כשניצבים מול גיא ההריגה קשה לדקדק בכל קוצו של תו ואוקטבה בלי להביע רגש אישי.
דברים שיוצאים מהלב נכנסים אל הלב והדבר מתבטא היטב הן בקטע שמובא בביצוע בנימין מולר, הן בקטעים
שמבוצעים ע"י חזנים אחרים שמבצעים קטעים התואמים לאוירת המקום ולתחושות החרדה בביקור במקומות מעין אלו. די להזכיר ( מבלי לגרוע ולהמעיט ח"ו במאן דהוא ) את אב הרחמים בביצוע האחים הורביץ בעמדם בסמוך לפתחי הכבשנים, דבר הסוחט דמעות מרבים הצופים בקטע מידי פעם.
תוקן על ידי ארבל45 ב- 12/04/2010 12:37:42
|
|