| נשלח ב-22/8/2012 14:00 |
 |
| |
ההרשמה לבית ספר המרכזי לחזנות פ"ת - מגמות חזנות ובעלי תפילה
פתיחת ההרשמה בבית הספר המרכזי לחזנות בפתח תקווה במגמות : חזנות בעלי תפילה המעוניינים לקבל פרטים ולהרשם נא לפנות אל האגף לתרבות תורנית עיריית פתח תקווה טל' 03-9052455
בהצלחה לכולם
המודעה:
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2012 16:38 |
|
| |
בית הספר לחזנות
נדמה לי שבית הספר נימצא עדיין בפרובינציה,
אגב הד״עדיין בהרכב?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2012 17:53 |
|
| |
מרדכי סובול כבר לא מלמד שם? או שהוא מלמד ברמת גן? יש כ"כ הרבה בתי ספר לחזנות, שזה כבר מבלבל לגמרי.
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2012 18:17 |
|
| |
כב' הרב - בר"ג כיום אין בית ספר לחזנות (בית הספר שהיה בר"ג ,עבר לשם מפ"ת ולאחר
פעילות של כשנתיים בר"ג - חזר לפעול בפ"ת) - מקווה שבכך הבלבול שלך בנדון נפסק
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2012 18:21 |
|
| |
הבנתי.
אז איפה סובול?
|
|
|
|
| נשלח ב-22/8/2012 19:34 |
|
| |
סובול פותח בית ספר דמיוני חדש עם מורים דמיונים ושיעורי סולפז' דמיונים בכוכב לכת דמיוני.....
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2012 02:29 |
|
| |
סובול טוען שכאן בארץ אין אצל מי ללמוד מוזיקה ואין אצל מי ללמוד פיתוח קול כמובן חוץ מאצלו בלית ברירה.
הוא אמר לי את זה באופן אישי. ואינני רוצה להוסיף מה הוא חושב על כל המורים פה בארץ.
בקיצור, סובול נשאר סובול.
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2012 14:39 |
|
| |
גם יצחק ראשי כבר לא בבית הספר?
|
|
|
|
| נשלח ב-23/8/2012 15:12 |
|
| |
אחרי בירור קצר לטובת המתעניינים:
מר יצחק ראשי ממשיך לכהן עוז כמנהל בית הספר ללא קשר למעללי סובול.
גם אלי יפה מלמד כיתות למרות שלא הוזכר כמורה. ארבעה מורים קבועים: אלי יפה, ישראל רנד, יחזקאל קלאנג ורפי ביטון. יהודה רוטנר מלמד לפעמים, ומרצים אורחים- לפי זמינותם בארץ. ישנם גם הרצאות נוספות ממומחים לפיתוח קול וכדומה.
למען הסרת בלבול. ישנם כיום שני בתי ספר עיקריים לחזנות. אחד בפתח תקוה של מאסטרו אלי יפה, ואחד בתל אביב של נפתלי הרשטיק.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 01:44 |
|
| |
ואיפה יותר מומלץ ללמוד? אצל אלי או אצל נפתלי?
|
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 16:46 |
|
| |
המודעה שהתפרסמה אודות מגמת בעלי תפילה
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 20:08 |
|
| |
קאנטוריני, קבל  למזגןקיר (שלא יתקלקל לעולם...): חושבני שאלו שתי גישות די שונות במהותן: אלי יפה מתמקד יותר בחזנות מזרח-אירופאית 'מסורתית' עם סלסולים ו'השתפכות הנפש' (שלא לומר 'בכי'), ואילו נפתלי הוא יותר 'מערב אירופאי' בדידקטיקה שלו: חזנות יותר מחושבת, שגם היא ספוגה ברגש, אך רגש יותר פנימי, יותר מאופק. זה בגדול.
|
|
|
|
| נשלח ב-26/8/2012 20:36 |
|
| |
אלי יפה אינו קלאסי?
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2012 16:34 |
|
| |
קלאסי בהחלט. בכל מה שקשור לניצוח על מקהלה- ודאי! השאלה היא איך אתה מגדיר 'קלאסי'. קלאסי-יהודי או קלאסי-אירופאי (מבית אולמות הקונצרטים).
הנוסח שלו לחזנים מתלמדים- הרבה יותר 'מזרח-אירופאי' במהותו, בבסיס הדברים. עוד הבדל: נוסחו של יפה נוטה 'לנסוק' לגבהים לעיתים תכופות, יש שיגידו- 'תכופות מדי' (ומה יעשו באריטונים, למשל?), מה שאין כן אצל נפתלי.
...וגם זה, 'בגדול'...
|
|
|
|
| נשלח ב-27/8/2012 17:44 |
|
| |
לא נראה לי הניתוח הזה- גם בגדול לא.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/8/2012 00:23 |
|
| |
זכותך כמובן לא להסכים.
(אינני מתכוון 'לחפור', אבל) אפשר לבדוק 'אוריינטציה' של מוסד חינוכי מסוים גם ע"פ 'סוג' התלמידים שלומדים בו:
במכון ת"א לחזנות- אחוז ניכר מהתלמידים הם 'חוצניקים': חלק מהם מגיע ממרכז וממערב אירופה (בעיקר מאנגליה). נכון, יש גם קצת חבר'ה מאמריקה, אבל בהחלט מספר 'זעום'. מה מאוד מקובל לשיר במרכז ובמערב אירופה? זולצר, לבנדובסקי, נאומבורג, בירנבאום, אלמן... ורק אח"כ בא תורם של חזנים מלחינים ו/או פרשנים כדוגמת יוסל'ה, מ. קוסביצקי וכו'.
בבי"ס לחזנות בפ"ת מאידך- הרוב המוחלט של התלמידים הם 'צברים' מבטן ומלידה. ומדינת ישראל, כיוון שרוב רובם של תושביה האשכנזים הם יוצאי מזרח אירופה (רובם- צאצאי פליטי השואה וכו')- ממילא הדגש בחינוך החזני במוסד כמו בי"ס לחזנות בפ"ת הוא על 'חזני הרגש' המזרח אירופאים: רוזנבלט, קוסביצקי, מלבסקי, קווארטין וכו'. מעט מאוד תשומת-לב (אם בכלל) מוקדשת שם למלחיני-חזנות מרכז ומערב-אירופאים.
..קח לדוגמא נושא כמו 'עריכת חופה ע"י חזן', תפקיד שלדעתי- החזנים המרכז ומערב אירופאיים היטיבו לעשות יותר מאשר אחיהם במזרח. כעת בדוק כמה חזנים מכל בית ספר מתמחים בתפקיד הזה (בארץ- החזן שמרבה לערוך חופות 'נוצצות' בבתי כנסת שונים הוא החזן סיימון כהן. היכן בדיוק הוא למד? כן, ניחשת נכון!)
ושלא תבין אותי שלא כהלכה: אינני אומר בשום צורה שהיא: זה טוב וזה איננו טוב. לא! פשוט- האוריינטציות החינוכיות של שני בתי הספר הללו שונות זו מזו, נקודה.
 |
|
|
|
|
|
