רצה עתירתם - בן ציון מילר והילד משה קופרמן

1. תענוג להאזין לחזן בן-ציון מילר. למרות שקולו אינו כפי שהיה לפני עשרים שנה, הוא עדיין - מבחינה חזנית - אחד מגדולי החזנים של זמננו. רק חבל מאוד שהוא נסחף לאותה טעות של חזנים כה רבים, לשיר "עוד צליל אחד גבוה" ממש בסוף. במקום לסיים "ואל התפילה" ב-לה, כפי שכתב יוסל'ה, הוא מוסיף סי-במול שאינו תורם שום דבר (דקה 8:04). בשביל מה??? זה אפילו לא נשמע יפה מבחינה אומנותית.                                                2. מה עושים השופרות הללו בתחילת היצירה? מה הקשר? סתם עוד 'תרגיל' כדי להיות מקוריים? הופכים חזנות ל'הצגה'...                                        3. ילד חמוד, קופרמן הצעיר. קול נעים שיש בו פוטנציאל. אלא שכעת קולו אינו 'יציב', ואינו 'יושב' במקום הנכון. טוב יעשה אם ישקיע עוד בפיתוח-קול לפני שימשיך לשיר בפומבי.                                              4. תזמורת איומה שמזייפת, זמרים ששרים בלי אחידות, וביצוע שהוא בכללו בלתי-מאורגן וסובל מניצוח-גרוע. מצטער לומר את זה, אבל זו האמת. מרגיז ביותר לשמוע איך שלוקחים פרק-חזנות - ועוד יצירה כה חשובה ויפה כמו "רצה עתירתם" של רוזנבלט - ומקלקלים אותה ע"י עיבוד מוזר וביצוע שלומיאלי. באופן כללי, יש היום יותר-מדי ביצועים בלתי-מקצועיים ובלתי-ראויים בתחום החזנות. מתי כבר ילמדו חלק מן העוסקים במלאכה, שחזנות היא דבר רציני, וצריך לטפל בה בצורה רצינית???

חותם על כל מילה...כמעט. החזן מילר מבצע את מלאכתו ביצירה זו ללא דופי, בהתאם למגבלות התזמור המגוחך הזה, שמה אין בו...תרועות שופרות וחצוצרות מקצבי רוק ופולקה (אומצה-אומצה) והכל ביצירה כל כך חד מימדית כמו "רצה עתירתם"...

יתכן שאתם צודקים אך יתכן שלא
אבל לי ברור הנזק שאתם גורמים: התוצאה תהיה שיפסיקו להעלות הסרטות והקלטות לאינטרנט. 
ואני מבין מדוע ד״ר סובול אינו מרשה להסריט בקונצרטים שלו. 
מותר לכתוב ביקורת אבל לכל דבר יש דרך.  

    הבעיה זה לא הביקורת- הבעיה היא הקטע! זהו קטע לא מקצועי, "קיטשי" ברמה מטורפת, עם הרבה רעש, בקצב משגע באיטיותו. בקיצר- המעבד קלקל בגדול קטע יפה של יוסלה, וחבל.

  בן ציון גם לא אשם. הוא הוציא את המירב שהוא יכול. הוא מגיע לכל קונצרט שקורים לו, ואינו אחראי על טעם המנצח והמעבד.