לפרחים הנוכחיים - הדור שאחרי רבינא וג'רמי ושות' - חסרה נוכחות. יש לי הרושם שזאת הסיבה שלרובנו אין הרבה מושג מי מופיע שם(למעט ידידינו המוכרים משכבר), אף על פי שפגשנו אותם גם בדיסק שמיעה וגם בצפייה.
למען האמת, לא כל כך הצלחתי להגדיר מה זה נוכחות בדיוק: מתנת שמים, כמו כריזמה? תנועות נלהבות? קשר עם הקהל?
מה דעתכם? מה גורם לנו לשים לב לפרחים מסויימים, בשעה שאחרים ייבלעו בדפי ההיסטוריה שאיש (מלבד כמה מיאמיסטים אדוקים) לא יזכור?
והאם גם אתם מרגישים כמוני בקשר לנוכחיים? (שזה עדיין לא מלמד על הדור שיבוא! אז נא לא להתחיל בהספדי מיאמי הקבועים... )
תוקן על ידי מיאמוש ב- 03/01/2017 15:39:41
נשלח ב-17/9/2013 09:32
אידי כתב:
למען האמת, לא כל כך הצלחתי להגדיר מה זה נוכחות בדיוק: מתנת שמים, כמו כריזמה? תנועות נלהבות? קשר עם הקהל?
הייתי מוסיף בשאלתך: " למי שירחמיאל מביא לו יותר סולו?"
נשלח ב-17/9/2013 21:07
נטסון, לא בדיוק. ישנם כאלה שלא נתנו להם הרבה סולואים ועדיין זוכרים אותם.
נשלח ב-22/9/2013 15:43
מסכים לחלוטין עם הקביעה, לדור הנוכחי אין נוכחות.
חשבתי אולי זה קשור להופעת הבוגרים שפשוט גנבה להם את ההצגה... אבל לא בטוח.
אני חושב שנוכל לשפוט טוב יותר רק כשהם יופיעו לבדם, מה שאומר - הסוכות הזה עדיין לא...
נשלח ב-25/9/2013 22:10
עידודו - מסכימה איתך. נטסון - אפשר להביא דוגמאות (לא, אני לא אעשה את זה ) מכאלה שקיבלו קטעי סולו, אבל הם כאילו נבלעו... איך להגדיר? נראה לי שבמילים אחרות אפשר לומר - לא היתה להם נוכחות ברוקלינאי - זה נראה לך קשור? -- שימו לב שאף אחד עוד לא הסביר "מה זה נוכחות"...
-- נכתב בעיו"ט מחו"ל...
תוקן על ידי אידי ב- 25/09/2013 22:10:56
נשלח ב-26/9/2013 23:40
אידי כתב:
נטסון - אפשר להביא דוגמאות (לא, אני לא אעשה את זה ) מכאלה שקיבלו קטעי סולו, אבל הם כאילו נבלעו... איך להגדיר? נראה לי שבמילים אחרות אפשר לומר - לא היתה להם נוכחות
אני לא מבין איך שני הדברים הנ"ל יכולים ללעת ביחד. אולי ביחד עם הפירוש ל"נוכחות" צריך להסביר גם מה זה "נבלעו".... למה שלא תתני דוגמאות...
תוקן על ידי netson ב- 26/09/2013 23:41:45
נשלח ב-29/9/2013 20:12
התכוונתי, הממ... התכוונתי... (מישהו רוצה לעזור?) התכוונתי לכאלה שגם אם הם ניגשו למיקרופון ושרו סולו, זה לא היה עוצמתי מספיק בשביל להסב את תשומת הלב של מי שלא התעמק בעניין. דוגמה למישהו שיש לו נוכחות - יושי: כשהוא ניגש למיקרופון, אתה מתמקד עליו - גם אם לפני כן חצי טייסת. יודע מה, גם כשהוא לא ניגש למיקרופון מרגישים שהוא שם - אף פעם לא תתהה אחר כך "רגע, הוא בכלל היה שם?"... זה היה יותר ברור ככה?
נשלח ב-29/9/2013 20:28
אני חושבת שזה תלוי בעיקר בשני דברים:
1. אופי הילד 2. ניסיון הילד - בד"כ פרח חדש לא יהיה מלא בטחון עצמי, זה לוקח זמן.
אגב, עפ"י מה שראיתי עד עכשיו מההופעה הנוכחית, יש מלא ילדים חדשים שנראים צעירים ממש.
נשלח ב-29/9/2013 21:41
אידי- אנסה לצמצם לך את האפשרויות. הייתי מוסיף לגריני במספר 2 עוד סעיף: וותק השירה במקהלה. ישנם ילדים שהחזיקו מיקרופון אבל לא נזכור אותם כי הוותק שלהם קצר יותר מכולם.
נשלח ב-30/9/2013 19:12
אני חושבת שבנג'י אלסון לא יכעס אם נביא אותו בתור דוגמא לחידוד השאלה:
בתור ילד אולי חסר לו הלוק הייחודי (פאות וזקן) שמבדיל אותו עכשיו מהשאר, אבל אני יכולה לדמיין (נראה לי שגם אתם יכולים) מישהו שחיצונית ייראה כמוהו - פאות וזקן והכל - אבל חוץ מזה שנעיף מבט שני על הלוק, מבט שלישי לא יהיה שם ובהופעה הבאה אף אחד לא יזכור אם הוא היה שם או לא.
אז תגידו - אולי הבטחון העצמי עושה את זה, המרץ והאנרגיות, החיוך הזורח? (הרבה סולו לא היה לו בהופעת הבוגרים הזאת, ווותק לא שייך לומר על היומיים שהוא חזר לבמה בפסח...)
אולי.
מצד שני, קחו את רבינא - שונה לגמרי מבנג'י אלסון, ועדיין לא תוכלו לטעות ולתהות אם הוא השתתף בהופעה מסויימת או לא.
אז מה, הפעם זה בגלל הסולואים ו/או הוותק?
נשלח ב-30/9/2013 20:30
את בעצמך ענית על השאלה
אידי כתב:
אבל אני יכולה לדמיין (נראה לי שגם אתם יכולים) מישהו שחיצונית ייראה כמוהו - פאות וזקן והכל - אבל חוץ מזה שנעיף מבט שני על הלוק, מבט שלישי לא יהיה שם ובהופעה הבאה אף אחד לא יזכור אם הוא היה שם או לא. .... מצד שני, קחו את רבינא - שונה לגמרי מבנג'י אלסון, ועדיין לא תוכלו לטעות ולתהות אם הוא השתתף בהופעה מסויימת או לא.
אז מה, הפעם זה בגלל הסולואים ו/או הוותק?
(גם)בגלל המראה ותווי פנים.
נשלח ב-30/9/2013 22:16
היו כאן בעבר,דיונים ארוכים ובלתי פתורים בעניין הזה ....
רק אשתף אתכם בכמה שורות מחכימות שקראתי לאחרונה באחד מספריה של ד"ר ליליאן גלס מלוס אנג'לס
(המחזיקה בשני תארי דוקטור,האחד בפסיכולוגיה והשני,בהפרעות תקשורת.)
והן מתקשרות לכאן איכשהוא.
"תפיסת הקול היא חוויה נוירו-ביולוגית.אנשיםמגיבים לצליל תגובת בטן.(-שמקורה בהשפעה של המוח)
או שהם אוהבים אותו,או שלא.או שהם סובלים אותו,או שלא."
כשלא נוצר חיבור לקול,כשאין חוויה חיובית במוח,לא זוכרים.(אלא אם כן, הם עשו פשלות)
הייתי רוצה להרחיב על הנושא בעוד כמה מילים,אבל ,אבל....
חבל.
נוכחות בשבילי במקרה הזה היא נשיאת חן. יש ילדים שישירו אבל לא אתן הרבה תשומת לב לעומת ילדים שלא יקבלו סולו אך לא ניתן לפספס אותם. יש מתנת שמיים שנקראת נשיאת חן. לא צריך לעשות הרבה, ולא צריך להכיר אדם כדי לחבב אותו. כמו שאני רואה את זה, הכל מתקשר לחיצוניות + ביטחון עצמי.
נשלח ב-1/10/2013 17:05
יש ילדים שמקבלים סולו ויש ילדים שמקבלים סולו.
לדעתי ילד שירחמיאל בעצמו עודד והגדיל הקהל חשים בזה והם מבינים שיש איזושהיא פוטנציאל הטמון בילד הזה ואוטומטית נהיה לילד נוכחות.
למה ירחמיל החליט דוקא על ילדים מסוימים את זה תצטרכו לשאול אותו. עד כאן לבינתיים!
נשלח ב-2/10/2013 23:43
יש עיניין גם בילד עצמו, הנוכחות הבמתית שלו היא זאת שתופסת את העין ואת הלב.... יש סולן שיקבל סולואים רבים שהופעתו על הבמה תהיה יבשה וחסרת עניין או רגש [תלוי בשיר] הוא יבלע בין שאר הסולנים ואין נוכחותו- נוכחות... לעומת סולן ששר מהלב וברגש אמיתי בשיר שכזה {יאיר קניג שנתפס בעיני כגיוועלדיק המיאמי בזכות צורת השירה המרגשת והטהורה שלו} וכן שר בהתלהבות מלאה אנרגיות ושמחה בשיר תוסס ומקפיץ {כדוגמאת בנג'י אלסון שכמו שאידי כתבה שדווקא בהופעת הבוגרים הוא הצליח לתפוס אותה,וגם אותי [אותנו?] במאור הנסוך על פניו, בחיוכים הנלהבים ובתזוזה האנרגטית והתוססת שעושה חשק לקום ולהצטרף לריקוד...}
)
) מכאלה שקיבלו קטעי סולו, אבל הם כאילו נבלעו... איך להגדיר? נראה לי שבמילים אחרות אפשר לומר - לא היתה להם נוכחות 
.
ואת הלב....
