דיווח מסליחות עם החזן הלפגוט

 קבלתי דיווח מתפילת-הסליחות של הלפגוט, ואני מביא את דברים כפי שנמסרו לי:

אין הרבה מה לומר על הלפגוט שעוד לא אמרו. הקול המיוחד שלו, הרגש בתפילה וכו'. השנה הוא שר עם מקהלה בניצוח ריימונד גולדשטיין, והמקהלה והניצוח היו טובים מאוד. הלפגוט השמיע את "עיני כל אליך" של סקונדא, קדיש מסורתי, "הנשמה לך" בנוסח המקובל, ושם הוא טיפס לגבהים כמו שרק הוא יודע ויכול. יחד עם זאת, ניכרה קצת עייפות בקול שלו, ואולי הוא היה צריך לקצץ קצת בצלילים הגבוהים. זה היה קצת יותר מדי, וקצת הכניס למתח את המאזינים. יש גבול לכמה טונים גבוהים שאפשר לשמוע בערב אחד... "במוצאי מנוחה" היה די שיגרתי עם "רצה עתירתם" של רוזנבלט, שבוצע יפה מאוד. "שמע קולנו" בסגנון קוסביצקי וכמובן "עננו" – הלפגוט במיטבו.

למרות הקול המיוחד והנוסח המצויין והמרגש היו חסרים אילתורים חזניים, כאלו שהופכים תפילה יפה מאוד – לתפילה מיוחדת מאוד. אילתורים הם לא הצד החזן ביותר של הלפגוט.

בית הכנסת היה מלא לגמרי, הרבה חרדים וחסידים באו לשמוע את הלפגוט, אבל קצת חבל שכמה מהם לא יודעים לכבד את המעמד המקום, והיו עסוקים בדיבורים ובפיטפוטים שפריעו לאלו שרצו לשמוע את התפילה ללא הפרעה. על מה היה כ"כ חשוב להם לשוחח, דוקא באמצע הסליחות???

יישר כח לחזן הלפגוט על תפילה יפה ומרגשת.