חובתינו לחזנים שנפטרו
אני רוצה להביע את דעתי בנושא היארצייט של חזנים-
אני חושב שזה מחובתינו לבוא ביארצייט של החזנים לקברם, ולחלוק להם כבוד. כאלה שנתנו לנו מכישרונם, מיכולתם ובכך בנו ועיצבו את עולם החזנות כפי שאנו מכירים, אנו חבים להם את הכבוד הראוי להם, גם לאחר מותם. אני לא חושב שצריך לארגן אירוע בכל פעם או להתאמץ יתר על המידה. ישנם חזנים שאינם זוכים לביקור ממשפחתם, או מקרוביהם- ובכל זאת בתור "תלמידי" מורשתם אנו מחוייבים לבוא, בשביל עצמנו ובשביל כבודם- לחלוק להם כבוד- להגיד כמה תפילות אזכרה, להיזכר ולהקדיש מעט מזמננו לכבודם.
היה וביארצייט האחרון של משה קוסביצקי לא "התארגנו" לאירוע ולכן ייתכן וכל התאריך ועצם ההגעה לקבר- נשכחו. לפני שנים מספר הייתי באותה האזכרה לקוסביצקי- היינו אולי 8 מהם כמה חזנים- אמרנו פרקים וגם היו ששרו לכבודו כמה קטעים הידועים והקשורים אליו. היה כל כך אינטימי, כל כך משפחתי ומכבד- אמיתי ומרגש.
אולי אני לא מצליח לבטא את עצמי נכון בשורות אלו- אך כפי שאני מרגיש שאני מחוייב לזכור את אבותיי ובני משפחתי- כפי שאני נוהג לפקוד את קברם ביארצייט וביום כיפור- לכבודם ולכבודי- שלא יישכחו- כך אני מרגיש חובה זו גם אל אותם אנשים גדולים שמורשתם וגדולתם נגעה וחילחלה בי. לכבודם ולכבודי.
 |
|
|
