כיום, כשאנו מתבשרים על פתיחת עוד בתי ספר לחזנות ברחבי הארץ, אנו מתפעלים מהיוזמה המבורכת הזו ע"י חזנים ידועי שם בעולם החזנות.
אך, על חזן אחד ברצוני להרחיב ולהביע את דעתי האישית – אני מכיר ומוקיר את החזן, הרב חיים אדלר.
על כישוריו וניסיונו איני צריך להכביר במילים.
אולם, אני עומד נדהם, שהחזן שאינו שוקט על שמריו פועל נמרצות וללא לאות בנושאים שונים למען הדרת ענף החזנות ולשמירת הצביון הדתי בארץ.
לראייה, חידוש תפילת יום כיפורים קטן, שנערכת מדי חודש בבתי כנסת שונים תוך שיתוף פעולה עם חזנים נוספים.
לאחרונה, נתבשרנו, שהרב חיים אדלר פותח מדרשה לחזנות בבית-הספר ביל"ו בת"א.
בהקשר זה, זיכרונות מילדותי הציפו אותי כשנזכרתי, שכתלמיד בביה"ס "ביל"ו" שרתי במקהלתו של החזן שלמה רביץ ז"ל שהיה מורי בלימוד התפילות ומנצח המקהלה, מנשה לב רן.
מכותלי ביה"כ בקעה בשבתות וחגים שירה אדירה ומחממת לב, של המקהלה בליווי קהל המתפללים.
אני יודע שאת העבר אין לשחזר אך אם החזן, הרב חיים אדלר יוכל ולו במעט, להחזיר לנו את ההרגשה שחווינו בילדתנו, שתבוא עליו הברכה.
אני מאחל לו הצלחה בכל מעשה ידיו, שכן הצלחתו תהייה לבסוף להנאתו הצרופה של קהל שוחרי החזנות.
