיר מהרגיל, אך ביצוע יפה מאד כשכל הקהל משמש מקהלה למילים" מזמור שיר ליום השבת".
לסיכום – זו לי פעם ראשונה לשמוע את החזן פיני כהן ואני חייב לציין כי מאד נהנתי. החזן פיני כהן בעל כשרון קולרטורה גדול ומשדר הרבה מאד רגש בתפילתו. סה"כ היתה תפילה מאד נעימה ויפה.
ברכת ברוך הבא לחזן דוד וינבך שטרח ובא ברגל מבני ברק לשמוע את פיני כהן. וברכת ברוך הבא לאביגדור גוטמן חבר מקהלת "יובל" תושב גבעת שמואל שגם הוא טרח ובא.
יישר כח לך החזן פנחס כהן. אנו רוצים לראותך יותר בארץ ולהנות מתפילתך.
בברכת התורה, העם והארץ
בני וייס
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2006 01:58 |
|
| |
תודה על הדווח המעניין
אתה נורמלי אתה משווה בין חזרת הש"ץ לתפילה לשלום המדינה?? למה זה שונה מאלו ששרים למשל, "שים שלום" ואומרים "בכל עת ובכל שעה בשלומך שים שלום"?????
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2006 10:30 |
|
| |
חושב טוב, תרגיע, הוא בוודאי נורמלי...
אנשים במדינה שלנו די מאוכזבים מראשיה שריה ויועציה, ולכן פתאום נצמדים לטקסט הכתוב. יש אמנם הבדלציק קטן בין זה לתפלת העמידה - שהתפילה הזאת לא נכתבה ע"י אנשי כנסת הגדולה....
יש עוד הבדל, וזה בין תושבי הארץ, שמרגישים כאן בעלי-בית, לבין אורחים מחו"ל שרוצים להיות יותר קדושים מהאפיפיור, ולומר את הנוסח ה"משופר".
|
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2006 14:23 |
|
| |
הבדלציק קטן??? אתמהה(אם לא הייתי מכיר אותך עוד הייתי חושב שאתה (ר)ציני....)
אצלי בבה"כ למשל יש נוסח מורחב הרבה יותר ממה שכתב שי עגנון , (מה שמקובל ברב בתי הכנסת.) אכן יש הבדל קטנציק בין שי עגנון לאנשי כנסת הגדולה. בכל אופן כדי להפיס דעתו של בני וייס תשתדלו חבריי החזנים לא לשנות חלילה מתפילתכם לשלומה של מלכות...
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2006 14:52 |
|
| |
ידידי חושבטוב וחזןxקול היקרים,
לשאלתך חושבטוב אם אני נורמלי, אין לי תשובה. אני מודה לך חזןxקול שנתת לי חותמת הכשר והכתרת אותי כנורמלי בוודאי. אני לא הייתי חותם על כך... הכל במילתא דבדיחותא.
אבל לנושא עצמו: אנא, עיינו היטב בדברים שכתבתי לעיל ושימו לב לפרופורציות הנכונות. ידוע לי גם ידוע ה"הבדלצ'יק" שתפילת העמידה נכתבה ע"י אנשי כנסת הגדולה ואילו תפילת לשלום המדינה ע"י מועצת הרבנות הראשית. ולכן כשכתבתי את מה שכתבתי - ה"השוואה", שימו לב איך היא נכתבה, ואני מצטט: "בהקשר זה, אינני רואה כל הבדל בין" וכו'. והדגש כאן הוא על המילים "בהקשר זה". במבט לאחור יתכן והייתי צריך למתוח קו תחת מילים אלו ולהדגישן ב-bold. כמובן שאין מה להשוות בין שתי התפילות. אין גם מה להשוות בין תפילת עמידה לבין ברכת ברוך שאמר או לכה דודי. כל תפילה עם דרגת קדושתה ועם מקומה המתאים לה והלכותיה. הקו המקשר בין כל התפילות הוא החיוב להיצמד לטקסט הקיים.
למען שבר את האוזן, אספר כי בעבר - בעת חתימה על הסכמי אוסלו, היו מספר רבנים שיצאו בקריאה לשנות את נוסח תפילה זו. הם החליטו כי במקום לבקש "ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתינו" הם יבקשו "ברך את בניך מיישבי ארצך ראשית צמיחת גאולתינו". אודה, כי במבט ראשון, לא ראיתי כל פסול בנוסח זה. אך משהתעמקתי בתפילה זו ובפירוש מילותיה, יצאתי חוצץ נגד שינוי זה ודרשתי להיצמד לטקסט הכתוב. חשוב להבין כי הממשלה, בין אם אתה מרוצה ממנה ובין אם לאו, איננה המדינה. המדינה זה אנחנו - כולנו. מה פסול במילים "ברך את מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתינו"? מה לא טוב בתחינה "ושלח אורך ואמיתך (שוא מתחת ל-ת ולא סגול) לראשיה שריה ויועציה ותקנם בעצה טובה מלפניך"? הרי לזה אנחנו מייחלים. והאם יש למישהו בעיה עם "חזק את ידי מגיני ארץ קדשינו"? ובכן, בכל הקטע הארוך הזה לא תמצאו אפילו מילה אחת המחזקת את ידי הממשלה או העומד בראשה. מה כן תמצאו כאן? בקשה לשלוח למנהיגים את אורו והאמת של בורא העולם, לתקנם בעצה טובה מלפניו יתברך, בקשה לחיזוק בנינו חיילנו, בקשה לקיבוץ גלויות, בקשה לחזרה בתשובה, ולסיום בקשה לגאולה בב"א. מה לא טוב בכל זה?
יתר על כן, אל לנו להחליט כל אחד באופן פרטני על שינוי תפילה זו או אחרת. שאם לא כן, כל אחד ישנה איך שהוא רוצה. אחד יבקש חזק את ידי ראשיה, האחר יבקש חזק את ידי קציניה, ואחר יקצין עוד יותר ויבקש חזק את ידי ראשי מפלגת עלה ירוק. רבותי, לצורך זה נועדו תפילות מי שברך. שם אתה יכול לברך את כל מי שאתה רוצה. בתפילה עצמה - במטותא ממך, תיצמד לטקסט הכתוב.
אולי אכניס תיקון נוסף בדברים לעיל: אם חזן היה שר בקבלת שבת "לכה דודי לקראת כלה פני שבת נחגגה, נרקודה, נשמחה ונקבלה". הייתם אומרים גם כאן כי אנשים מאוכזבים מצורת שמירת השבת במדינה ולכן נצמדים לטקסט הכתוב? או שיש אוהבי שבת יותר קדושים מהאפיפיור שרוצים "לשפר" את הנוסח? חוכא ואיטלולא!!!
אני רואה שתוך כדי כתיבת הדברים, הספיק ידידי חושבטוב להפנות קריאה לחזנים שיפיסו את דעתי. רבותי החזנים וחברי הפורום. לא את דעתי תפיסו. מדובר בתפילה. תפילה הנאמרת לפני היושב במרומים שומע קול תפילה. ובתפילה צריך להתנהג כמו בתפילה - נקודה וסימן קריאה. למדנו בהרבה מקומות איזה כח יש למילים היוצאות מן הפה. "ככל היוצא מפיו יעשה" לא יחל דברו" וכל הלימודים על פסוקים אלה ואחרים. כמובן, ועל אחת כמה וכמה, שמילים של שליח ציבור המופנות לבורא העולם - יש לדייק בהן.
בואו לא נהפוך דיון זה לסתם ויכוח אם מרוצים מהממשלה או לא, אם רוצים להיות צדיקים ולשפר את הנוסח, או אם צריך להפיס דעתו של מאן דהוא. אפשר לדון עניינית בנוסח התפילה עצמה - אך לענ"ד, לנו אין את הזכות לשנות אותה. פריביליגיה זו שמורה רק לאותו גוף שחיבר אותה או נתן את חתימת ידו לנוסח שהוצג בפניו - הרבנות הראשית לישראל.
בתפילה ליושב במרומים כי ישלח לנו משיח צדק ונזכה לגאולה שלימה במהרה בימינו, אמן.
בברכת התורה, העם והארץ
בני וייס
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2006 15:50 |
|
| |
עם בל הכבוד להתרשמותו של מכובדנו מר בני וייס,גם אני זכיתי להיות בשבת זו ולשמוע את החזן לצערי הרב הרבה לא היה מה לשמוע ס"ה ביצוע תפילת מוסף היתה ברמה בינונית למדי לפי דעתי הוא יותר בעל תפילה ולא חזן ,בטונים הגבוהים שלו זה נשמע יותר צעקה , מידת שיתוף הקהל בשירה עם החזן לא בהכרח מראה על גודלו של החזן.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/4/2006 16:01 |
|
| |
"מלומדי" בני וייס אני רואה שהעניין ממש בנפשך , כל הכבוד. אך עדיין אתמהה על כל קשר בין תפילה לשלום המדינה שחוברה ע"י שי עגנון, ואשר קבלה תוקף מהרבנות הראשית בארצינו, לבין כל תפילה אחרת בין אם נתקנה ע"י אנשי כנסת הגדולה או בתקופה מאוחרת יותר. כל השוואה בין התפילות והמזמורים שהזכרת לבין תפילה לשלומה של מדינתינו, היא רחוקה מאוד בעייני.
אם כבר מדברים בעניין תיקונים והערות לחזנים, שמירה על נוסח התפילה , על קריאה נכונה מבחינה דקדוקית של התפילה , חשובה בהרבה, וכאן לדעתי רבים שוגים וטועים.
|
|
|
|
| נשלח ב-24/4/2006 00:25 |
|
| |
הנה, רואים שאתה כבר חושב יותר טוב...למעשה, בתור חזן אתה אומר תפלה כזאת מתוקף רצון הציבור, יותר מאשר לפי דרישת ההלכה. זה דומה לתקנות רבנים בחו"ל לברך את המדינה בה הם נהנים לחיות. ולכן, יש הרבה צדק בדבריו של בני, להתייחס בתפילה זו למדינה כאל היהודים היושבים בה, ולא בתור קבוצה פוליטית...
אם זו היתה תפילה שיסודה בהררי קודש- בין אם זה פסוקי דזמרה ובין אבות, אסור לשנות קוצו של יו"ד, שהרי הדברים נכתבו עם כוונות עליונות ומתוך רוח הקדש.
אבל תפלה זו בזמן הזה, די לנו במה שיש בה, ואין צורך להוסיף מליצות, שגם הן, דרך אגב, נוספו ע"י חזן אמריקאי שרצה להיות יותר קדוש מהאפיפיור.
|
|
|
|
|