ככה עושים מוסיקה = עזי שוורץ ומקהלת קול-רינה

פנטסטי, רק חבל על הסיום שיצא קצת מכלל שליטה

קבלתי במייל:

מבחינה מוסיקאלית - הביצוע הוא למופת. מבחינה חזנית - טוב מאוד.
אי אפשר להכחיש שיש בחזנות גם צד ויזואלי, ומה שהקהל רואה - יש לכך השפעה על איך שהוא חש כלפי היצירה שהוא שומע ומה שהוא מרגיש בעת ההאזנה. אותה מצנפת-חזנים וגלימה שלובש החזן בשעה שהוא עובר לפני-התיבה, יש בהם גם הענקת תחושה מיוחדת לחזן, וגם הענקת תחושה מיוחדת לקהל המאזין. בימים-הנוראים אנו אומרים (בפיוט "היה עם פיפיות") "עיני עמך בם תלויות". ללמדנו, שהציבור מסתכל על החזן - ועל המקהלה - ויש למראה-העיניים השפעה על מה שהציבור חש. לכן, קשה לנתק מן הביצוע שראינו באשכול הזה את העובדה שעל המקהלה מנצח בחור שאין כיפה על ראשו; שלא כל חברי-המקהלה כיבדו את המעמד בכיפות אף-הם; שהסולן המבצע (שהוא, ללא ספק, מן המוכשרים שבחבורה!) לבוש כאומן שעלה אל-הבמה כדי לשיר משהו אחר, פרט לחזנות. נכון, הדברים הנ"ל נשמעים קצת קטנוניים, אבל המציאות היא שאנחנו מתרשמים גם ממראה-עיניים, ולא רק ממשמע-אוזניים. לא לחינם מצווה התורה "ועשית בגדי קדש לאהרון אחיך לכבוד ולתפארת". "לכבוד ולתפארת" = לכבד את המעמד והתפקיד.
אין ספק שאילו היינו מאזינים לאותו ביצוע בדיוק בבית-הכנסת בשעת התפילה, כשעזי שוורץ לובש בגדי-חזן מסורתיים והמקהלה מכבדת את התפילה בלבוש ראוי אף היא - היינו נהנים הרבה יותר, ומשבחים את הביצוע ללא-סייג.

צבי, זהו ויכוח לענין. אתה צודק שהיו חזנים מצוינים שלא התברכו בעודף יראת שמים, וידעו להתפלל ברגש רב. בלי להכנס לכל מיני איסורים של לשון הרע, גם בין חזנים אלה ניתן לשמוע מי התפלל מהלב ומי לא. לא כל איסור שבן אדם עובר מיד משפיע על שירתו, אלא ששירתו משקפת את עדינות נשמתו. אם הוא בעל מידות טובות או שחצן, רגשן או קריר. את המידות שומעים, לא את צידקות או רשעות. רק שבמקרים רבים, אחד משפיע על השני. ..