אידי | פורום פרחי מיאמי החדש
אז אחרי שנה+ שאני מבטיחה את הסיקור הזה, הנה הוא מגיע :)
אתם מוזמנים לקרוא, לשפוט ולהביע את דעתכם!
1. Come Back
עיבוד - ג'וליאן (חיים) הורוביץ.
פתיחה מעולה, אותנטית, מגוונת, עשירה ומבטיחה.
הסולן - נואי ג'ייקובסון - הוא המתאים ביותר שיכול להיות... שירה "דרומית" חמה, עם אוריינטצייה "בלוזית".
שיר סוחף, עיבוד מצויין, מצלצל ואותנטי. ניכר שהמעבד מתחבר לסגנון.
ממש אפשר לשמוע את הדהודי הקריאות של המולדת מרחוק...
קצת-קצת יותר מדי חזרות על המעברים, אבל לא נורא, כי כמו שאמרנו - השיר יפהפה.
שכוייח, ג'וליאן.
2. כשהלב בוכה (שמע ישראל)
עיבוד - יונתן שפע!
כן, לא טעיתם, זה הפאלסטו המוצלח שלנו. (של המכביטס, זאת אומרת D: ) מסתבר שידיו רב לו גם בעוד תחומים, חוץ מאשר בשירה מקצועית ומעולה.
ובכן, בואו נבחן איך הוא מתמודד עם העיבוד של השיר, שאם נהיה כנים - לא בדיוק מדובר ביצירה גדולה, לא מבחינה ספרותית ולא מבחינה מוזיקלית; יונתן קיבל לידיו חומר גלם קשה לעיבוד.
ככה:
הפתיחה דווקא מרשימה בהחלט. הרבה קולות רקע (כולל פאלסטו ;)), וזה לא מובן מאליו.
הסולן לרוב אורך השיר הוא ג'וש ג'יי הזכור לטוב מ"המלאך הגואל" של Voices from the Heights, וכאן הייתי רוצה לשים דגש על נקודה שנשמטת לפעמים ממעבדים - איכות הקול. כלומר - מאפייני הקול.
הקול של ג'וש (יפהפה לכשעצמו) מאופיין באיכויות עדינות, מרגיעות, מעודדות, רכות.
השיר "שמע ישראל" (איזה תמליל מטופש, אוח) מבטא ייאוש, קריאה נואשת: "עשה שייגמר, כי לא נותר בי כוח".
במילים אחרות: הסולן נשמע "מעודד", בעוד השיר אמור להישמע נואש. סוג של חוסר קורלציה שהרבה מעבדים נופלים בה. מצד שני, השיר אווילי כל כך שקשה למצוא סולן עם האיכויות המתאימות. מילא, במקום זה ג'וש מעודד אותנו...
קרשצ'נדו יפה בבית הראשון לקראת "הנשמה זועקת", אבל אח"כ הזעקה נחלשת משום מה. לאחר מכן יונתן די נצמד לעיבוד "מוזיקלי", יותר מאשר לעיבוד "עם אמירה" - אם כי ניתן למצוא "אמירות" פה ושם.
בפזמון האחרון יונתן החליט כנראה לאמץ את
הערתו של פסנתר כנף (עזבו ש
לא הסכמתי איתה...) על כך שסולנים ישראלים יתאימו יותר לשירים ישראליים, ולוקח לידיו את הסולו בביצוע ישראלי לתפארת ("הנשמה זו
עקת... יפה יונתן!).
יש לציין שמבחינה מוזיקלית העיבוד בהחלט בסדר, ואפילו מצויין.
הסיומת, כמו הפתיחה, חוזרת ל"אמירה". אפשר לשמוע את השקיעה הנואשת למצולות הייאוש - - -
3. יבוא
לא.
לא זה.
לא אהבתי.
למה לעשות את זה דווקא לשיר החביב עלי?! :'(
עיבוד דל, אין פתיחה, אין סיום.
פה ושם יש קטעים אינסטרומנטליים נחמדים שמבוססים על העיבוד המקורי, אבל לא יותר מ"נחמדים" ובלי שום השוואה לשיר המקורי הסוחף.
דייויד בלוק - הסולן עם הפוטנציאל האגדי - נשמע כמעט ישנוני בהתחלה, אם כי יש לציין שלקראת הסוף הוא מתעורר קצת. בכלל, הוא צריך למצות את עצמו בטון קצת יותר גבוה. בהרמוניה ניתן לזהות חוסר קורלציה בין האיכות ה"כבדה" והרצינית של ג'וליאן ל"יבוא" המתאפיין בחיוניות, סחיפה וזרימה. אמור להתאפיין, בכל אופן. אוף, זה נשמע כל כך "על סף סחיפה" (התכוונתי, כמעט סוחף...), אבל לא מצליח להגיע לזה.
גם המיקס לא משהו בכלל.
לפי דעתי, השיר הזה הוא הגרוע מכל השירים באלבום. אולי דווקא בגלל הפוטנציאל שלו כשלאגר רציני.
אררררררררררר
4. When You Believe
עיבוד - עמנואל שליו.
איי, זה שיר. זה שיר!
לשמוע 30 פעם ברצף, ופשוט להתעמק ברבדים ובמשמעויות.
השיר מתחיל בתיאור גלות מצרים. כשהסולן (ג'פרי ריטהולץ) מתחיל לשיר "לילות רבים התפללנו, בלי הוכחה שמישהו שומע...", שומעים את הלילה, את הירח, את העבדים המנסים לנוח בשדה מעבודת הפרך ואת החרדה ברקע.
עם זאת, ג'פרי לא מוותר: הקול שלו - הדומה לפרפר: עדין, מקסים, ממריא ופורש כנפיים - מסמל את התקווה שצומחת מתוך החושך, את האמונה הכל כך שברירית אך גם כל כך עוצמתית: "יכולים להיות נסים, כאשר אנחנו מאמינים!"
עם זאת, עדיין שומעים את העם עמל, ואת הנוגשים ברקע. קול פרפר התקווה של ג'פרי נותר די בודד באמונתו בשלב הזה.
כשהשיר מדבר על "זמנים של פחד" - שומעים את הפחד! צמרמורת. ואז, מתוך החושך הגדול, כאשר ג'פרי מדבר אל העם אך העם לא מסוגל לעכל את התקווה, מקוצר רוח ומעבודה קשה - קורה פתאום הנס: הים נבקע לשניים.
אפשר לשמוע את העם המום: המוזיקה משתתקת, והעם (שומעים בעיקר את ארי לואיס) ממלמל, עצור נשימה ועדיין לא מעכל את גודל הנס: אשירה לה' כי גאה גאה!
אפשר למשש את יראת הכבוד.
לאט לאט העם מתעורר מהתדהמה, וברגשות הודיה פורצים בתופים ובמחולות: אשירה לה' כי גאה גאה! מי כמכה באלים ה'!
ואז, העם סוף סוף קולט ומפנים את המסר שג'פרי ניסה כל הזמן להעביר לו, והוא (העם) פורץ - כאיש אחד בלב אחד - בפזמון שעד עכשיו הושר על ידי ג'פרי בבדידות מזהרת: יכולים להיות נסים, כאשר אנחנו מאמינים! למרות שהתקווה שברירית, קשה להרוג אותה! קול התקווה של ג'פרי - שברירי, אך קשה להרוג אותו (את הקול) - מצטרף עכשיו בקול שני לעם השר: סוג של הקלה, על כך שסוף כל סוף הגיעה הישועה והעם נוכח בה בעיניו.
"אתם תצליחו - כשתאמינו", מסיים ג'פרי עם המוטו, והעם עונה כנגדו בהסכמה: אכן, בעינינו ראינו. "אשירה לה', כי גאה גאה".
שיר מפעים, עיבוד מושלם, אמירה ממשית.
וואו.
5. מודים
עיבוד - דיק שרון.
עיבוד מעולה.
העיבוד לוקח את השיר למקום מאוד מחובר לטבע: הודיה לה' על כל הטוב שברא בעולם.
השיר פותח עם סולו של חנינא, שיש לו איכות "מחוברת לאדמה", יציבה, נטועה.
לסולן הממשיך - נחום ג'ואל - דווקא יש איכויות רעננות מאוד, "של גשם".
מה שמתקבל כששני אלה שרים פה, זה הגשם המשקה את האדמה, ועל רקע העיבוד שנותן תחושה ותמונה של טבע - מה הפלא שאנחנו מרגישים כל כך קרובים ומודים לה'?
6. Keep Your Head Up
עיבוד - מייק בוקסר.
עיבוד מוזיקלי מוצלח, קליל אך עשיר. אפשר להגדיר אותו כעיבוד רענן, והוא מתאים מאוד לקול המרענן של הסולן - נחום ג'ואל.
הסולן, כאמור, גם הוא בחירה מוצלחת, ממריץ את המאזינים לזכור ש"אחרי הגשם - תבוא הקשת", אז לא להיבהל, ולהחזיק את הראש מעל המים.
7. הבט
עיבוד - מייק בוקסר.
שיר כבד, מעיקרו. (אייבי רוטנברג!)
העיבוד מעיק, בהתאמה לאופי השיר.
ניתן לזהות קטעי קרשצ'נדו (=התחזקות השירה), פיאנו (=שירה שקטה), ספורצנדו (=הדגשה פתאומית של צליל) ועוד כל מיני סגנונות, שמגוונים את הרצף.
הסולנים פה הם המתופפים שבחבורה:
הסולן הפותח הוא מאיר שפירו, בריטון. האיכויות שלו כבדות, ומתאימות בדיוק לשיר הזה בשביל לבטא את קושי הגלות. עם זאת, יש לו בקול משהו מאוד בראשיתי וטהור, ואפשר לראות בכך את האמונה התמימה בקב"ה, למרות כל הצרות - "ובכל זאת שמך לא שכחנו"...
אחריו אנחנו זוכים סוף סוף לשמוע את מורדי פרוס (דקה 2:48, ותודה לרחלי) - אולי המכביטס יואילו סוף סוף להכריע מה סוג הקול שלו, אחרי שטענו שזה אחד מסודות היקום...
בכל אופן, יש לו קול טוב. אני מתכוונת, קול שמביע טוּב. משתתף, אוהד. כסולן, הוא תומך פה בעם ישראל בשעת הצרה - או אולי דווקא בקב"ה, סגנון "Father Don't Cry"...
ברקע יש "נצנוצים" של ג'וש ג'יי עם הבריטון הרך והמתוק שמוסיף צבע מעודד - "אל תתייאשו" - ושל נחום ג'ואל, עם איכויות "עוף החול" שלו. עם ישראל חי.
8. ראו בנים
עיבוד - ארי לואיס!
איזה כיף!
איזה יופי של עיבוד!
קצב מזרחי-לייט סוחף ומלא. השריקה מוסיפה מאוד.
ברי רוזנברג פותח עם הבס החם שלו, והוא מסלסל איתו כמו שצריך :)
ארי לואיס מבצע את הקטע הגבוה, וגם הוא מסלסל לא רע.
תגידו, רק לי זה נשמע שבדקה 02:32 - ה"מי כמכה" השני - עד דקה 03:05 מייקל מחליף את ארי? זה לא כתוב על העטיפה, אבל משום מה נשמע לי ככה. כלומר, בעיקרון הקול שלהם דומה, אבל למייקל יש צבע חם יותר. מעניין.
בכל אופן, השיר הזה תמיד נגמר לי מהר מדי - - -
9. Miracle
עיבוד - מייק בוקסר.
על השיר הזה כבר הספקתי להתפלסף באריכות כשיצא הקליפ. אמנם זה היה יותר על החלק הויזואלי מאשר על המוזיקה, אבל אחרי שראינו את הקליפ הוא כבר רץ בראש כששומעים את המוזיקה - ככה שאי אפשר להפריד :)
ומכיוון שאנחנו בכל זאת מסקרים פה את המוזיקה, אז:
העיבוד בלי ספק מוצלח מאוד.
לנואי ג'ייקובסון יש קול קל, שנכנס בלי בעיה לקצב מהיר.
ג'פרי (קול התקווה, זוכרים?) מבטא גם פה את העידוד: "כנגד כל הסיכויים, אין צורך לדאוג, אין צורך לבכות - הכוח שלי לא בא מבני אדם!"
מייקל גרינברג, עם הבריטון העמוק שלו, נותן את המימד הרוחני העמוק כשהוא מספר על כך ששמונה הוא מספָּרו של הנצח, המבטא את מה שלמעלה מן הטבע.
ג'פרי חוזר: "האם אתם מאמינים בניסים???"
וארי לואיס ויונתן שפע חוזרים בדבקות: נס. נס. נס. נס....
השיר מוקדש לזכרה של ג'ודי גרינברג, ומתוך כבוד לאותם המחבקים את החיים, על אף כל האבחנות. בהוקרה לאנשים מכל העולם שנרתמו לקמפיין ה"Miracle Match" (התאמה נסית) להלחם במחלה הקשה.
אינפורמציה נוספת על הקמפיין - www.makesomemiracles.com
אגב, גם בקליפ חנוכה של שנה אח"כ - Shine , שגם הוא מדבר על הקמפיין הנ"ל - הסולן הוא ג'פרי, וגם שם
פרשנתי על קול התקווה... מסתבר שהמכביטס עומדים על איכות התקווה שלו. אני בעד!
10. קול ברמה
עיבוד - אד בויאר.
עיבוד מעניין, לא שגרתי.
מייקל גרינברג פותח את השיר עם הבריטון החם שלו, שמבין ומשתתף בצער הבנים מצד אחד, ומעביר להם את מסר החיזוק מרחל, מצד שני.
יונתן שפע מביע את הבכיה של רחל בטנור הכינורי שלו.
סולן אורח - המלחין, שמחה ליינר...
רחמנות, תזכירו לי שאסור לשמוע את זה באמצע האוטובוס: לא נעים להתפרץ בצחוק באמצע שומקום, כאשר הרגל (רגל!) מתבקשת שלא לבכות(!) - "מנעי קולך מבכי, ואת עינייך מן דמעה - ואת רגלי(!) מבכי(!!), נאום ה'!"
יודעים מה, בואו נלמד זכות:
הרי הנשמות בדורות האחרונים - קרי: דורותינו אנו - נמשלו לעקב, "עקבות משיחא" (תניא פרק ב).
על דרך זה, אפשר לפרש את הבקשה כ"למנוע את עמי מלבכות"...
:)
אז עכשיו, ובפרט לאחר שהמכביטס (ככה אומרים) התנצלו על הטעות, אפשר לישון בשקט - עד הפעם הבאה שנתקלים בשיר באמצע האוטובוס - - -
בכל אופן, חוץ מהקוריוז המשעשע הזה - השיר באמת יפה.
ותסלחו לי, לא התאפקתי מלצחוק עוד פעם - - -
11. Never Say Never
עיבוד - טום אנדרסון.
עיבוד נחמד. שונה מהסטנדרט המכביטסי הרגיל.
הסולן - דייויד בלוק, טנור שני. הקול של דייויד נחוש מאוד, לא מתפשר, לא מוותר, לא נכנע ולא מקבל הקלות - ובמילים אחרות, never says never.
הכינורות של יונתן שפע ברקע (דקה 02:12-02:18) יפים מאוד.
אפשר לזהות את חנינא בהרמוניות של "up-up-up", דבר שהוא סוג של אוקסימורון (ניגוד), כי הקול של חנינא, כזכור, מחובר לאדמה - וכאן הוא אומר דווקא "up". שילוב מעניין, שהתוצאה שלו היא התרוממות יציבה.
ואם נתמצת את כל מה שכתבתי פה בשלוש מילים, אז הנה הן: אלבום מוצלח ביותר.
מכביטס -
.
תוקן על ידי אידי ב- 12/07/2013 02:00:17
תודה! הסתכלתי ברפרוף אבל כשהגעתי ליכולים לקרות ניסים נעצרתי וקראתי מילה מילה שורה שורה...
