| נשלח ב-30/12/2010 19:32 |
 |
| |
שיבוש מילים מהמקורות במוזיקה החסידית
דניאל י. | פשוט מוזיקה
לאחרונה זה ממש הפך לתופעה,
זמרים מוצאים מילים מעניינות מהמקורות, אבל זה לא ממש קליט או לא ממש מסתדר עם הלחן, אז המילים עוברות 'מתיחת פנים'.
כך לדוגמא בשירו של ברי וובר - משבחים (מתוך עורה 2010)
המילים המקוריות (מתוך פרק שירה):
"בשעה שבא הקב"ה אצל הצדיקים בגן עדן, זולפים כל אילני גן עדן בשמים, ומרננים ומשבחים ואז גם הוא מתעורר ומשבח"
המילים לאחר מתיחת הפנים:
בית: בשעה שבא הקב"ה אצל הצדיקים בגן עדן
פזמון: ומרננים כל אילני גן עדן, ומשבחים כל אילני גן עדן, ואז גם הוא מתעורר ומשבח
לקחו כמה מילים מפה, מילה משם, והרי שיר קליל יותר.
המגמה הזאת התחילה מכך שזה לא ממש מקובל לכתוב מילים מקוריות בז'אנר החסידי (אלא אם כן מדובר באידיש או באנגלית). ועכשיו במקום לשנות את העובדה הזאת ולהתחיל ליצור מוזיקה עם מילים מקוריות (שלדעתי תמיד מצליחה יותר כי יותר קל לבני דורנו להתחבר אליהם), הזמרים מעדיפים לשבש מילים קיימות ע"פ טעמם האישי.
חבל.
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2010 13:48 |
|
| |
אכן חבל, אך סתם שתדעו זה בעיה לכתוב מוזיקה עם מילים חדשות (עיין מאירי גיטין דף ז)
|
|
|
|
| נשלח ב-1/1/2011 19:28 |
|
| |
ישZ
עיינתי במאירי,אבל לא מצאתי זכר למה שאמרת.
(וזה לשונו: כל מיני זמר העשויין לשמחת הוללות ושלא לכוין בהם לשבח הבורא ית׳ או לצד
מצוה אלא דרך קלות ראש ותענוג במיני מאכל ומשתה אסור לשמעו ולהשתעשע
בו בין שנ עשה הזמר בכלי בין שירה על פה וכל שכן במקום שהנשים מצויות שם
והדבר בא לידי הרגל עבירה ומכל מקום כל שיש בו שבח ותהלה לשם כגון מיני
פיוטים ומזמורים מותר אף בבית חתנים ומשתאות וכן הדין לשמח חתן וכלה שכל שאין
בו צד פריצות מותר ואין לו לדיין באלו אלא מה שעי נ י ו רואות לפי מקומם ושעתם.
ואף המקראות מלמדים שלא נאמר אלא דרך פריצות והוא שאמר כעמים י ״ כלומר
כמנהג העמים וכן ״ י בשיר לא ישתו יין שכל אלו דרך פריצות וקלות ראש ובמסכת
נראה כן בהדיא כמו שביארנו שם.)
לפי מה שאתה אומר,מה תאמר על כל פיוטי הספרדים והאשכנזים?
(ר' יהודה הלוי,ר' אברהם אבן עזרא,ר' שלום שבזי ועוד)
לפי מה שידוע לי,דוקא לשיר מילים מפסוק יש בעיה,
סנהדרין דף קא/א 'תנו רבנן הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב''ה ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים אמר לה בתי בשעה שאוכלין ושותין במה יתעסקו אמרה לפניו רבונו של עולם אם בעלי מקרא הן יעסקו בתורה ובנביאים ובכתובים אם בעלי משנה הן יעסקו במשנה בהלכות ובהגדות ואם בעלי תלמוד הן יעסקו בהלכות פסח בפסח בהלכות עצרת בעצרת בהלכות חג בחג'
ופרש רש"י- 'הקורא שיר השירים ועושה אותו כמין זמר: שקורא בנגינה אחרת שאינו נקוד בה ועושה אותה כמין שיר אע''פ שמשיר השירים הוא ועיקרו שיר אסור לעשותו כמין שיר אלא בקריאתו:'
משמע שמה שכתב שיר השירים הוא לחידוש שאפילו שיר השירים אסור,אבל שאר פסוקים קל וחומר שאסור.
תוקן על ידי עטT ב- 01/01/2011 19:29:43
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 11:08 |
|
| |
ענווים - יוסי גרין ומרדכי בן דוד
המילים בשיר:
בשעה שמלך המשיח בא,עומד על גג בית המקדש ומשמיע לישראל ואומר: ענווים הגיע זמן גאולתכם,ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזורח.
המילים בילקוט שמעוני (ישעיה תצט)
בשעה שמלך המשיח בא,עומד על גג בית המקדש והוא משמיע להם לישראל ואומר: ענווים הגיע זמן גאולתכם ואם אין אתם מאמינים ראו באורי שזרח עליכם,שנאמר קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח
'והוא' ו'להם' די מסורבל,ה'זרח' הפך משום מה לזורח,ו'עליכם' נעלם (ומשנה קצת את המשמעות)
-דרך אגב,בהופעה 25 שנה למרדכי בן דוד הוא שר עם יוסי גרין את השיר הזה (לפני יותר מ-10 שנים) והם שרים 'ראו באורי שזרח'
תוקן על ידי עטT ב- 02/01/2011 11:09:48
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 12:50 |
|
| |
|
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 13:04 |
|
| |
בל נשכח את מלכה'לה של שלומי גרטנר, איך קפצה לה מלכה'לה לשיר של שבת חחח  לדעתי הזמרים מחפשים לשנות כמה שיותר שזה יראה חדשני, אגב אולי מבחינה הילכתית זה עדיף כי יש בעיה מסוימת לשיר שירים ממקורות של תנ"ך אז בוא נלמד זכות על אותם זמרים.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 14:11 |
|
| |
אריאל השיר מלכהלה: לשלוימי גרטנר היתה בת חולה ל"ע שקוראים לה מלכה (ב"ה אני חושב שהיא כבר בריאה) ביום בהיר אחד הוא שר לעצמו או לילדתו מלכהלה מלכהלה אם המנגינה הזאת. וככה הוא הגיע ליוסי גרין ששידרג והוסיף לשיר את המילים שיש אבל השאירו לזה את המילה מלכהלה.
|
|
|
|
| נשלח ב-2/1/2011 14:47 |
|
| |
| משיחמשיח כתב: |  | אריאל השיר מלכהלה: לשלוימי גרטנר היתה בת חולה ל"ע שקוראים לה מלכה (ב"ה אני חושב שהיא כבר בריאה) ביום בהיר אחד הוא שר לעצמו או לילדתו מלכהלה מלכהלה אם המנגינה הזאת. וככה הוא הגיע ליוסי גרין ששידרג והוסיף לשיר את המילים שיש אבל השאירו לזה את המילה מלכהלה. |
|
הסיפור ידוע לי,
וזה עוד פן שמרגש בשישר הזה.
|
|
|
|
| נשלח ב-3/1/2011 18:14 |
|
| |
באלבום תו השמיני של יוסי גרין, שר - והאמין בשם ויחשביה לו "לצדקה", בפסוק כתיב "צדקה".
|
|
|
|
| נשלח ב-4/1/2011 02:02 |
|
| |
| עטT כתב: | | ישZ
עיינתי במאירי,אבל לא מצאתי זכר למה שאמרת.
(וזה לשונו: כל מיני זמר העשויין לשמחת הוללות ושלא לכוין בהם לשבח הבורא ית׳ או לצד
מצוה אלא דרך קלות ראש ותענוג במיני מאכל ומשתה אסור לשמעו ולהשתעשע
בו בין שנ עשה הזמר בכלי בין שירה על פה וכל שכן במקום שהנשים מצויות שם
והדבר בא לידי הרגל עבירה ומכל מקום כל שיש בו שבח ותהלה לשם כגון מיני
פיוטים ומזמורים מותר אף בבית חתנים ומשתאות וכן הדין לשמח חתן וכלה שכל שאין
בו צד פריצות מותר ואין לו לדיין באלו אלא מה שעי נ י ו רואות לפי מקומם ושעתם.
ואף המקראות מלמדים שלא נאמר אלא דרך פריצות והוא שאמר כעמים י ״ כלומר
כמנהג העמים וכן ״ י בשיר לא ישתו יין שכל אלו דרך פריצות וקלות ראש ובמסכת
נראה כן בהדיא כמו שביארנו שם.)
לפי מה שאתה אומר,מה תאמר על כל פיוטי הספרדים והאשכנזים?
(ר' יהודה הלוי,ר' אברהם אבן עזרא,ר' שלום שבזי ועוד)
לפי מה שידוע לי,דוקא לשיר מילים מפסוק יש בעיה,
סנהדרין דף קא/א 'תנו רבנן הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב''ה ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים אמר לה בתי בשעה שאוכלין ושותין במה יתעסקו אמרה לפניו רבונו של עולם אם בעלי מקרא הן יעסקו בתורה ובנביאים ובכתובים אם בעלי משנה הן יעסקו במשנה בהלכות ובהגדות ואם בעלי תלמוד הן יעסקו בהלכות פסח בפסח בהלכות עצרת בעצרת בהלכות חג בחג'
משמע שמה שכתב שיר השירים הוא לחידוש שאפילו שיר השירים אסור,אבל שאר פסוקים קל וחומר שאסור.
|
|
מההתחלה לסוף:
ככל הידוע לי, החומר הוא לשיר פסוקים משיר השירים (למרות שהוא 'שיר') והקל ( עד כמה שאפשר לקרוא לזה קל, במיוחד לאור הגמרא דילעיל) הוא שאר פסוקים.
מחילה מכבוד תורתו, על-שום מה ריווח כבודו אותיות המילה 'עיניו' ?
כאילו, מה רצית להדגיש כאן???
|
|
|
|
|
| נשלח ב-7/1/2011 10:21 |
|
| |
א.רש"י כותב אע"פ שמשיר השירים הוא,כלומר זה היה צד להקל,שעיקרו שיר,אבל שאר פסוקים יותר חמור שהם לא שירים
ב.לא יודע,כנראה זה היה ככה במקור,עשיתי העתק הדבק מhebrewbooks
|
|
|
|
| נשלח ב-14/1/2011 13:19 |
|
| |
| עטT כתב: | | ישZ
עיינתי במאירי,אבל לא מצאתי זכר למה שאמרת.
(וזה לשונו: כל מיני זמר העשויין לשמחת הוללות ושלא לכוין בהם לשבח הבורא ית׳ או לצד
מצוה אלא דרך קלות ראש ותענוג במיני מאכל ומשתה אסור לשמעו ולהשתעשע
בו בין שנ עשה הזמר בכלי בין שירה על פה וכל שכן במקום שהנשים מצויות שם
והדבר בא לידי הרגל עבירה ומכל מקום כל שיש בו שבח ותהלה לשם כגון מיני
פיוטים ומזמורים מותר אף בבית חתנים ומשתאות וכן הדין לשמח חתן וכלה שכל שאין
בו צד פריצות מותר ואין לו לדיין באלו אלא מה שעי נ י ו רואות לפי מקומם ושעתם.
ואף המקראות מלמדים שלא נאמר אלא דרך פריצות והוא שאמר כעמים י ״ כלומר
כמנהג העמים וכן ״ י בשיר לא ישתו יין שכל אלו דרך פריצות וקלות ראש ובמסכת
נראה כן בהדיא כמו שביארנו שם.)
אני מצטער, כך זכור לי אבדוק זאת בלנ"ד אולי זה היה במפםרש אחר.
אכן נכון שיש בעיה עקרונית עם מילים מהמקורות, וזכור לי ששמעתי שבאיזושהי תקופה שראו שהמוזיקה נמשכת לכיוונים לא נכוניןם אז מדינא ד"עת לעשות לה' הפרו תורתיך", אבל הכל בגדר שמועות.
לפי מה שאתה אומר,מה תאמר על כל פיוטי הספרדים והאשכנזים?
(ר' יהודה הלוי,ר' אברהם אבן עזרא,ר' שלום שבזי ועוד)
לפי מה שידוע לי,דוקא לשיר מילים מפסוק יש בעיה,
סנהדרין דף קא/א
'תנו רבנן הקורא פסוק של שיר השירים ועושה אותו כמין זמר והקורא פסוק בבית משתאות בלא זמנו מביא רעה לעולם מפני שהתורה חוגרת שק ועומדת לפני הקב''ה ואומרת לפניו רבונו של עולם עשאוני בניך ככנור שמנגנין בו לצים אמר לה בתי בשעה שאוכלין ושותין במה יתעסקו אמרה לפניו רבונו של עולם אם בעלי מקרא הן יעסקו בתורה ובנביאים ובכתובים אם בעלי משנה הן יעסקו במשנה בהלכות ובהגדות ואם בעלי תלמוד הן יעסקו בהלכות פסח בפסח בהלכות עצרת בעצרת בהלכות חג בחג'
ופרש רש"י- 'הקורא שיר השירים ועושה אותו כמין זמר: שקורא בנגינה אחרת שאינו נקוד בה ועושה אותה כמין שיר אע''פ שמשיר השירים הוא ועיקרו שיר אסור לעשותו כמין שיר אלא בקריאתו:'
משמע שמה שכתב שיר השירים הוא לחידוש שאפילו שיר השירים אסור,אבל שאר פסוקים קל וחומר שאסור.
תוקן על ידי עטT ב- 01/01/2011 19:29:43 |
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-16/1/2011 01:36 |
|
| |
יש Z, לא הצלחתי להבין מה באת לומר בהודעה האחרונה.
אם התגובה שלך נמצאת בתוך הציטוט - תדגיש אותה באדום. אל תצפה שאנשים יעשו 'מצא את ההבדלים' בין 2 ההודעות..
-----------------
היום מצאתי עוד שיבוש במילים של שיר.
הפעם בשיר 'ברוך ה'' של ארי גולדוואג. המילים שם הולכות ככה:
"המתנדבים בעם, לבי לחוקקי ישראל ברכו ה'" (הפזמון ממשיך ב'ברוך ה' לעולם אמן ואמן' וכו')
בעוד שבמקור (היה בהפטרת השבוע) הסדר הוא כזה:
"לבי לחוקקי ישראל, המתנדבים בעם ברכו ה'"
אני חושב שצריך להתאים את המילים ללחן ולא להיפך.
|
|
|
|
| נשלח ב-18/1/2011 03:36 |
|
| |
| פסנתר_כנף כתב: | |
הפעם בשיר 'ברוך ה'' של ארי גולדוואג. המילים שם הולכות ככה:
"המתנדבים בעם, לבי לחוקקי ישראל ברכו ה'" (הפזמון ממשיך ב'ברוך ה' לעולם אמן ואמן' וכו')
בעוד שבמקור (היה בהפטרת השבוע) הסדר הוא כזה:
"לבי לחוקקי ישראל, המתנדבים בעם ברכו ה'"
אני חושב שצריך להתאים את המילים ללחן ולא להיפך.
|
|
האמריקאים האלו עושים לנו הרבה בעיות... כל אחד מבין את הפסוק כעומק ידיעותיו בעברית ומסרס אותו כראות עיניו (לקיים מאמר רש"י- סרסהו ופרשהו...).
אבל אם מתאימים את המילים ללחן, כמו שאמרת, יוצאת מן חלוקה וחלופה שרירותית כזו למילים.
לדעתי, צריך להתאים את הלחן למילים. הלחן הוא כלי נוסף לבטא/לחדד/להעביר את מה שהפסוק/המדרש/ המילים בכלל באים לומר.
וזו עוד סיבה למה המוזיקה בימנו ירודה כ"כ, רוב השירים לא מולחנים מתוך התחברות פנימית למילים/ שמחה/עצב /כמיהה וכדו'. מחפשים רק- מה יהיה להיט... כשמלחינים שיר בגלל מילים מעניינות או גרוע יותר, מוצאים לחן ומדביקים לו מילים, השיר מאבד את כל העוצמה שאצורה בו.
קחו לדוגמא את השיר (מה שעולה לי עכשיו..) 'כי אליך עיננו' (our eyes are on you) של אריה קונסטלר מהדיסק השני שלו. כמה עוצמה יש בשיר הזה! למרות שהסגנון הכללי של האלבום הוא די רוקיסטי, קצת מחוספס ופחות רגשני, הלחן של השיר די העביר לי את תחושת החדלון שיש במילים ' ואנחנו לא נדע מה נעשה' ומצד שני, גם את התקווה והנחמה שיש ב-'כי אליך עיננו'.
לא לחינם הרבה מהשירים של קרליבך ( ועוד הרבה שירים ישנים ויפים), היו, עודם, ויהיו שירים שלא נס ליחם מהרה, שכיף לשמוע ולשיר בערגה ושנזכור אותם לאורך רב.
|
|
|
|
| נשלח ב-20/1/2011 14:57 |
|
| |
אם כבר הזכרתם לחן שמתאים למילים ולפירושם,תשמעו את 'יזכרם' של מרדכי בן דוד מהאלבום 'לולי תורתך' (לא יזכרם הידוע) ותקשיבו ללחן ולמילים.
|
|
|
|
|
