| נשלח ב-7/5/2014 20:44 |
 |
| |
דיון: הופעות בארה"ב מול הופעות בארץ.
כלומר, הופעות במגרש הביתי - מול הופעת-מסע, אם נגדיר את זה ככה.
מהם לדעתכם המעלות והחסרונות בכל אחת מן האפשרויות?
שימו לב: לא לכתוב חד צדדית. נא למצוא מעלות וחסרונות בכל אחת מהאפשרויות :)
מוזמנים לשתף את דעתכם כאן איתנו! 
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2014 10:33 |
|
| |
חסרונות בארה"ב לא נראה לי שיש חסרונות. יש רק מעלות.
הופעה בברוקלין קולג' - שזה המגרש הביתי שלהם וכמו"כ כשהשמפחה שלך יושבת מולך ומעודדת אותך(ולא מלחיצה- זו דעתי) גורמת לכך שההופעה תיהיה יותר איכותית. כמו"כ בחו"ל ההופעה תמיד תיהיה עם מספר רב יותר של פרחים וקהל.
בארץ או בכל מקום אחר -שאינו המגרש הביתי, ההופעה יכולה להיות "קרה "מידי. הן מבחינת הפרחים שקצת יותר התרגשו או שהם לא יגלו עניין יותר מידי("כי אין למי להוכיח את הכשרונות שלהם כיון שמשפחתם לא נמצאת שם), והן מצד המספר המועט של הפרחים וגם של הקהל...
אז נכון שמה שכתבתי זה לא שחור ולבן אבל זה מסתבר יותר.
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2014 07:27 |
|
| |
המעלות בארהב: ההופעה יותר מושקעת ויש יותר פרחים
חסרונות: לא יודעת
המעלות בארץ: ההופעות הרבה יותר נדירות ולכן גם יותר מיוחדות
חסרונות: פחות פרחים
|
|
|
|
| נשלח ב-9/5/2014 10:23 |
|
| |
מעלות של הופעות בחו''ל:בכלל האמריקאים יודעים לשאוג ולעודד נראה לי יותר מהישראלים ואז הפרחים מרגישים יותר מרץ וכן ירחמיאל מתייחס יותר ברצינות לעניין הכל כ'כ מדוייק ויפה. חסרונות:שזה לא ליד הבית שאני לא יכול להשתתף חוץ מזה אני לא באמת רואה חסרונות. מעלות בארץ:שהם מתחברים קצת אלינו לא''י שאפשר יותר בקלות לראיין אותם וכו' חסרונות:פחות רצינות פחות ילדים פחות דיוק
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2014 00:05 |
|
| |
יתרונות בארה"ב מול חסרונות בארץ: מבחינת המקהלה – א. בארה"ב מופיעה המקהלה בהרכב מלא, היוצר את ההופעה המושלמת, הן מבחינת ההרמוניה המוסיקלית (שירת עשרות ילדים בקולות ראשונים, שניים ושלישיים), והן מבחינת הכוריאוגרפיה (תנועות מדויקות ומרשימות של עשרות ילדים כאחד), בעוד שבארץ מופיעה המקהלה בהרכב מצומצם (על גבול הלהקה) המפחית רבות מזוהר ההופעה. ב. איני יודע מדוע הדבר כך, אולם עובדה היא שבארה"ב מרגישים הילדים יותר מחויבים לדיוק בשירה והופעה [אולי המשפחה היא זו שגורמת לכך, ואולי דוקא ירחמיאל עצמו הוא הגורם לכך, כפי ששיערתי באשכול סמוך], בעוד שבארץ חשים הם יותר משוחררים ופחות מחויבים לדיוקים כאלה ואחרים. מבחינת התזמורת – א. בארה"ב הרכב התזמורת המופיעה יחד עם המקהלה בשנים האחרונות הוא (בדרך כלל) אותו הרכב הנגנים (Shirainu orchestra), כך שהם אמונים כבר על שירי המקהלה ומבצעים אותם בצורה טובה יותר, בעוד שבארץ על ירחמיאל למצא ולהתאמן בכל פעם עם הרכב נגנים אחר, מה שעלול לעיתים קרובות להוריד מאיכות המוסיקה. ב. בארה"ב ירחמיאל אינו מרשה לעצמו בשום פנים ואופן שחלק מהשירים לא ילוו בידי התזמורת ומוסיקת הרקע תהיה פלייבק, בעוד שבארץ משום מה הוא מרשה זאת לעצמו. מבחינת הסאונד – איני יודע אם כל חברי הפורום יסכימו עמי, אולם לדעתי עדיין לא קם בישראל מחליף לאיש והאוזן אלי לישינסקי המלווה ומופקד על הסאונד בחלק גדול מהקונצרטים בארה"ב, בעוד שבארץ לוקים הקונצרטים ברוב הפעמים בחסר בכל הקשור לסאונד [מיקרופון ש'מאבד את קולו' בדיוק ברגע הסולו, נשמע מוכר?]. יתרונות בארץ מול חסרונות בארה"ב: אממ... מבחינת המקהלה – דוקא העובדה של מיעוט הפרחים בארץ מביאה לפעמים לכך שילדים מסוימים שבהופעות בארה"ב שקטים ונעדרי סולואים זוכים לבצע קטעי סולו שונים (ומפתיעים לא פעם בקולם הערב), בעוד שבארה"ב ריבוי הילדים במקהלה מביא לפעמים, כך נראה, לאי שימת לב מספקת לפרחים מסוימים המסתתרים מבעד לערפילים ועומדים על מקומם כאנשי הדממה. מבחינת הילדים – יכול להיות שהנני טועה, אולם מהשתתפות בקונצרט אחד שקיים ירחמיאל בארץ עולה בי התחושה כי חובבי הצימוקים, כדיבובים ראיונות ותמונות עם הפרחים, יוכלו בקלות יותר לפגוש פנים אל פנים בילדים כשהם משוטטים בחוץ זמן קצר לאחר ההופעה בארץ, בעוד שבארה"ב הדבר ייתקל בקשיים שונים. [אם-כי למען ההגינות אציין כי החפץ 'לדחוק ולהיכנס' יוכל לעשות זאת אף בהופעות בארה"ב, כשמאידך אהיה כנה ואומר כי איני מבין בדיוק איזו תועלת בדיוק צומחת מהחלפת קריצה או תמונה משותפת עם אחד מהפרחים, חוץ מהכרת תודה ועידוד חשובים לפרחים]. ישנם כנראה עוד מספר יתרונות לכאן ולכאן, אולם 'אני אמרתי בחפזי' ואת מה שעלה בדעתי ברגע זה הצעתי.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2014 22:39 |
|
| |
| משוררששיער כתב: |  | דוקא העובדה של מיעוט הפרחים בארץ מביאה לפעמים לכך שילדים מסוימים שבהופעות בארה"ב שקטים ונעדרי סולואים זוכים לבצע קטעי סולו שונים (ומפתיעים לא פעם בקולם הערב), בעוד שבארה"ב ריבוי הילדים במקהלה מביא לפעמים, כך נראה, לאי שימת לב מספקת לפרחים מסוימים המסתתרים מבעד לערפילים ועומדים על מקומם כאנשי הדממה.
אוי, כמה שהנימוק הזה מקורי, נכון ויפה!!! משורר, לייק גדול על כל התגובה שלך, אבל על הקטע הזה - הכי!מבחינת הילדים – יכול להיות שהנני טועה, אולם מהשתתפות בקונצרט אחד שקיים ירחמיאל בארץ עולה בי התחושה כי חובבי הצימוקים, כדיבובים ראיונות ותמונות עם הפרחים, יוכלו בקלות יותר לפגוש פנים אל פנים בילדים כשהם משוטטים בחוץ זמן קצר לאחר ההופעה בארץ, בעוד שבארה"ב הדבר ייתקל בקשיים שונים. [אם-כי למען ההגינות אציין כי החפץ 'לדחוק ולהיכנס' יוכל לעשות זאת אף בהופעות בארה"ב, כשמאידך אהיה כנה ואומר כי איני מבין בדיוק איזו תועלת בדיוק צומחת מהחלפת קריצה או תמונה משותפת עם אחד מהפרחים, חוץ מהכרת תודה ועידוד חשובים לפרחים].
מסכימה איתך בנוגע לחתימות ושות' :)
ובלי קשר, חובבי הראיונות מסתדרים אותו דבר גם בארה"ב, וזאת בהנחה שיש להם שם צלם מקצועי. בארץ יש לנו שניים.
היי! חברים! בזכות משורר מצאתי עוד יתרון לארצנו: הצלמים שלנו מסתובבים שם עם מצלמות ענקיות ומרשימות... וגם מחוללים איתן פלאות!  ישנם כנראה עוד מספר יתרונות לכאן ולכאן, אולם 'אני אמרתי בחפזי' ואת מה שעלה בדעתי ברגע זה הצעתי.
החיפזון שלך הוא המתינות שלנו |
|
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-13/5/2014 23:45 |
|
| |
בחו"ל:לדעתי בארה"ב ירחמיאל הרבה יותר משקיע בהופעות ואפשר לדון אותו לכף זכות שבתכלס ההורים של הילדים מגיעים והם רוצים לראות תוצאות טובות החברים המשפחה והמכרים של ירחמיאל בעצמו מגיעים גם הם וגם להם ירחמיאל חייב להוכיח רצינות!!
וחוץ מזה שהוא משקיע המון בתפאורה(כמו הפסים המוגבהים האלה שהיה ביבא ובמיאמי קונצרט-מי לה' אלי)הסדר המוכנות של הילדים-הילדים באים מוכנים ומאומנים(מבחינת כריאוגרפיה וכו') והסאונד והרמקולים מאוזנים ולא עושים בעיות בד"כ!!
בארץ:בארץ ירחמיאל מגיע יותר בשביל האוהדים-ירחמיאל הרי מוכר את הדיסקים שלו גם בארץ:)
|
|
|
|
|
