דיווח קצת יותר פרטני מאתמול

שלום לכם חברים יקרים.
גם אני בין הנוכחים אתמול בקונצרט, היו הרבה דברים שהתלהבתי, אך לדאבוני היו לא מעט דברים שהתאכזבתי, באתי עם הרבה ציפיות, חלקם התגשמו, ואעלה את רישומיי בקצרה: בכלליות היתה אוירה מאוד טובה, העיבודים והתיזמורים ממש משגעים, ואין צורך להאריך למבינים (כולם כאן מבינים), החזנים מתחלקים לכמה רמות, ועל כן יש לתת לכל אחד את הציון לפי הרמה.
תקע בשופר גדול – מצויין, קלאנג שפך את מה שיש לו וזה עבד (קצת לאט מידי, לטעמי).
ולירושלים עירך – וינוגרד נדמה היה שהוא קצת מהסס, אבל בכל אופן הוא הרשים מאוד (אין ספק שזה אחד הביצועים הטובים שהיו אתמול, אך אותי אישית מלהיב יותר מוזיקה מאשר דו ורה למעלה).
כבקרת – תסלחו לי שאני אומר, אבל אין לי מושג למה הביאו אותו, ומי לימד אותו לעמוד על במה, בכל אופן אם הוא ישתפר בכמה דברים אפשר לקרוא לו חזן טוב (הוא נראה לי מהסוג המוזיקליים שלא יודעים להביע את זה בשירה, זה נשאר במוח), ואם כבר ראיתם את החזן שמואל ברזילי יש לי הוכחה בשבילכם שלפעמים יותר טוב חזן צעיר מאשר חזן שכבר עשרים שנה עם קהילה עשירה (שזה נראה לי אחת הסיבות שהביאו אותו), (גם קולו קצת בגד בו, והוא יכול יותר מזה).
ובדברי קודשך – היה די מצויין, חוץ מזה שמוצן קצת מצונן, הרגשנו שעומד מישהו שכבר מכיר ורגיל בעבודה.
עד הנה – (פיתחתי הרבה ציפיות על הקטע, וחלק קיבלתי) 1) העיבוד נתן את האור שביצירה – קלאסיקה במיטבה, 2)מוצן נתן ביצוע יפהפה, ברזילי עיין ערך כבקרת, וינוגרד נותן גם קולרטורות נחמדות מידי פעם, קלאנג הבין את התזמורת (עם כל הקושי) ושר מוזיקלי מאוד, קירשנבוים הפגין יכולת שלא ראיתי אצל אף חזן אתמול ואאריך במתרצה ברחמים, 3) כל פעם שהחזנים שרו ביחד היה קטסטרופה, 4) לא בטוח שלעשות עד הנה עם 4 חזנים זה כזה מוצלח (מספיק שניים).

מתרצה ברחמים – העיבוד הכי קשה שהיה אתמול, קירשנבוים הפגין שליטה מוזיקלית (הוא החזן שקיבל הכי פחות עזרה מאלי במהלך היצירה), נתן את כל החום והנשמה תוך כדי כניסות ויציאות של התזמורת (כל פעם שעצם את עיניו, הבנתי שחוץ ממוזיקה יש לו גם כמות ענקית של רגש ונשמה ולא משחק אלא אמיתי), קצת חסר לו עוד טיפה ביטחון עצמי (גם זה משתפר אצלו), ואני חושב שחצי טון למטה לא היה מזיק לו (אולי צריך לשנות טכניקה בפיתוח קול), וזה הקטע היחיד (שאולי היה הכי טוב, גם בלי רה למעלה)שריגש אותי וחדר ללב (שאר הקטעים ריגש אותי המוזיקה, אבל בגלל כל מיני סיבות לא חדר לליבי).
אלוקי, נשמה – כאן כבר מוצן פתח יותר ונכנס יותר לטקסט, גם קולו ב"ה השתפר בקטע הזה, והרגשנו את ההבדל (בהחלט גם זה ברשימת הביצועים הטובים).
עקביא – היה לי ברור שמישהו יחליף אותו, אבל שמתי לב שיוסי הכיר את העיבוד וחזר הרבה על התיזמור, וגם הוא קיבל עזרה מאלי (מה קרה פתאום לטונים הגבוהים שנחנקו?), הוא עמד בזה יפה, עוד טיפ טיפה וזה היה חודר ללב (שירה קצת יותר עדינה ב"ולאן אתה הולך" לא צודק?), בכל אופן זה עבד מצויין.
הטה – קלאנג שפך את ליבו לפני קונו, והרגשתי שהוא מתרגש (קצת מהוסס ב"כי" או "לא על צדקותינו", אבל אני מבין את הלחץ שבו הוא נמצא, זה קורה במשפחות הכי טובות), בכל אופן היה ביצוע ממש טוב, גם הוא נראה לי ברשימת הקצת מושפעים מהמזג אויר.
שיבנה בית המקדש – מוצן קיבל את הקטעים הבולטים, ברזילי שפתאום כן חש בטוב חזר קצת בתשובה, וינוגרד יפה מאוד, קלאנג נתן הופעה מכובדת, וקירשנבוים כמעט לא קיבל את זכות הדיבור, חבל, גם כאן אלי לקח מקהלה של 1000 איש וניצח עליהם..... עם חיוך ועזרה.
הדרן – שיר המעלות – מחציתו קנה בושם ומחציתו קקפוניה. הקהל לא רצה לקום, מעניין? לי יש תשובה....