הנה כמה דיווחים משבועות האחרון במונטריאול.
הדיווח הראשון הוא מתיקון ליל-שבועות בכולל "תורה מציון", על כיתה משותפת של החזנים דוד ויינבאך ושמואל לוין. קבלתי את הסיפור מחבר ותיק ממונטריאול, דיויד הרץ, ואני מתרגם את מה שהוא כתב לי באנגלית.
הלימוד התקיים במסגרת כולל "תורה מציון" בשכונת "קוט סט-לוק" שהיא שכונה מאוד יהודית במונטריאול. אני מעריך שבסביבות 450 אנשים משתתפים בלימוד שמתחיל בחצות ונמשך כל הלילה ונגמר בתפילת וותיקין בכולל. בשעה הראשונה של הלימוד יש הרצאות של רבנים שונים מהאזור, ואחרי זה יש הרצאות וכיתות עם משתתפים שונים. החזן שמואל לוין הוא מגיד שיעור קבוע בכולל, ובלילה של שבועות הוא לימד כיתה בנושא "תורה ותפילה". הוא הזמין את החזן ווינבאך להשתתף בתור מרצה אורח, והם יחד דברו על אספקטים שונים של תפילה והקשר שלה למוסיקה ולחזנות. הנה שני דברים מעניינים מאוד: דבר ראשון, החזן ווינבאך הזכיר פרוש של האדמו"ר ממודז'יץ שאמר שיש "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם הבוחר בתורה ובמשה עבדו", ויש גם ברכה "הבוחר בשירי זמרה", והאדמו"ר אמר ששני הדברים הם משהו שהקב"ה בחר בהם, ולכן החשיבות שלהם שווה. החזן ווינבאך הוסיף ואמר שצריך לשים לב לזה ש"הבוחר בתורה ובמשה עבדו" אנחנו אומרים רק פעם בשבוע, אבל "הבוחר בשירי זמרה" אומרים כל יום, וזה צריך לומר לנו משהו על החשיבות של המוסיקה ביהדות.
שמואל לוין שהיה מנחה והמתרגם של השיחה דיבר על זה שמוסיקה היא משהו שנותן משמעות למילים שאנחנו אומרים, והוא הביא דוגמא שאפילו בקולנוע ובמקומות שונים יש מוסיקה כחלק מן האווירה, וזה תורם מאוד להבנה ולתחושה של המאזינים והצופים. זה צריך להיות אותו הדבר בתפילה, הוא אומר. החזן לוין ציטט את הפסוק מפרשת נשא "לעבוד עבודת עבודה", הביא את רש"י שאומר שמדובר במוסיקה בבית המקדש, וגם קרא את פרוש רבינו בחיי על עבודת הלויים וכלי-הנגינה ששימשו במקדש ושישמשו לעתיד לבוא. הוא אמר דבר מעניין: אנחנו יודעים שבכינור יש ארבעה מיתרים. בכינורות שבמקדש היו שבעה, ולעתיד לבוא יהיה עשרה. מה שמלמד אותנו שהאיכות של המוסיקה היתה צריכה להיות גבוהה במיוחד במקדש, ומזה אנחנו צריכים להבין שגם בבית הכנסת שהוא מקדש מעט איכות המוסיקה צריכה להיות כמה שיותר גבוהה, ולכן יש חשיבות למה שהחזן עושה.
בין רבע לשלש לארבע ורבע היתה עוד כיתה עם החזן שמואל לוין, והוא נתן שיעור יוצא מן הכלל ומרתק על ברכת "אהבה רבה". הוא ניתח והסביר כל מילה בתפילה, עם הרבה פרושים מהרבה מקורות שונים, בבקיאות עצומה והכל בהתלהבות גדולה ובשפה קולחת וברורה. אני לא יודע מאיפה החזן לוין לוקח את האנרגיה הבלתי-נגמרת שלו, ללמד בכזאת התלהבות אחרי לילה של שיעורים ובלי שינה.
אני חושב שזה מצויין שחזנים לא רק שרים אלא גם מעורבים בפעילויות שונות, ובעיקר מלמדים על תפילה וחזנות.
================================================
הנה תיאור מן התפילה של החזן דוד ווינבאך, ששלח לי החזן שמואל לוין.
החזן דוד ווינבאך היה החזן האורח של בית-הכנסת תפארת בית דוד ירושלים ("ביילי") במונטריאול, זו הפעם השניה מאז הימים הנוראים השנה. שמעתי ממנו שאי"ה הוא יהיה החזן ב"ביילי" בימים-הנוראים הבעל"ט, וזוהי כמובן בשורה מצויינת לחובבי-החזנות שבעיר.
הלכתי לשמוע אותו מתפלל ביום הראשון של שבועות, ונהניתי הנאה מרובה. קולו הצלול אינו צריך לשכמותי לשבחו ולהללו, והאמת היא שלא ציפיתי לשמוע משהו שונה מן המוכר לכולנו. מה שרציתי לחוות זה את הנוסח ואת החזנות. לא התאכזבתי. לווינבאך יש נוסח מהוקצע וברור, מטובל ב'קישוטים' יפים פה-ושם, כפי שהיינו מצפים בחזן ברמה שלו. מאוד מצא-חן בעיני האופן בו הוא שילב ניגונים-חסידיים בברכת יוצרות ובברכת אהבה רבה, והקהל השתתף. בקדושה של שחרית הוא השמיע "ממקומך" שהיה שילוב של וידר ויצירות אחרות, וגם שיתף את הקהל. בנקודה זו קרה משהו מעניין מאוד: החזן ווינבאך התחיל מנגינה אחת, הקהל טעה וחשב שמדובר במנגינה אחרת, ואותה הוא זימר. החזן ווינבאך "הראה מנהיגות" ונשאר במנגינה שלו, והצליח למשוך את הקהל אחריו למרות-הכל. יפה מאוד.
ההלל של וינבאך הצטיין שהתפילה היתה בנויה-היטב, באופן שנתן את ההרגשה שיש בה כיוון ושיטה. למרות שהוא השמיע קטעים שונים זה מזה, התחושה היתה של "שרשרת" שיש בה חוליות המתחברות אלו לאלו במקומות הנכונים. יכול להיות שהסיבה לכך היא שהוא השתמש בסולמות קרובים ובמודוסים דומים. כך או אחרת, ההלל היה יפה מאוד, והציבור הצטרף. במיוחד נהניתי כאשר בתום "ה' זכרנו" הפופולארי והידוע לקהל, החזן ווינבאך חזר אל המילים "השמים שמים לה'..." והשמיע רצ'יטאטיב משל מלבסקי. רעיון יפה אשר בוצע כראוי.
לגבי תפילת מוסף, ראוי לציון האופן בו השמיע החזן ווינבאך את "ומפני חטאינו". הוא לא התרכז ביצירה אחת, אלא בנה רצ'יטאטיב שהיה מבוסס על הנוסח, "וקרב פזורינו" של הרשמן, ותנועות חזניות מובהקות. קשה לתאר בדיוק את מה ששמענו, אך כפי שקרה עם תפילת ההלל, היתה תחושה של תפילה בנויה-היטב, תפילה שיש בה היגיון, כיוון ודרך.
מבחינה קולית להחזן ווינבאך יש קול בעל איכות 'באריטונאלית' יותר מאשר 'טנורית'. כוחו העיקרי הוא במנעד האמצעי, ולמרות שהוא יכול לגעת גם בצלילים 'גבוהים', הוא אינו 'לוחץ' ואינו 'כופה אותם' על מיתרי-הקול. על-כך הוא ראוי לשבח. ניכר היה שמדובר בחזן מנוסה, מיקצוען, אשר יודע בדיוק איך להשתמש במתנת-שמים אשר בגרונו, מבלי להיסחף למבצעי-ראווה מיותרים.
הכל-בכל-מכל-כל, נהנה הקהל בבית-הכנסת ונהניתי אף אני מתפילה יפה ומקצועית, שהוגשה בטוב-טעם מפי חזן מצויין. יישר כוחו של החזן דוד ווינבאך, ואני מאחל לו הצלחה רבה בהמשך.
==============================================
דיויד הרץ כתב לי גם על תפילת החזן שמואל לוין ביום השני של שבועות . דיויד הוא חבר-קהילה ב"עדת ישראל", בית-הכנסת שבו החזן לוין מכהן. תרגום מאנגלית:
החזן שמואל לוין מכהן אצלנו כבר שנתיים, והתרגלנו לזה שאצלו כל תפילה היא "ארוע מיוחד". תמיד יש משהו שונה, מן סוג של הפתעה, והוא מביא איתו הרבה התלהבות ורגש. אצל שמואל, כולנו יודעים, כל מילה בתפילה יוצאת קודם כל מהלב. חוץ מזה, נראה שלקול שלו אין מגבלות, הוא הולך ומתחזק ומשתבח כל הזמן, וזה בהחלט תורם לחוויה של להקשיב לו.
ביום השני של שבועות היו שלשה רגעים מיוחדים בתפילה. הראשון היה בהלל. החזן לוין שר את "מה אשיב" של פנחס רבינוביץ' שהוא הביא לבית-הכנסת שלנו בסוכות של שנה שעברה. עכשיו כשכולם מכירים את המנגינה, כולנו שרים יחד איתו. הפעם הוא הרחיב את הקטע החזני שבין שני חלקי הניגון, ובמילים "אנא ה' כי אני עבדך" הוא ממש הרעיד את כל בית-הכנסת.
הדבר השני שהיה מיוחד מאוד היה "יזכור". כל החזנים משמיעים את היזכור פחות או יותר בצורה הסטנדרטית ובלחנים הסטנדרטים, אבל שמואל מכניס הרבה יותר מוסיקה לתפילה הזו. ביזכור לחללי צה"ל הוא השמיע ניגון של י"ג מידות מימים נוראים, וסחף את כל הקהל להמהם יחד איתו. בהמשך הוא שילב את ההימנון של מדינת ישראל. בסוף יזכור אומרים את "אב הרחמים" והוא השמיע לחן חדש שלו, שהיה מרגש מאוד. לא היתה עין אחת יבשה בכל בית הכנסת.
במוסף השמיע החזן לוין את היצירה שלו "מלך רחמן" שיש בה שילוב של חזנות ושל שירה לכולם יחד. הוא הצליח לשלהב את כולם. איזו יצירה מדהימה!!
כמו תמיד, התפילה עם שמואל היתה חוויה נהדרת שזוכרים אותה להרבה זמן.
=====================================================
היצירות "מלך רחמן" ו"מה אשיב" נמצאות באתר של החזן לוין ובעמוד הyoutube שלו, למי שרוצה לשמוע.
אני חושב שמבין כל החזנים היחסית-צעירים בימינו, שמואל לוין הוא כמעט היחיד שמלחין יצירות חזנות חדשות. תתקנו אותי אם אני טועה. הוא אמר לי פעם: "מי שעודד אותי לכתוב מוסיקה היה החזן משה שטרן, שדיבר הרבה פעמים על זה שאנחנו לא צריכים להיות כמו תוכי שחוזר על מה ששמע מתקליטים, אלא ליצור משהו משלנו. חוץ מזה, לכל אחד יש את ההבנה האישית שלו למילים של התפילה, וכשאתה כותב את המוסיקה שלך בעצמך – אתה מביע את מה שאתה מבין מהתפילה ואת מה שאתה מרגיש, וזה חשוב מאוד".
קיץ בריא לכולם.
תוקן על ידי הרב_אלחנן ב- 10/06/2014 02:49:29
