| נשלח ב-15/2/2010 17:59 |
 |
| |
דיון:היצירה רזא דשבת של פנחס סגל.
שמעתי בשם חזן מבין גדול בחזנות(שלא בקשתי רשות לכתוב את שמו) שהיצירה רזא דשבת של (ויש טוענים שבביצוע) פינציק, היא יצירה שכלל לא קשורה לטקסט שעליה נכתבה .למשל״ וכל שולטנא רוגזין״ זה לא אמור להעציב אלא לשמח על זה שהדינים הרעים יעזבו אותנו.
מה דעתכם על כך
תוקן על ידי קולני ב- 15/02/2010 18:06:30
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 18:02 |
|
| |
האמת שאני לא יודע את פרוש המילים המדויק של רזא דשבת, אם תוכלו להעלות
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 20:08 |
|
| |
רזא דשבת
לפני מספר שנים הופיעה כאן בניו-יורק בעתונות באידיש, (בעתון ''דער צייטונג'') כתבה, ובה סופר שקבוצה
מחסידי סקוואר נסעו לרוסיא לקברי צדיקים ובעיר טשרונבל הם מצאו תווים שונים, הם הביאו את זה אתם
לניו-יורק, וקוראי תווים מצאו שם את היצירה ''רזא דשבת''' שהיתה כתובה לתפילה אחרת,(כמדומני שהיה כתוב ל'' אתה יצרת''
זה כבר הרבה שנים 8 -10 שנים, כך שאיני זוכר במדוייק) והיה רשום שם החזן שחי שנים רבות מקודם, שבכלל לא היה מפורסם.
בקשר לתרגום ''רזא דשבת'' אתרגם לך את הארמית לעברית מלולית: (התפילה כגונא- רזא דשבת כתובה בזהר בפ' תרומה
כשם שהספירות העליונות מתייחדים למעלה באחד כמו''כ השכינה מתייחסת למטה בסוד אחד, כדי שתהיה עמהם
למעלה אחד כנגד אחד. כי הקב''ה שהוא אחד, למעלה אינו יושב על כסא כבורו עד שגם היא נעשית אחד כמוהו
כדי להיות אחד באחד, ובזה אנו מעמידים את הסוד של ה' אחד ושמו אחד.
וזהו הסוד של השבת, זו השבת שמתייחדת בסוד אחד, שישרה עליה סוד האחד. וזה סוד התפילה של ליל שבת
כי אז נתייחד כסא הכבוד הקדוש, בסוד אחד, ושישרה עליה המלך הקדוש העליון.
כאשר נכנסת השבת, השכינה מתייחדת ונפרדת מהסטרא אחרא, וכל הדינים מסתלקים ממנה, והיא נשארת ביחוד
האור הקדוש ומתעטרת בכמה עטרות למלך - הקב''ה.
וכל ממשלות הרוגז ובעלי הדין (המקטרגים) כולם בורחים ומסתלקים ממנה, ואין ממשלה אחרת בכל העולמות
חוץ מהשכינה.
ופני השכינה מאירים אז באור העליון, ומתעטרת בעם הקדוש למטה.
וכולם מתעטרים ממנה בנשמות חדשות אז תחילת התפילה לברך אותה בשמחה ובהארת פנים ולומר ברכו את ה' המבורך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-15/2/2010 21:15 |
|
| |
לכבוד חוננתנו ושאר חברי הפורום
בלי להכנס לוויכוחים אודות תווי הנגינה שנמצאו לפני שנים רבות שבו אנו קוראים בערך הנוסח הזה של רזא דשבת שאמר החזן פינצוק, ברצוני להעיר כי זה נכון וברור כי הנוסח המקורי של הקטע ויצירה הזו היה מפורסם ברוסיה ובעוד קהילות חסידיות, והיה כמה חסידים זקנים (שלא באו מארץ רוסיה) שבעת שהתפללו אמרו ג"כ כעין התנועות והנוסח הנ"ל (גם זקיני שבא מגליציה אמר כעין זה וקיבל נוסח זו מבית אבותיו), אבל זאת למודעי כי החזן פינצוק הוסיף יצירה עצמית בכל אורך היצירה, וכל השומע היטב לכל מילה יראה איך שהוא מוסיף תנועות המיוחדת לכל היצירות שלו, כגון כשאומר "עד" דאיתעבידת וכו' (ממש בתחילת היצירה) ניכרת היטב סגנון האמירה של פינטשוק, וכן כשאומר למיהוי אחד "באחד" הנה גם כן לפניך פרי יצירתו בתנועותיו הידועות, ואין להאריך בפרטי כל התיבות בכל אורך היצירה, אבל המבין יבין כוונתי בזה.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 10:01 |
|
| |
קולני: כיוונת לשאלתי .זה מטריד אותי הרבה זמן ושום תגובה שנכתבה פה לא התחילה לספק אותי
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 10:27 |
|
| |
טנור ,האם ברשותך לינק פעיל של אותו רזא דשבת שנתן החזן יהודה רוטנר ?
( שלייער כבר אינו פעיל /שינה ניק )
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 10:59 |
|
| |
מעניין לציין שהן פינצ'יק והן לייב גלאנץ באו מאותו רקע חסידי (טאלנא וסקווירא).
בביקורי האחרון אצל האספן הנודע בארי סירוטה ז"ל כשבועיים לפני פטירתו, הראה לי תמונה של החזן אברהם בארקין מאומאן (אביו של החזן יעקב בארקין) עם מקהלתו, בתחתית התמונה מופיעים שני נערים האחד הוא פנחס סג"ל פינצ'יק והשני הוא לייב גלאנץ, והוא הוסיף לי שכשנשאלו על כך שניהם הכחישו ששרו ביחד באותה מקהלה. (אני מניח שישנם מחברי הפורום שיש להם את התמונה הנ"ל אולי לידידינו מביןאמת?)
מכאן נצא לנקודת הנחה כזאת, שהן פינצ'יק והן גלאנץ ינקו סגנון ממקור אחד (אני מציין זאת רק בתור 'הנחה' ולא בתור 'קביעה' כי למיטב ידיעתי אין הקלטות מהחזן אברהם בארקין. ואם מישהו יודע על כך אולי יחכימנו...)
עניין הנגינה המפותח בקרב חסידי טאלנא נחקר רבות בקרב חוקרי הניגון החסידי ובראשם מאיר שלום גשורי, כמו כן הרבה חזנים הגיעו מחסידי הגזע הטשרנובילי כגון יוס'ל טאלנער הי"ד (שהיה בעל תפילה ומננגן בחצר האדמו"ר ר' דוד מטאלנא, אח"כ בחצר אחיו האדמו"ר רבי יוחנן מראחמיסטריווקא וכן בחצר שארם האדמו"ר ר' מרדכי יוסף מזלאטיפאלי), וכן ר' מאניש לאה'ס מטשארטקוב שהיה חזן בשפיקוב (אצל רבי מרדכי משפיקוב מגזע סקווירא) ולאחמ"כ עבר להיות חזן בטשורטקוב, ר' פיניע חזן (ספעקטור) שגם במקורו היה חסיד סקווירא ואח"כ עבר להיות חזן בחצר האדמו"ר מבאיאן, ובראשם יש להזכיר את זיידל רובנער שגם היה במקורו משוייך לחסידות טשערנאביל ובהשפעת רבו ר' יעקב יצחק ממאקרוב מגזע טשרנוביל נכנס לעולם הנגינה והחזנות ובהמלצתו קיבל את משרתו הראשונה בחזנות בראדומישל כידוע, כמו כן יש להזכיר את פיני מינקובסקי שהיה קשור לחסידות טאלנא וציין זאת במאמריו, וגם חזן על שמו של ר' דוד מטאלנא יש לנו הלא הוא דוד רויטמן,
מכל העולה יוצא לנו שבית היוצר הגדול לחזנות היה באיזורים הללו, והמבינים הגדולים היו מקרב החצירות הללו טשערנאביל ורוז'ין (ובהזדמנות זו אני מציע שאולי היה כדאי שאחד החברים יפתח אשכול מיוחד על חזנים בחצרות החסידות),
לפי כ"ז אין כל פלא על השפעות היצירה שהיו משותפות הן לגלאנץ והן לפינציק, כיון שכולם מגיעים מאותו 'חדר'.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-17/2/2010 19:16 |
|
| |
לכבוד ידידי טנור66 נמצא אצלי התמונה שהזכרתם שבו רואים את החזנים פינחס סגל פינטשוק עם ליב גלנץ בילדותם בתוך מקהלה, אבל יקח לי זמן לחפש באוצרותי ולהעלותו על הפורום.
ובדרך אגב אזכיר שמצאתי לאחרונה בעיתון ישן מאמר ארוך שכתב בתו של החזן יוסף טולנער ע"ה, ושם נמצא הרבה פרטים חשובים לא ידועים כהיום, ואקוה להעלותו בהפורום כדי לזכות את הרבים.
עוד חזון למועד לכתוב מאמר ארוך על כל החזנים ששרו בחצרות הקודש של הצדיקים בימים ההם, כמו ר' אביש מאיר בראנדסדורפער, ר' פיניע ספעקטאר, ר' מאניש, ר' זיידל רובנר ועוד חזנים מלחינים כאלה. ואני בעצמי הכרתי זקן אחד איש חסיד ששר בילדותו במקהלתו של החזן ר' מאניש ע"ה, וסיפר לי שבכל שבוע חיבר ניגון חדש על 'ישמחו במלכותך', ויש לי הקלטה של כמה מיצירותיו על ישמחו במלכותך (הוא הקליט ושר אותם בתוך טעיפ ונתן לי במתנה).
עוד רציתי להעיר כי גם החזנים ר' יוסף מנדלבוים ור' אהרן מילר ע"ה היו חזנים ומלחינים חסידיים בחצר באבוב אצל הרה"ק בעל קדושת ציון מבאבוב זצ"ל הי"ד לפני השואה, והניגונים שלהם נתפרסמו בקרב כל חוגי החסידות של היום. כמו הניגון של מעין עולם הבא שהזמר החסידי אברהם פריד שר על אחד מהקלטותיו הראשונות הוא פרי יצירתו של החזן אהרן מילר ע"ה.
|
|
|
|
|
|
