כללית אפשר לומר כי הקונצרט עורר בקרבי התרגשות-מה חרף העובדה שאין זו הפעם הראשונה שאני מאזין לקונצרטים מעין אלה. שני החזנים המרכזיים - שלמה גליק ויעקב רובין - ממש התעלו על עצמם וכל אחד מהם הגיע לשיאו באותו מעמד באחד הקטעים שביצעו: שלמה ב"אב הרחמים" של ברודי, ויעקב ב"רבש"ע" של פינצ'יק. גם אשר היינוביץ, חזן הבית של "ישורון", ריגש את הקהל בשני השירים ביידיש שביצע ולא בכדי כינה אותו המנחה, מרדכי פרימן, "גדול המבצעים של שירי היידיש בדורנו". לא כל אחד זוכה לתואר זה, ומי כמוני, שוחר הז'אנר האהוב הזה, יכול להעריך זאת. כללו של דבר, הקהל יצא בתום הקונצרט עם תחושה של עוד, וה"עוד" הזה - אי"ה ביום העצמאות הבא. הערת אגב: ניתן היה לצפות מכב' המנצח, מאיר בריסקמן, להופיע כשהוא עטוי מקטורן יותר מרשים במקום זה שוודאי ראה בעבר זמנים יותר טובים...
תוקן על ידי מהולל ב- 07/05/2014 08:17:16
|
|
