בס"ד, י"א מר-חשון תשס"ז (2.11.06)*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />
דיווח מקונצרט יובל "א-לוקי נשמה", חשון תשס"ז
אמש נכחתי ונהניתי בקונצרט מס' 1 לעונת המנויים תשס"ז של מנויי "יובל". אך לפני שאגש לעצם הדיווח, הרשו נא לי מעט נימה אישית.
ראשית, אנצל בימה נכבדה זו להודות לכל החברים שטרחו וברכו אותי לרגל נישואי עם יפעת. תודה לכל המברכים, בפומבי בפורום, בתיבה האישית, בטלפון, בלחיצת יד ועוד. תודה. אמש בכניסתי להיכל התרבות, הרגשתי כמו טווס נפוח. כל מכרי אצים רצים ללחוץ את ידי ולברך אותי במזל טוב, בעוד אני פוסע למקומי בלווית רעייתי הצעירה. כמעט רגע קט וחשבתי שאני כאן כוכב הערב. תודה לכם חברי וידידיי, ומעל לכולם תודה לך - יפעת אשתי היקרה.
דבר נוסף: אין זה סוד שלאחרונה הפורום שלנו די "רדום". מספר האשכולות שנפתחו בתקופה האחרונה קטן מאד והתגובות לאשכולות אלו אף פחות מכך. לענ"ד הדבר נובע משתי סיבות עיקריות. האחת, וממנה אין מה להתרגש, כשאין מה לכתוב לא כותבים. אין צורך לייצר סתם מלל מיותר. גם אין צרכנים למלל מיותר. הסיבה השניה – מנהלינו הנכבד מנחם. מנחם עסוק עד למעלה מראשו בלימודים אקדמאיים. רובנו גם מכירים אותו באופן אישי ומכירים את חריצותו הרבה. הואיל ומנחם לא מפעיל את הפורום מידי יום גם מעט הדיווחים שישנם לא נכנסים. אני שולח מכאן ברכת הצלחה למנחם, עלה והצלח בלימודיך ואל תיפול רוחך מדעיכת הפורום.
אולי אני מגלה כאן סוד, למרות שהדברים כבר נאמרים במפורש בע"פ מזה זמן רב. לאחרונה מנוהלים מגעים קדחתניים, ע"י מספר גורמים בעולם חובבי החזנות והחזנות, במטרה לאחד את הפורום שלנו עם הפורום השכן "לשמוע אל הרינה", המנוהל ע"י מר *:namespace prefix = st1 ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:smarttags" />יהודה פרנק. מדובר על הקמת פורום חדש שיאחד תחתיו את שני הפורומים. לטעמי "קנאת סופרים תרבה חכמה". ולכן, כשם שברכתי בזמנו על הקמת הפורום שלנו, כשם שברכתי בזמנו על הקמת הפורום "השכן", כך אני מברך גם כיום,ומקדם כל יוזמה שתתרום ותפתח את עולם החזנות. יישר כח לכל העוסקים במלאכה. ניתן להפרות את חובבי החזנות בפורום אחד מאוחד, בשני פורומים, ביותר משני פורומים, בבמות נוספות לביטוי ובכל דרך שהיא. כל הדרכים החיוביות, כשרות בעיני. והדגש על המילה "חיוביות". רק בואו נשמור על סטנדארטים מסויימים ... ואידך זיל גמור.
ובכן לקונצרט...
נדמה היה אמש כאילו חברו להם מזג האויר, מגרש החניה השומם העובר שיפוצים, הקהל המגוון, אווירת הקונצרט ותוכנו, וכולם ביחד למן הרמוניה יפה של פתיחת עונה. בחוץ – מזג אויר המביא בכנפיו את החורף המתקרב, אבל עדין לא חורפי מידי. מגרש חניה שומם בתהליך שיפוצים, אשר ממילא משרה אוירה רגועה יותר ברחבה החיצונית, ללא לחץ של מחפשי חניה הצופרים לכל מה שזז. ובפנים - קהל מגוון מאד. מעודי לא ראיתי כל כך הרבה גלויי ראש בקונצרטים של יובל – דבר המראה על קהל יעד חדש ונוסף. מעניין אם זה בזכות התזמורת הפילהרמונית הישראלית או בזכות החזנות גרידא. אולי דווקא השילוב של שניהם יחד, זה מה ש"עושה את זה". ושני אלה היוו רקע מצויין לתוכן הקונצרט שלא היה מהקונצרטים ה"כבדים". זכינו לקונצרט קליל וקליט, מהנה ומענג, נותן במה לחזן חדש ומבטיח (וגם בו ידובר בהמשך), נותן מיקרופון ליצירות פתיחה וסיום חדשות (שגם בהן ידובר בהמשך), ובכלל - עם יצירות השולחות לך חיצים ישירות למיתרי הנשמה. ואתה מוצא את עצמך יוצא בסיום הערב, כשאתה אומר היה פשוט פנטסטי, אבל קשה לי להצביע, מה היה כל כך טוב ומתוק שגרם להרגשה הנעימה הזו. ואתה מגיע למסקנה פשוטה כפי שציינתי קודם: השילוב הזה של כל הגורמים יחד, חברו להם בערב מיוחד זה (כפי שציין הרב לאו שליט"א) להצלחה ולגרימת הנאה למשתתפי הקונצרט.
פתחה את הערב מקהלה "יובל" ביצירה חדשה של ד"ר מרדכי סבא, סובול, סבא, סובול, טוב גם המנחה, מר פרימן, התבלבל אז מה אתם רוצים ממני. "שאו שערים ראשיכם" – יצירה חדש פרי עטו של מרדכי סובול. יצירה זו מחליפה את "פתחו לי", שליוותה אותנו במשך כמה עונות (לפניה - "הריעו"). יצירה יפה אשר, כפי שהבנתי, תהיה קטע הפתיחה של הקונצרטים בעונה זו. יישר כח לך מרדכי.
ואם נגענו ביצירת הפתיחה החדשה, ניגע גם ביצירה המסיימת את הקונצרט, גם היא פרי עטו של מיודעינו ד"ר סובול. "כי בשמחה תצאון ובשלום תובלון" גם יצירה זו באה כקטע "עונתי", קטע שיסיים את הקונצרטים של יובל בעונה זו.
הופעת בכורה עולמית של שתי יצירות יפות ומיוחדות. יצירות הבנויות מראש הראשונה למקהלה ותזמורת, והשניה לחזנים מקהלה ותזמורת. משלבות מקצבים שונים ונותנות לקהל טעם של עוד עם תחושת שותפות. תנו זאת לקהל עוד פעם או פעמיים, ותראו איך כל הקהל הופך למקהלה גדולה בתחילת וסיום הקונצרטים.
רק דבר אחד קטן, מרדכי. החבר'ה של הפילהרמונית יודעים לנגן על הכיפק. בענין מחיאת כפיים לא הייתי סומך עליהם. אמנם הבנתי את "וכל עצי השדה ימחאו כף" אך נגני הפילהרמונית לא מחליפים כל כך טוב את עצי השדה.
לאחר הפתיחה המרהיבה עלה כב' הרב הראשי לתל אביב הרה"ג ישראל מאיר לאו שליט"א לברך את הקהל. קטונתי מלהתייחס לתוכן דברי כב' הרב. הפריע לי לראות כי הייתי בין הבודדים באולם שקמו לכבודו.
משה השל עלה לשיר את "לפיכך" של ישראל שור. השל כדרכו שר מאד מדוייק. לענ"ד כשהוא התחיל, הוא לא היה ביכולת קולית טובה והקול "נפתח" לו תוך כדי ביצוע היצירה.
וכאן הגענו לאחת ההפתעות, אמנם צפויה, של הערב. החזן יחזקאל קלאנג. שמענו אותו כבר בעונה הקודמת בפינת חזן אורח. כבר אז ראינו שיש כאן פוטנציאל גדול. את שמו של החזן אנו כבר שומעים זמן רב. מי על שבתות חזנות, מי על הופעה בערב כזה או אחר ועוד. יחזקאל ראוי לציון בשל סבלנותו. יחזקאל חיכה והשתפשף מספיק זמן לפני שעלה כחזן מן השורה על בימת יובל ומיד קצר את הפירות. אני משוכנע כי הוא לא ישכח את התשואות שהוא קצר אמש מהקהל. ראינו כאן חזן במיטבו שההכנה וההשקעה הארוכה, הסבלנות הרבה רק עשו לו טוב. יישר כח לך החזן קלאנג. כבשת את מקומך ביושר.
משה שולהוף עלה לשיר את "אלו דברים" המפורסם של רפפורט בליווי המקהלה. כמדומני ששמעתי כאן עיבוד חדש, מאד מיוחד לתזמורת. על שירתו של שולהוף, כתבתי כבר מספר פעמים. אינני יודע איך להגדיר זאת, אך זו שירה/תפילה "שולהופית" מתוקה. ממש כאילו הוא עומד מול העמוד בבית הכנסת. הקהל פשוט אהב אותו והוא החזיר אהבה לקהל. במיוחד בתשואות בסיום היצירה. מעין דו שיח בינו לבין הקהל.
ולאחר ציפיה ממושכת, עולה סוף סוף איצ'ה מאייר, לביצוע מעולה של "לעולם יהא אדם" של ישראל שור. ממש ביצוע קוסוביצקאי. איצ'ה מאייר כהרגלו סוחף תשואות ממושכות מהקהל. נראה כי השהיה הארוכה מעבר לים משפיעה עליו. מצד אחד הוא ראה מהורהר יותר, ומאידך נראה שהיא מיטיבה עם קולו. גרונו נקי, קולו צלול והוא מטייל לו שם למעלה בין הצלילים – תענוג לאזניים ולנשמה.
רק הערה קטנה לך איצ'ה מאייר: במילים "הֲלֹא כָל הַגִיבּוֹרִים כאין..." ה-כ של "כל הגיבורים" באה לאחר א של "הלא". בג"ד כפ"ת בראש מילה לאחר אותיות אהו"י, אינן דגושות. ולכן זה כָל הגיבורים ולא כָּל הגיבורים.
לקראת סיום חלק א' של הקונצרט – דואט מעניין של קלאנג ושולהוף על יצירתו מרטיטת הלבבות של יוסלה "א-לוקי נשמה". בעיני רוחי ראיתי את יוסלה מחייך בהנאה מלכותית למשמע הדואט המתוזמר הזה. מי ששם לב, לקלאנג ושולהוף קולות דומים. אם אינך עוקב ממש (בעיניים) אחרי הדואט, לרגע נדמה לך שזה אותו חזן שמבצע משחקי קול. סיום היצירה בפלסט בדואט של שני החזנים, אמנם היתה מעידונת קטנה של קלאנג בפלסט, אבל סה"כ מרשים.
ולסיום חלק א' של הקונצרט - "אדון עולם" המפורסם והקיצבי של ספיירו, בביצוע כל החזנים עם המקהלה. כל מה שאכתוב על קטע זה יהיה בבחינת כל המוסיף גורע.
ולחלק ב'
אין פתיחה יפה יותר מהתפילה לבנין בית המקדש בב"א. הדואט של הערב ב-ה"א הידיעה. שילוב יפה מאד של קולותיהם של הלפגוט והשל. עבודת צוות יפה. הפריע לי שהמקהלה קמה לשיר באמצע הקטע. לטעמי הם היו צריכים לעמוד מתחילת הקטע. בכלל, המקהלה נראתה לי די משועממת כל הערב. שימו נא לב, הם השתתפו רק בחצי מהיצירות. לטעמי האישי, אני מעדיף יותר עבודת מקהלה עם חזן מאשר חזן לבד עם תזמורת. כמובן שהשילוב המושלם הוא חזן מקהלה ותזמורת.
שוב עולה יחזקאל קלאנג הפעם לי"ג מידות שהתורה נדרשת של יוסלה. ביצוע רוזנבלאטי. יפה עם הערה קטנה לקלאנג: אל נא תאריך בפלסטים. אמש באמצע הפלסט הגרון קצת... גם מרדכי רמז לך (בצורה שכל הקהל ראה) להפסיק עם הפלסט ולחזור לקולך הרגיל. לפלסט צריך גרון נקי 200%. פחות מזה פשוט לא מספיק.
השל במתיקותו נותן ביצוע מדוייק ל"והערב נא" של רויטמן ואחריו עולה שולהוף לשיר ברוב רגש את "א-לוקי נשמה" של טודרוס גרינברג. כאן אני רוצה לגעת שוב בנושא הליווי המקהלתי (שלא היה). ד"ר סובול הוא אמן. הוא מסוגל לקחת כל קטע ולייצר לו עיבוד ותיזמור נפלאים ומושלמים שכמעט ולא תרגיש את חסרונה של המקהלה. אבל יחד עם זאת, וציינתי זאת כבר, אני מעדיף מקהלה. זה מזכיר לי יותר ויותר את בית הכנסת ואת מהות החזנות – תפילה. עם זאת מאד נהניתי מהתזמור האדיר של יצירה מרגשת זו.
ולקראת סיום הקונצרט – סוכריה. ביצוע קוסוביצקאי אדיר של הלפגוט ליצירתו של משה קוסוביצקי "אלו דברים". מרדכי לא יכול שלא לספר את הסיפור שקדם ליצירה זו. בכיו של משה קוסוביצקי באמצע ביצוע היצירה, בערב שנערך לכבודו של הרב שור. סיפור מרגש מאד אשר מוסיף נופך ייחודי ליצירה. ממש מעלה את הקונצרט עוד קצת לקראת הסיום. מרדכי, לא רצית להכניס בליבנו עצבות בכזה ערב יפה. ואכן לא נעצבנו לשמע הסיפור. על אף שאני כבר מכיר סיפור זה, כמו ביצירה טובה, אני נהנה כל פעם לשמוע אותו מחדש כשהוא מחובר עם היצירה.
ולסיום "כי בשמחה תצאו" כבר התייחסתי בתחילת הדיווח.
לסיכום:
פתיחה מעניינת ויפה לעונת הקונצרטים תשס"ז. נקווה שזו רק יריית הפתיחה לאירועי החזנות השנה, ואם אכן זה המצב, הרי שנכון לנו חורף עשיר ומחמם לבבות. כבר אמש במסדרונות היכל התרבות רצו להן האינפורמציות: שבת של תור פלוס לפני חנוכה, השבת המסורתית של קראוס בשבת שירה, שבת של מוצן בדובב עוז ברמת גן (עם מודז'יץ), שבת בכינר ועוד ועוד. בקיצור רק תכינו תקציבים וההנאה מובטחת...
קיבלנו חזן חדש בקונצרט זה וגם בקונצרט הבא אנו מצפים לחזן חדש – יעקב יצחק רוזנפלד. רוזנפלד כבר עלה על בימת יובל בהופעות בהיכל התרבות בפתח תקוה אך בתל אביב זו פעם ראשונה ואני שולח לו מכאן ברכת הצלחה.
ואי אפשר לסיים בלי הכרת הטוב.
תודה לכם איצ'ה מאייר הלפגוט, משה השל, משה שולהוף ויחזקאל קלאנג. תודה למקהלת "יובל" ולתזמורת הפילהרמונית הישראלית. תודה לצוות היכל התרבות ותודה לכל העוסקים במלאכה. ומעל כולם – תודה לך ד"ר מרדכי סובול על עוד קונצרט מהנה ומענג. יישר כח לכולם.
ו...ברכת מזל טוב למלווה הדגול הרב מנחם בריסטובסקי לרגל בר המצוה של בנו. מנחם, חסרת לנו.
להתראות באירועים הבאים.
_________________
בברכת התורה, העם והארץ
בני וייס