|
|
| נשלח ב-4/10/2009 10:28 |
 |
| |
שאלתי היא: מדוע שלא יבצעו יצירה זו בבית הכנסת? (מילא בתי-כנסת שדחוקים בזמן, אבל בתי כנסת המארגנים שבתות-חזנות של 5-6 שעות... מדוע לא?)
ובעניין השאלה 'האם זה לא יותר מדי אופראי בשביל ביהכנ"ס' תשובתי היא: זה לא יותר אופראי מ'ובנוחה' או 'עד הנה' של רוזנלבאט, למשל...
מועדים לשמחה!
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2009 10:54 |
|
| |
מועדים לשמחה,
משמעות המילה "אופרה" בתרגום חופשי הוא מחזה הממחיז בצורה קיצונית סצנות שונות בדרך כלל רווי בהתנהגויות מוקצנות.
כמובן שההצגה הזו מלווה במוסיקה משובחת בדרך כלל.
לכן, המילה "אופרה" לא שייכת לכאן.
אי לכך יש להתייחס לכותרת " עד הנה של הימלשטיין - נוסח התפילה או מוזיקה מערבית"
ותגובתו של חזן אי שם קולעת לעניין.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2009 11:09 |
|
| |
חזנות אופראית
במציאות שלנו:
א}הדור הותיק שוחרי החזנות האוטנטית מצפים חשמוע:יוסלה.הרשמן,ויגודה,ולדמן קברטין וכדומה.
ב} הדור הצעיר לא מעונין בכלל בחזנות ויש מנינים שעושים תפילה נפרדת כאשר יש חזן,
אם כבר אז: קרליבך ומעט מלבסקי.
לתפילות אופראיות נוסח קולין שולהוף אין ביקוש ומקומם באולמות קונצרטים.
חג שמח
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2009 11:34 |
|
| |
כפי שכתבו קודמי, אין היצירה שונה באופיה מיצירות אחרות המקובלות כ"חזנות".
הגדרת המילה "אופרה": אופרה (מאיטלקית: opera in musica – יצירה מוזיקלית) היא צורה של תיאטרון שבה התוכן הדרמתי מועבר בשלמותו או ברובו באמצעות שירה ומוזיקה. (ויקיפדיה העברית). עניין הקיצוניות אמנם מתבטא באופרה אך אינו מוכרח מעצם ההגדרה.
בדקתי בשני ספרי התווים של הימלשטיין המצויים תחת ידי (למנצח, ו"לחזן") שבהם הדפיס תוים המיועדים לתפילה, וכמובן לא מצאתי את היצירה עד הנה. בתוים של היצירה המצויים בידי קיים ליווי של פסנתר, לקונצרט כמובן. הסיבה שהימלשטיין לא הלחין יצירה זו עבור בית הכנסת, היא מאותה סיבה שרוזנבלט לא עשה כן. המנהג והמסורת היא שחזן שחרית מתחיל בשבת ב"שוכן עד", בג' רגלים ב"האל" וימ"נ ב"המלך". אין סיבה שמלחינים ילחינו תפילה לבעל "פסוקי דזמרה" שבדרך כלל לא היו אנשים שמסוגלים לבצע יצירות של הימלשטיין ורוזנבלט... זה שהיום מבצעים את רוזנבלט בשבתות חזנות, והחזן מתחיל בעד הנה, זה בגלל שכבר לא מדובר בתפילה כל כך אלא בקונצרט - וכל הזדמנות להרחיב את התוכניה מתקבלת בברכה (עוד 7 וחצי דקות של חזן! שילמנו לא?).
אני חושב שזו גם הסיבה שגם רוזנבלט וגם הימלשטיין כתבו את היצירה בסגנון שקצת קורץ לעולם הקלאסי, הם פשוט לא ייעדו אותה לבית הכנסת.
דניאל
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2009 11:46 |
|
| |
בס"ד
מכובדי חג שמח ופתקא טבא
יצירה זו קבלה פרסום רב בביצועו של החזן המנוח יהודה אריה (ג'וני) גלוק
ביצועו נחשב (לפחות בעיני) אחד הביצועים הקלאסיים של קטע זה
ניתן לבצע קטע זה גם בביהכנ"ס וגם בעלי תפילה שיש להם יכולות ווקליות
יכולים לבצע את היצירה.
האם כל הקטעים שהלחנו בידי גדולי המלחינים אמורים / צריכים להיות מבוצעים בתפילות ?
התשובה: לא !
ראו לדוגמא 3 קטעים מיוחדים של יוסלה: אלוקי עד שלא נוצרתי, רחם נא בברכת המזון, אלוקי נשמה
דוגמא נוספת: אתה חוננתנו, בלחנים של יצחק אשל, שלום לנטוש ז"ל. ולהבחל"ח משה שטרן ה' יאריך ימיו
בחו"ל נהגו בימים נוראים להתחיל בקול מהברכות ,התחילו במה טובו / אדון עולם / יגדל
וזכינו ליצירות פאר שאני בטוח שבשבת רגילה מישהו מבצע אותם
שנה מבורכת וחג שמח
|
|
|
|
| נשלח ב-4/10/2009 13:38 |
|
| |
שכויעח על הדיון הפורה!
לדעתי פה מן הראוי לדון בתכלית האמיתית של יצירות החזנות השונות. האם החזנות מיועדת בראש ובראשונה לביהכנ"ס, או שלאו דווקא?
לפי הדוגמאות שהביא בןשחר- יש הרבה פרקי חזנות שאינם מיועדים לביהכנ"ס דווקא (ז"א: לא לתפילה בביהכנ"ס, כמו שאנחנו מכירים אותה). ה'לחן החזני' מעצם טיבו- בא 'לפרש' את הטקסט מן המקורות, לתת לו 'ערך מוסף' כלשהו, ואין זה משנה אם מדובר בטקסט מהתפילה (לאחר 'שוכן עד' או לפניו), מהתורה, מההפטרה וכו'...
יצירות החזנות נועדו להישמע ברבים, ואין זה משנה אם הן מושמעות בשעת התפילה או לא. יחד עם זאת, אין זאת אומרת שאם יצירה פלונית אלמונית אינה מושמעת בשעת התפילה- מקומה על בימות הקונצרטים בלבד. בפירוש לא! יש עוד 'מקומות ונסיבות' שבהן יצירות חזנות ש'אינן רלוונטיות' לתפילה יכולות להישמע ולהתאים לאירוע. לדוגמא: יצירה כמו 'אתה חוננתנו' יכולה להתאים באופן מופלא ל'סעודת מלווה מלכה' המונית, יצירה כמו 'ר' ישמעאל אומר' (13 מידות שהתורה נדרשת בהם) יכולה להתאים לטקס פתיחת בימ"ד חדש, וכו' וכו'...
|
|
|
|
| נשלח ב-5/10/2009 00:16 |
|
| |
נהניתי מאוד משני הביצועים, אין זו סתירה אופרה וחזנות, שניהם צעדו זה לצד זה רבות בשנים, אין מלכות נוגעת בחברתה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 15:28 |
|
| |
דיון זה צד את עיניי כי יצירה זו מאוד אהובה עלי, ________________________________________לדעתי היא חזנות אופראית כמו לדור ודור של הימלשטיין וכמו ובנחה יאמר של לבנדובסקי.__________________________________________באמת לאחרונה ראיתי שבשבתות קונצרטיות הקרויות שבתות ״חזנות״ חופרים עם היצירה של יוסלה על הבוקר ( בדרך כלל החזנים עדיין לא מחוממים וזה נשמע בהתאם ) אולי במקום זה שיתחילו עם עד הנה של הימלשטיין. ____________________________________________יצירה זו אינה תפילתית , אבל היום בשבתות חזנות ששרים כי הרבית על שים שלום או שירי כדורגל בקדושה (והרגועים יותר שרים סול מיו בקדושה) עדיף שישירו יצירות כאלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 16:18 |
|
| |
אתה מתכוון לדור ודור של פינקלשטיין?
ביצוע יצירה זו לא פשוט מבחינה קולית ואם חזן יבצע זאת לפני חימום אזי לא בטוח שהוא יישמע הרבה יותר טוב מאשר אם יבצע את רוזנבלט...
אגב, לשם מה מתיחת הקווים התחתיים הללו? האם אמורים להשלים בהם את החסר או שזה מקום להערות ביניים וכד'? אנא האר עינינו!
תוקן על ידי נוטהלפקפק ב- 20/10/2010 16:20:37
|
|
|
|
| נשלח ב-20/10/2010 18:00 |
|
| |
אני כותב מפלאפון ולכן זה במקום שורות! ________________ אכן התכונתי ליצירה של פינקלשטיין. ____________ עד הנה של הימלשטיין דורשת פחות מאשר של יוסלה !
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|
