דיווח מהקונצרט בפ"ת

שלום לחברים (גם הפאסיביים),

מקריאת הדיווחים של קודמי, כבר ניתן לקבל את התמונה הכללית - קונצרט מוצלח ומהנה, מוגש בטוב טעם. בכל אופן אנסה כהרגלי, להביא דוקא את הזוית האישית שלי.

ובכן צר לי חברים יקרים שלי, אבל לא הכל כל כך ורוד כמו שזה נראה. בדר"כ לא אני הוא זה שמעביר את הביקורת, אבל הפעם אני חייב לפתוח בזה. אני חייב זאת, כי הקונצרט אמש היה ממש מוצלח, וחבל שכמה דברים קטנים, שמיד אעמוד עליהם, יורידו ולו במעט, את רמת הקונצרט. ואסביר:

ראשית - מערכת ההגברה. דיברנו על כך כבר בקונצרט הקודם. אמנם רק בע"פ. הדברים לא היגיעו לידי כתיבה, אפילו לא בפורום. אך אני זוכר כי גם ב-2 הקונצרטים הקודמים, מערכת ההגברה לא הפגינה איכות המצופה מהיכל התרבות. ולכן היגיע הזמן לכתוב על זה על מנת שעובדי היכל התרבות ישפרו את המערכת בצורה משמעותית. זה התחיל בצפצופים איומים בתחילת הקונצרט, ובקול קצת מתכתי בהמשך. אני בטוח שהמערכת היתה מכוונת כהלכה לפני הקונצרט וכנראה שמישהו נגע שם בשולחן הסאונד ושינה משהו ולכן היו ציפצופים. את עמדת הסאונד צריך לסגור לקהל. חייבים לבדוק מדוע בשורות הראשונות יש קול לוואי מתכתי. לא ראיתי איש הגברה שעומד קרוב לבמה, או אפילו מאחורי הקלעים, על מנת לייצב מיקרופון שנפל - זה לא התפקיד של המנחה/המנצח/המאסטרו. אין לי ספק שהמנחה הספציפי הזה ניחן גם בכישרון של לסדר מיקרופונים, אבל זה לא תפקידו.

שנית - מה הבעיה לשים סטנדים לתווים לחזנים? חזן עולה לשיר ומחזיק בידו אוסף דפי תווים. לא מכובד ולא נוח. ראיתם אמש את שולהוף איך הוא מדפדף בין הניירות תוך כדי ביצוע היצירה? תנו להם סטנדים כמו לנגני התזמורת - ובא לציון גואל.

המקהלה. צריך למצוא פתרון הגבהה לחברי המקהלה. אמנם יש שם בימה קטנה למקהלה אך לטעמי מידי נמוכה. המקהלה עומדת מאחורי התזמורת, הבמה בכללותה קטנה וצפופה להרכב כזה גדול, ובקושי רואים אותם. אולי צריך פשוט בימה גבוהה יותר לחברי המקהלה.

והערה אחרונה - אנו מבינים שצריך "לשלם" לכל נותני החסות שבאדיבותם הרבה מרימים כזה ערב. אבל די כבר עם כל כך הרבה נאומי ברכות ותודות. מספיק נואם אחד - לא מטעם המשלמים, שיודה לכולם פעם אחת ודי! אגב, בשלושת הקונצרטים שהיו השנה בפתח תקוה לא היתה תוכניה. כדאי להפיק תוכניה גם לפתח תקוה וזה המקום הטוב ביותר לכתוב תודה ו"לשלם" לכל נותני החסות. ויחד עם זה, ברכת יישר כח גדולה לכל נותני החסות ובראשם למר אוחיון ראש עיריית פתח תקוה.

ולקונצרט עצמו:

ראשית - http://hydepark.hevre.co.il/hydepark/topic.asp?topic_id=1803815

ראו מה כתבתי שם בשורות 8-10.

אתם יודעים מה? לא אלאה אתכם בלפתוח שוב את האשכול ולספור שורות. בשביל זה יש העתק הדבק: "לאחר דברי ברכה קצרים עבר שרביט ההנחיה למרדכי סובול. לא פעם דיברנו על הנחייתו החמה של מרדכי. מרדכי מתגלה לא רק כאמן מוסיקאלי ומגיש תוכניות ברדיו קול חי אלא גם כמנחה היודע ליצור קשר מיידי ובלתי אמצעי עם הקהל. קיים מין פילרטוט שלו עם הקהל ואין ספק כי זה מוסיף מאד לכזה ערב של קונצרט מענג." אלו דברים שכתבתי בסיקור קונצרט מס' 2 השנה בפתח תקוה, כל מילה נוספת – מיותרת.

פתיחה "יובלית" רגילה לקונצרט  - פיתחו לי. אסור להחליף סוסים בעליה.

ראשון החזנים עלה יחזקאל קלאנג לשיר את "רצה" של גנטשוף בליווי המקהלה. נראה לי כי בקטע זה קלאנג רק חימם את הגרון. לענ"ד היה הבדל עצום בין הביצוע של קטע זה לשאר הקטעים שהוא שר בקונצרט. בקטע זה הוא לא היגיע למיטב וכבר חששתי, אך מהר מאד חששותי התבדו ובהמשך הערב קיבלנו קלאנג מצויין עם יכולת קולית נהדרת. לענ"ד, חשוב מאד לתת בקטע הפתיחה הופעה מרשימה. זה נותן אוירה לכל הערב. (אבל מה אני מתלונן, היה ערב מוצלח ביותר).

לאחריו עלה משה שולהוף לביצוע "ממקומך" של וידר. לשולהוף יש קול בעל מתיקות (ועל כך ארחיב בהמשך). ולכן על אף שאמש הוא לא טיפס עם הקול כמו שהוא בדר"כ יודע לעשות, לא היה צורך בכך. הוא פשוט כבש את הקהל בקולו.

איצ'ה מאייר הלפגוט. מי אם לא הוא מתאים לביצוע יצירה שכתב מורו ומאמנו האישי ד"ר סובול. יצירה שנכתבה ע"י *:namespace prefix = st1 ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" />מרדכי כשי לרעייתו ליום נישואיהם העשירי (לפני כעשרים שנה). אני לא יכול לחשוב על מתנת יום נישואים יפה יותר מאשר יצירה שיוצר בן זוג אחד למעו רעותו ויהא זה בכל תחום שהוא. היצירה  עצמה יפה מאד. זו לי פעם ראשונה שאני שומע אותה. במילים "כל צופייך נשאו קול" זיהיתי מוטיבים מתוך ד' מלך של קוסוביצקי, (מרדכי, תקן אותי אם אני טועה).

שמתם לב איך הלפגוט עולה לבמה? בלי תווים, בלי סידור, כלום. הוא, המיקרופון ומולו המנצח. זה לא רק ביטחון עצמי. זה הרבה מעבר לכך. זה מראה על יכולת לימוד, על רצינות ועוד יותר מזה - על השקעה אדירה לקראת קונצרט. על יחס ורצינות לקהל שלו. ככה מתכונן כוכב לקראת פגישה עם הקהל שלו. קהל שבא לשמוע אותו. קהל שאוהב לשמוע אותו ומחזיר לו אהבה. יישר כח לך איצ'ה מאייר ותודה על היחס שאתה מפגין כלפינו כקהל שלך.

יונה, אשרייך. תדרשי מתנה כזו כל שנה.

תורו של קלאנג. "ותערב עליך עתירתינו" - יצירה של החזן אשל ז"ל. ביצוע יפה מאד, ואכן עם כזה ביצוע, בוודאי תערב לו ליושב במרומים עתירתינו. במילים "אנא רחום ברחמיך הרבים" היה ממש ניתן לחוש בסגנונו הכל כך מיוחד של החזן אשל. אני לא מצליח להצביע מהו הסגנון הכל כך מיוחד הזה, אבל התחושה... ממש מרגישים.

אנחנו רק ביצירה הרביעית לערב זה ואני חושב מה יגידו הפעם כל המתלוננים הקבועים על רפרטואר "קבוע" בכל הקונצרטים? קודם קיבלנו "מה נאוו", עכשיו "ותערב" של אשל. רוצו וקנו כובעים שיהיה לכם מה לאכול.

ולפי הסדר, תורו של שולהוף. "השיר שהלוויים" של ויגודה. לא לפני שמרדכי מספר לנו איך ויגודה בכבודו ובעצמו שר זאת בהיכל התרבות בתל אביב והוא בן 96. וכמובן הסברו של מרדכי (בשם ויגודה, האומר דבר בשם אומרו...)  על הסגולה לאריכות ימים שזכה לה ויגודה.

תורו של הלפגוט. "ולירושלים עירך" הידוע כשל משה קוסוביצקי. מרדכי מתקן את הטעון תיקון ומסביר כי במקור נכתבה היצירה ע"י אודסר. כאן ראוי לציין כי העיבוד והתזמור הם של סובול ג'וניור – אופיר. הלפגוט כמו הלפגוט. אין מה להוסיף.

ולסיום החלק הראשון של הקונצרט – טריו. הניחושים הפרועים שלנו הובילו אותנו ללחישות "שיר המעלות", יוסלה. כמובן שהופתענו לשמוע את "שבחי ירושלים" ולשמוע את הלפגוט שר ב-ח ו-ע כמו שצריך. אנחנו מצפים לקיום בקשתו של ראש העירייה, מר אוחיון, ואולי בעונה הבאה נראה על הבמה גם פייטן יחד עם החזנים.

ולאחר הפסקה בת תשע-עשרה וחצי (!!) דקות:

קלאנג ביצירתו של ברלה חגי "מי שעשה ניסים", אי אי אי, איזה פלצט.... איך אומרים החברה הצעירים? חבל"ז.

איצ'ה מאייר מטפס לפסגת הר הצופים בלחנו של משה רפפורט. הלחן הפחות מוכר – לא העממי. גם כאן, עיבוד ותזמור – אופיר סובול. אופיר מתחיל להיכנס יותר ויותר לעשיה מאסיבית מונצחת בעולם החזנות ואנחנו מברכים על כך. ומי שלא מבין מה זה מונצחת – כשאתה כותב עיבוד ותזמור ליצירה, ואח"כ גם מקליט, זה מונצח לדורי דורות.

יחזקאל קלאנג בביצוע יפה ל"ממקומך" של קלכניק.

משה שולהוף עולה לשיר את "רחם נא" המפורסם של יוסלה. זיהיתי את העיבוד והתיזמור מתוך הדיסק "בימים ההם בזמן הזה". שולהוף ניחן בקול חם ומלטף שממש מזכיר את הביצוע של יוסלה. הוא ממש משתלב עם היצירה, עם העיבוד והתזמור הכל כך מוכרים משמיעת הדיסק הזה אין-ספור פעמים, שהוא פשוט כובש את הקהל והקהל נכנע לכיבוש הזה ברצון רב.

וכמו שאמר מרדכי, כבר הרבה זמן לא שמענו "ממקומך". אבל הפעם זה "ממקומך", מיוחד עם נוסטלגיה לטווח קצר. לפני כ-5 שנים, מעל בימת "יובל" בתל אביב, הביא מרדכי חזן אורח צעיר ומבטיח שביצע יצירה זו של זילברטס. היום אין אחד בעולם החזנות שלא מכיר את שמו. איצ'ה מאייר הלפגוט. עם יצירה זו, "פרץ" הלפגוט לעולם החזנות הקונצרטנטי. וכמחווה של מאמן אישי לתלמידו המובהק, ויש לציין גם הממושמע, החמיא מרדכי לאיצ'ה מאייר, מעל גבי הבמה. לכבודו, חזרו על ההצלחה של אז וביצעו שנית יצירה נפלאה זו. מרדכי ואיצ'ה מאייר, איש איש בתפקידו, ביכולות שלו, ובראייתו את עולם החזנות. שילוב מנצח (תרתי משמע). יישר כח ענק לכם.

והסיום היובלי הרגיל "עושה שלום" של סובול. כבר ציינתי שאסור להחליף סוסים בעליה.

לסיכום קונצרט מהנה ומענג. בניגוד לקונצרט הקודם בפתח תקוה בו כמעט כל הקטעים היו מוכרים וידועים, זכינו הפעם לשילוב של קטעים מוכרים, מוכרים פחות ואף חדשים. בחירת רפרטואר מוצלחת ביותר, והכל תחת הכותרת "ולירושלים עירך ברחמים תשוב, ציון וירושלים בחזנות". הקהל אהב לשמוע הן את המוכרים והן את החדשים, והחזיר הרבה חום ואהבה למנחה, לחזנים, למקהלה ולתזמורת. שלושת החזנים היו אמש בכושר קולי מצויין והקהל פשוט ישב והתענג.

יישר כח לכל העוסקים במלאכה ואנו כבר מצפים לקבל את כל הפרטים על סדרת המנויים יובל פתח תקוה תשס"ז. אותי תוכלו למצוא שם.

ותזכורת לכולם: יום שני, אור לכ"ד סיון, 19.6.06, יתקיים באותו מקום קונצרט בסימן כשהחזנות פוגשת את האופרה, עם דודו פישר ויבגני שופולוב. כל ההכנסות קודש להצלת 2 ילדים השוכבים בשניידר וזקוקים להרבה סיעתא דשמיא ולהשתדלות שלנו. אנחנו, קהל חובבי החזנות, חייבים להראות לכולם, כי איננו אגואיסטים המחפשים רק את ההנאה שלנו ממוסיקה טובה וקונצרטים טובים. אנחנו מוכנים ושמחים להושיט יד כשצריך. במיוחד אם זה תוך כדי השתתפות במה שאנחנו אוהבים – מוזיקה טובה וחזנות טובה. כולם מגיעים!

ויישר כח למרדכי שפנה בסוף הערב בקריאה זו לכל הקהל.

להתראות ב-19 בהיכל התרבות פתח תקוה וב-21 בהיכל התרבות בתל אביב.