| נשלח ב-8/5/2015 01:25 |
 |
| |
סיקור הופעת מיאמי 'אט אט' - חוה"מ פסח תשע"ה + תמונות
תגידו מה שאתם רוצים 'שהחיינו...!' 'סוף סוף!' 'הנה זה הגיע...!'
אבל באמת... סוף סוף אני מעלה אותו...!
קבלו בברכה את הסיקור המהולל (או המעולל...) על ההופעה!!!
הסיקור כולל כ"א פרקים + תמונות...
אשמח לתגובות, הערות והארות...
נראה לי אתם יכולים לכתוב סיקור על הסיקור שלי...:)
מקווה שתהנו...!
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 01:26 |
|
| |
חלק א' - ובו יסופר על איך הולכים להופעה בחו"ל בלי לטוס
הסיקור שלי לא כמו כל הסיקורים פה, גם מכיוון שזו פעם ראשונה שאני רואה הופעה של מיאמי בלייב, וגם בגלל שאני באה מהצד ולא יודעת לקשר שום פרח לפרצוף שלו… (חוץ מדוד פרלמן, יושי בנדר, כמה שפירואים, ואליוט הירש…) אז בהחלט מגיעות לכם פה מחיאות כפיים, כי רק בגללכם פה זה עניין אותי, ועוד יותר מחיאות כפיים למיאמוש… כי כשהיא התחילה לשכנע אותי לראות את ההופעה, הייתי בטוחה שיותר מהר אני אסע איתה לשנת שליחות בטנטזיה שנה הבאה… אבל בסוף זה מה שקרה, ומהלעלעל-התיישבה-לראות-הופעה-של-מיאמי!... רק ששנה הבאה לא אצטרך לשלוח לכם ד"שים טנטזיים… (אם הפרזתי והגזמתי פה עם הירידות שלי על חלק מהפרחים וכו', אשמח אם תגידו לי שאתקן…) הלהבתי את אחיותי, וכל בני הבית ידעו שהלילה יש פה הופעה… אמרו לי שבשעה שתיים בלילה ההופעה מתחילה, אז הלכתי למטבח לטגן חצילים, ובשעה 1:30 אחיות שלי הלכו לסלון לתפוס מקום באולם, רציתי להכין גם פופקורן, אבל כל הסירים שלנו היו פסחיים, ולא היה לי איפה להכין את החמץ-קטניות הזה, אז וויתרנו עליו, ואכלנו במקום זה מרק ירקות משוחזר מיום ראשון, שני ושלישי. בשתיים אפס-אחת בדיוק משהו זז במסך, ראיתי איזה קליפ שניה אחת, ואז ראיתי שכתוב באדום לייב, אז לחצתי עליו, ואז איבדתי את הקליפ, ולא היה לי אפשרות לחזור אליו… אמרו לי שרק ברבע לשלוש ההופעה אמורה להתחיל, אז הלכתי להמשיך לטגן חצילים, ובנתיים אחיות שלי חפרו על התמונה של הפרחים שהייתה שם, על החליפות הלבנות והעניבות השחורות, כמה ילדים יש שם (24) כמה ג'ינג'ים (2) ולכמה יש משקפיים (5) מאיזו זווית צולמה התמונה, ולמה בצד רואים תמונה של פרח אחד בודד ששר באמצע הופעה, אז הן סיימו לחפור הלוך ושוב, ואחר כך גם אני באתי וחפרתי קצת, ואחרי שכבר כמעט נרדמנו, באיזה שלוש ועשרה, פתאום זה התחיל, ראו את האנשים נכנסים, ושמעו אותם מדברים, אז כדי להרגיש את האווירה ממש, יצאנו מהסלון ונכנסנו שוב, מתיישבות על הכסאות בהתרגשות, ההופעה מתחילה! איזה מרגש…! פרק ב' - ובו ידובר על הנחת שנחת ורווה נחת לכמה שניות המוזיקה מפסיקה, מחליפים לנו את הסאונד, במקום שנשמע את כל האנשים המברברים שמים לנו את הסאונד של התזמורת, זהו, עכשיו רציני זה התחיל…! התזמורת מנגנת שם שירי מיאמי, את השירים מהדיסק החדש אני לא מכירה, אז רק הסתכלתי איך שהמתופף מוציא את כל העצבים שלו על התופים, ואיך כל השאר מנגנים בנשיפות ומיתרים, ובשירים שכן הכרתי אז עזרתי להם קצת לזמזם, כדי שממש אני ארגיש בהופעה חיה… אחרי שכבר כמעט נרדמתי, וכבר התחלתי לחשוב שהפרחים או מי שזה לא יהיה לא מצאו את הפתח לבמה סוף סוף מישהו עלה, ציפיתי לכל מיני מנחים שיעלו, אבל החוסיד הזה אפשר לומר שקצת הייתה לי הפתעה, כי לא ציפיתי שיעלה כזה אחד, אבל לא נורא, המשכתי להסתכל, הרמקול שלו היה תקוע קצת, או שהוא היה צרוד מהתרגשות, אבל בסוף זה הסתדר והוא המשיך לצעוק ברמקול את כל מה שהוא דקלם בעל-פה מול המראה כבר שלושה שבועות לפני. פספסתי כמה מילים, הוא אמר משהו זמר נחת, שמעתי עליו פעם, ירד מהבמה, ונחת נחת לבמה, עגלגל כמו תמיד, ציפיתי שיתחיל לשיר שם 'בדבום' או 'צור ישרואל' כמו בקליפים שלו, אבל בשיא המרץ והקופצניות בקושי התחילה התזמורת לנגן את השיר, הוא כבר קפץ על הבמה ומיד אחר כך התחיל לשיר 'משיח משיח'… יואו, איזה אווירה של מיאמי,,, כמה מרגש! אבל איפה המקהלה?... אחותי כמעט התייאשה שנפלנו על המופע הלא נכון, אבל פתאום אנחנו שומעות שהוא שר 'ואף על פי ואף על פי שיתמהמה, עם כל זה עם כל זה אחכה לו',,, אופס, הוא ממש מרמז לנו… אז חיכינו, עכשיו ידענו שהם יבואו בטוח, גם אם יתמהמהו. הוא קפץ על הבמה, המשקפיים שלו הזכירו לי משום מה את המשקפיים של שוואקי בנוקיה, הוא נתן שם לקהל לשיר ואפילו כיוון לעברם את הרמקול, אבל אנחנו שלא שמענו את הקהל, יכולנו רק לשמוע אותו מילה כן מילה לא, ולראות איך שהוא מבסוט מהקהל המבסוט, בהחלט, בכולופן זה קשה להכניס לאווירה של הופעה, ואפשר לומר שהוא הצליח לעשות את זה קצת… השיר הבא שלו היה קצת תקוע, כאילו, מה הקשר למיאמי? נכון, זה שיר מקפיץ שאמריקאים (אשכנזים דווקא) אוהבים לשיר, ומנסים לעשות את המנגינה נכון ב'אהללה שם אלוקיםםםם' רק שלא יגידו פה עוד מעט שירחמיאל גייר את השיר הזה… הוא שר במרץ, קופץ, משיל קילוגרמים בטוח בהתעמלות הזאת, הפנים שלו רטובות, כאילו שפך אי מי על פניו ספל מים לרפואה לפני שהוא מתעלף מהתרגשות, אבל גם השיר הזה נגמר איפשהו, ואנחנו קפצנו בשבילו קצת, כדי שלא יחשוב שרק שלושת הילדים שם עם החולצות הלבנות קופצים, הוא גם לא אשם שהסריטו לנו את הקהל בדיוק כשאף אחד לא קפץ שם, כנראה שהמחמאה שלי על זה שהוא הזכיר לי את שוואקי עם המשקפיים ערבה לו, כי הוא התחיל לשיר שם פתאום שיר של שוואקי, 'כולנו בשמחה… עת רקוד...', זהו, הוא שר ומבטיח, חברה… הלילה הולך להיות פה שמח… כמה נפלא! נראה שהוא רווה נחת רבה, וגם כשהוא יורד מהבמה מלא מרץ וסחוט מרוב קפיצות, החיוך עדיין על הפנים שלו, מזמין את הקופצן הבא.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 01:26 |
|
| |
פרק ג' - ובו אדבר על החסיד המזמר
חשבתי שידאגו גם להביא את חנינא אברמוביץ, שיסחוב איתו את כל המכביטס, אבל במקום זה החליט החסיד ההוא, להזמין את בעל הביטס, יואלי גרינפלד נכנס לבמה, נראה כאילו לפני יום וחצי הוא למד חברותא איתו בכולל… בטח, חסיד מביא חסיד… ויואלי מביא יואלי... (ורק עוד מעט יקומו כמה ויגידו לי שקאר ההוא בכלל לא חסיד…) הוא עולה לבמה, המשקפיים שלו דווקא הזכירו לי את ליפא, או שזה בגלל הפאות, החליפה שלו רטובה,נוצצת בזהרורים מחזירי אור, שולח לכולם ד"ש קר מהגשם שדפק בחוץ... הוא מתחיל לשיר, שיר מיאמי כמובן… שניה לפני שאני קולטת את השיר שהוא שר, אני שמה לב לנעליים, זה היה אחד הקטעים שצחקתי וצחקתי, ועד שנרגעתי הוא כבר הגיע לפזמון, זה היה מענג… איזה שיר יפה זה… 'וזכרון משיח בן דוד עבדךךךך…. עיר קדשךךך'… מה שבטוח, שגם אם הקהל לא מולהב, הוא לא יכול לשים לב, כי ממילא אף אחד לא יקפוץ בשיר הזה, רק שצריך לראות אם כולם מנפנפים לו עם הפלאפונים… הוא מומחה בלעוות את המבטא, שיחליט, אם הוא שר 'יעלה ויבוא' אז שלא ימשיך 'זיכרוניני ופיקדוניני'… כמו השירים שלו באידיש, שאת כל ה-ע, הוא עושה בחיריק… אבל לא משנה לפה… הנה, רואים את הקהל, הם לא עושים עם הטלפונים, כנראה שזה בגלל שהאולם לא חשוך… אחר כך הוא שר 'אדון עולם' מזכיר לי את הכותל, וגם מטוס… ואת מיאמי בעננים… נראה שגם הוא שמה… אפשר לומר שמיאמי בצעו את זה יותר יפה,,, אבל בהחלט רק לראות אותו שר גרם לי לצחוק ולא יודעת למה… זהו, סיים…
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 01:27 |
|
| |
פרק ד' - ובו תקראו איך נראים הפירות שגדלו מהפרחים
עולה המנחה ההוא, שום פרח לא נסחב אחריו, מייאש… אבל כולם צועקים, הוא מספר, שמהאלה שהולכים לעלות עכשיו, בטח כל אחד סופר-סטאר בפני עצמו, אבל מה שמיוחד בקבוצה הזו זה שכולם בוגרי מיאמי, וואו… אבל איפה מיאמי בעצמם למען ה'??? כמה זמן לוקח להם להתלבש שמה מאחורה?... ליידיס אנד ג'נטלמנס מוכנים?... בטח! הוא לא שמע אותי, כי הם צעקו שם בקול… פליז וולקאם את מקהלת אלומני!!! האנשים צורחים, אני העדפתי לשתוק, שלא אהיה צרודה כזה מהר, הם עולים אחד אחד, לא מכירה פרצופים… הראשון שמנצ'יק ונחמד, השני רזה וגבוה, השלישי ממוצע של שניהם, הרביעי מזכיר לי מישהו מהמכביטס, יושי היחיד שאני מכירה בשם, לא גומר לקפוץ… השישי גבוה למדי, עם אף בולט השביעי נראה משנות האלפיים השמיני כתוב לו חבדניק על הפרצוף, התשיעי נראה נחמד העשירי ביישנוביץ' כזה, עם משקפיים עגולות… הם קופצים, כדי להוכיח את המיאמיות שלהם, מתחילים לשיר שם, 'אשר אשר ברא, ששון ושמחה, חתן וכלה...' זה נראה כאילו והם הולכים עוד רגע לריב אחד עם השני, למה צריך ככה לבוא לקראת השני ולעשות פרצופים כאלה?... (טוב, הפרצופים זה בגלל האור…) הם קצת לא התאימו את עצמם למוזיקה, משהו שם לא הסתדר בדיוק, אבל אנחנו הרשינו לעצמנו לשיר, כי אם כבר מזייפים, אז לפחות שנרגיש חלק מהמקהלה, ושיהיה זה אפילו האלומני… (עלי אומרים שאני לא סתם שרה, אלא מלחינה גם, למה כל שיר שאני שרה יוצא מזה שיר חדש..) אחרי שהעגלגל שר, יושי נראה כאילו והוא הולך לתקוף מישהו, או להעיף איזה רימון לקהל, הוא כולו משולהב… כמעט כולם עם עניבות מפוספסות, זה כנראה הסטייל שם עכשיו, מעניין, הם שרים שם עוד כמה דואטים כאלה, שיר נחמדון… יושי עושה שם סיבובים באוויר, הוא תפס מרץ לא נורמלי… רואים בקהל מישהו אחד עומד ומוחא כפיים, כל הכבוד לו (זה בגלל שאם אנחנו ראינו את זה אז באותו רגע גם הם ראו את זה במסך הגדול, אז הוא התלהב שרואים אותו…) טוב, הזיופים לקראת סיום, משום מה היה נשמע לי שכולם שם צרודים כאלה, ממש מוזר... הוא מסיים (ההוא שדומה למישהו מהמכביטס) מרים את היד למעלה כמו פסל החרות, ומרטיב קצת את השפתיים שלו, התייבשו מרוב שירה… עכשיו ההוא שנראה משנות האלפיים ניגש ומדבר בשיא הביטחון, הוא מודה להם, אומר שקוראים לו משהו שנגמר עם דינסקי, וכולם צועקים, הוא אומר שזה באמת מרגש לחזור ככה לבמה, הוא אומר שם מזל טוב לאחד מהם שיש לו יומולדת, (השלישי) ואז הוא מקדיש לקהל את השיר 'נקדש' כמה מרגש… המתופף מתחיל שתי תיפופים עדינים כאלה, והשיר המדהים הזה מתחיל… אני מתפללת לה' שלא יהיו פה יותר מדי זיופים, כי זה שיר שאני אוהבת, תפילות לא הולכות ריקם, אפילו אם הן לא מתקבלות, אבל זרמתי איתם, העיקר שהם שרו, בתחילה הם שרו כולם במקהלה אחת, ורק שלוש מהם עשו תנועות עם הידיים תוך כדי, כל השאר עמדו דום וקצת נענעו את הגוף ימינה שמאלה, הם שרים בדבקות, כמעט בוכים, גם מיאמוש כמעט בכתה… עכשיו שר הגבוה עם העניבה האדומה, 'נקדש את שמך...' הגדילו אותו בענק, טוב שהיה לו שכל לא להסתובב אחורה ולראות אותו בכזה גודל, כל פצעון ונמש אפשר לנתח לו שמה… עכשיו מצטרף אליו התשיעי לדואט, והם שרים יחדווה, נפלאות… הם עושים שם עוד כמה זוגות כאלה (ההוא מהמכביטס וההוא משנות האלפיים) יושי מסמן לתזמורת לנגן שוב פעם את הקטע ההוא, ועכשיו הוא בא קדימה לבמה לשיר ביחד עם השלישי, הם שרים במקהלה, כל אחד עם הפרצופים שלו, מעניין אם הם מתפדחים אחר כך לראות הסרטות שלהם… טוב שלחבדניק הזקן קצת מסתיר… השיר נגמר, האולם מוחשך, הם יוצאים, מתפצלים חמש מצד ימין וחמש משמאל… הקהל צועק 'יושי יושי יושי'…! והחסיד עולה על הבמה,
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 01:28 |
|
| |
חלק ה' - ובו נתרגש לקרוא סוף סוף על הפרחים שמזמרים לעיבעדיק
אנחנו מסוקרנות מה הוא הולך להגיד, מחכות לראות כבר את הפרחים, איפה הם??? הלכו להצמיח אותם?... הוא אומר שם דברים מעניינים, אז הקשבתי, הוא אומר שהוא חושב שכולנו מוכנים לקבוצה הבאה, (בוודאי, רק תגיד מי…) דרך אגב, דרך אגב, הוא מנסה להשתיק את הקהל, דרך אגב, יש אלפי אנשים שיושבים עכשיו בבית שלהם (אני מצביעה) או בחדרים שלהם במלון,(הצבעתי גם, למה לא לחשוב שאני במלון עכשיו?...) והם פה ביחד איתנו, (לגמרי ביחד, אנחנו אפילו רואים יותר טוב ממכם!) אז כולם שם מריעים לנו ברגשה מוחאים כפיים וצועקים… אנחנו רוות נחת… סוף סוף מישהו מתייחס אלינו… הוא מדבר על האלבום החדש, מזכיר את השם שלו 'אט אט', חלק מהקהל צורח, זה לא מוצא חן בעיניו, מדי שקט, אז לכן הוא אומר שוב פעם, הפעם כולם שואגים בהתרגשות, עכשיו הוא מרוצה, הוא כמעט לא נושם כשהוא צועק 'ליידיס אנד ג'נטלמנס!!!' קבלו את ירחמיאל ביגון ומקהלת פרחי מיאמי!!!!! יש לציין שהוא צחצח את שיניו באותו בוקר, ולא מצאתי שם סתימות, כשהוא מסיים לצעוק את המילה choir הגרון שלו כבר צרוד, והוא יוצא מהבמה, ואז הגיע הרגע המרגש מכל, כן,,, הפרחים! עלו! לבמה! צעקתי להם שישירו את 'שהחיינו' של שוואקי, אבל הם לא שמעו, הם נכנסו במרץ, אחד אחרי השני, חליפות שחורות, מכנסיים מגוהצות עד כדי סכנת חתך, ואפודה ירוקה עם מפית כזאתי שמציצה מהכיס ירוקה, איך הם ידעו שירוק זה הצבע שלי?... העלו לי את המצב רוח… לא שהוא היה ברצפה, אבל בכל זאת... הם קופצים שניה עם גב לקהל, ואחר כך מסתובבים ומרימים ידיים… רוקדים שם קאדוצ'קע כל אחד לחבר שממולו, ואז הם מתחילים לשיר, המרוץ על הנשימה מתחיל… 'אשר ברא ששון ושמחה ששון ושמחה חתן וכלה וכלההה' 'גילה רינה דיצה וחדווה... ורעווווות' בפעם השניה הם קופצים מצד לצד, תנועה מיאמית… הם מרימים את הידיים על כל קול קול, הם עדיין נושמים… ואז הם מתחילים עם ה'לעיבעדיג', זה אם כן השיר המדובר… נחמד… הם שמים את היד על הלב מנופפים בידיים, כולם קפיצים… עכשיו הם מתפזרים, אחד נשאר לשיר, וכל השאר בורחים מהבמה, אופסס, הם לא בורחים, זוג אחד עשה שער, וכל זוג ילדים עבר מחזיקים ידיים וקופצים, טוב שהעגלגל ההוא שר סולו, אחרת לא היה לו זוג, הם שוב פעם קופצים, הקהל נראה משום מה די יבש, עוד אחד חמוד שר 'קול קול קול' והוא לא שוכח את התנועה, יד למעלה למטה למעלה למטה… עכשיו בא עוד עגלגל עם בלורית ושר אחריו חוזר לאחורה בצעדי ריקוד... הם שמים את הידיים מאחורי הגב, ועושים קצת תנועות עם הרגליים, עכשיו שמים יד ימין על הכתפיים, מחזה משובב נפש… עכשיו גם יד שמאל, הרגליים עדיין קופצות, הם זזים קדימה אחורה, מוחאים כף, קופצים, לא נחים לרגע, מראים לנו את הנעליים שלהם, המצב שלהם סביר דווקא, הם ממשיכים לשיר במקהלה, עוד פעם ההוא ממקודם שר סולו, הם מאחורה רצים במקום, כאילו והם באיזה מכשיר הליכה, או סקי על שלג שנתקע בלי לזוז, סיימו בתנועה עם היד הקמוצה למעלה, הקהל שואג… ואז נכנס המלך עם הקנייטש…
|
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 01:29 |
|
| |
פרק ו' - ובו נשיר מחרוזת מיאמית, ונזכר בנוסטלגיות של תנועות
הולך במרץ, עם הרמקול מספר שהוא הסתכל מאחורי הקלעים במסך קטן (יווו כמונו…!) כולו מבסוט…! הולך לשמאל, חוזר בחזרה, מישהו מהקהל צועק 'ירחמיאל ביגון!', הוא מסמן למתופף, מתחילים… המוזיקה מתחילה לנגן, השיר השלישי ששרים בו 'קול ששון וקול שמחה', והוא גם לא האחרון, ציפיתי שיגידו בסוף שמישהו שם מתארס או משהו… מיאמוש אומרת לי שלשיר הזה קוראים 'דווי הסר'… שיהיה… (תמרור :P) אחד סולן שמשום מה (בפרצוף) הזכיר לי בשניה הראשונה את י.מ.ג. בא לשיר את הסולו שלו, אני מזהה את פרלמן קופץ שם מאחורה, בעיניים עצומות, ידיים על המותניים וסיבוב… עכשיו כל אחד עם התנועות הקפואות שלו, נראה מוזר משו… אחד התיישב על הכסא, עוד אחד ג'ינג'י תפס אומץ והתחיל לרקוד גאדאצ'קע, הביישנים נשארו לצעוק ברמקול אההההה עכשיו הם שלושה קאדאצ'קיונערים, וגם פרלמן הרזה מצטרף, מישהו דאג להעיף את הכסא, והם ממשיכים לשיר במרץ, עכשיו הם שרים 'מצווה גדולה להיות בשמחה...' מזכיר לי את אליוט, הוא שר סולו ראשון בשיר הזה בזמנו… הם עושים בדיוק את אותן תנועות כמו לפני שנים במיאמי ירושלים, איזה חמוד… רק שבמיאמי ירושלים הם מחייכים, ופה הם רציניים כאלה, שקועים בתנועות… עכשיו הם שרים 'יבנה המקדש, עיאיר ציון תמאאאלא...' את ההופעה של 'יבוא' אני לא זוכרת כזה טוב… אבל זה מזכיר לי בכל אופן שבפעם הקודמת שראיתי אותם שרים את זה הם שכבו נראה לי על מדרגות, אפופי עשן כחול, ואז הם התרוממו ושרו… אני זוכרת טוב?... הג'ינג'י מתחיל לשיר, באמצע הוא מחייך כאילו שמע את הבדיחה שאחותי סיפרה באותו רגע, חמוד למדי… ירחמיאל נכנס, ואז אחד הפרחים, נראה ספרדי כזה, שר את הסוף, עולהההההה, טוב שהשיר נגמר, שיכול לנשום קצת… הקהל שואגגג 'ירחמיאללללל!!!' והוא כולו מבסוט…
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 01:30 |
|
| |
פרק ז' - ובו נשמע לאיזה קבוצות מתחלק האלבום, ולהיכן משתייך השיר 'צור ישראל'
הוא מסתובב, מתחיל לספר על הבלה בלה בלה שמאחורי השיר הזה (השיר הבא, הוא מהאלבום החדש, האלבום מתחלק ל-2 חלקים) הפרחים מסדרים את הכסאות, הוא מסמן משהו לבוא לקדימה, וגם אומר ברמקול 'מקדימה מקדימה'… (חלק אחד של האלבום, זה שירי שמחה והחלק השני אלו שירי תקווה, השיר צור ישראל משלב את שניהם) הוא מסתובב ומסמן למתופף, טף, טף, טף, הפרחים יושבים על הכסאות, מעניין כמה פעמים הם שמעו את הפרשנות הזאת על השיר, בכל אופן זה לא נראה מי יודע מה מעניין אותם… הנה השיר מתחיל, שיר חמוד, עם קצב חמודון, הישיבה על הכסאות מחמידה אותו פי כמה, כשאני נהניתי עם השיר לא ידעתי שמיאמוש ישבה לה ונתקעה איתו, רק אחר כך הבנו למה נהנו כפליים, גם במקומה… האלה בכסאות הגבוהים נראה שלא נוח להם, אבל הם כמו כולם, באותו שניה, מרימים את הרמקול ושרים ביחד, 'צור ישראל צור ישראל קומה...' עכשיו הם עושים קולות שניים בהרמוניה מופלאה, כאן אפשר לראות בדיוק מי עדיין בתוקף עם מכנסי הברוגז, כנראה שכשיושבים הם משלימים… פרח אחד שנראה ספרדי, עם משקפיים, מרחיב את הצווארון, קשה לו לנשום, מהתרגשות או מחום… איזה עגלגל אחד מסדר את הכיפה, הם דופקים עם הידיים על הרגליים, כל אחד בקצב שלו, וכשהם מגיעים ל'קו-מההה' אז הם מרימים את היד למעלה לפי חיתוך ההברה של המילה… העגלגל עם הבלורית השחורה שר סולו, וכולם מסתכלים עליו בקנאה (קנאת פרחים תרבה צמיחה) מנענעים בראש לפי הקצב, רציניים להחריד… משקפופר אחד שר סולו אחרי שכולם שרו ביחד כמה שורות, עוד פעם העגלגל עם הבלורית שר סולו, התלהב על הרמקול, או שהרמקול התלהב עליו… פרלמן שר סולו, בשיא הביטחון, הוא שר מדהים, מרגיש שם כמעט מלך של הבמה, זה באמת מתאים לו… הוא צועק בקול 'קו-מהההההה' וגם 'יהודה וישראלללללללל' הפרחים נעמדים, ממשיכים לשיר, כמעט בסוף שוב פעם מקבל העגלגל עם הבלורית סולו, והשיר נגמר ב'היי!'…
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 01:31 |
|
| |
פרק ח' ובו נוכל לקרוא על גיטרות מאווררות, ועל אוויר מחושמל.
הם מחזירים את הכסאות אחורה, ירחמיאל עולה, בוחן את מיתרי הקול שלהם, (של הקהל כאילו…) מבקש לצעוק, כולם צועקיםםםםם, הוא מבסוט, אומר שזה טוב… אבל מבקש יותר בקול… הפעם אני באמת מצטרדת, וגם האוזניים שלי מתחילות לצלצל מרוב צווחות, והבן אדם מבסוטטטט… מישהו מהקהל צועק 'איי דונט היר יווווווו!', את מי הוא לא שומע? ירחמיאל גם עושה ביד כזו תנועה של 'מה קרה?' אבל ממשיך הלאה… הפרחים יוצאים מהבמה, חצי מימין וחצי משמאל, וביגון אומר שם שכמה דקות, ממש כמה דקות, הוא מחליק את ידו על החליפה, ומצביע לאי מי מהקהל, ואחרי עוד קצת בלה בלה הוא מבקש מכל הגברים שבאולם לחזור אחריו על המילים והמנגינה של 'קול קול קול' אנחנו שתקנו, הוא ביקש רק גברים, והגברים באמת שרו, מתרגשים להרגיש חלק מהמקהלה… אוקי גל, אתה מוכן, גל המתופף מהנהן שם, ומתחיל לתופף… באמצע הבמה עומד לבדו פרח שחור, עם גיטרה מנופחת ביד אחת, וביד השניה רמקול, ושר שם בביישנות קצת, במילה ירושלים הוא קצת פקשש וזייף טיפונת, הפרח הבלוריתי שנכנס אחריו עם גיטרה חשמלית סגולה לא היה יותר טוב, אבל בסדר הוא שר… הפרח השלישי, שכמעט נופל מהרגליים לפי הקצב שר יותר טוב, ולו הייתה גיטרה ורודה, והרביעי נראה ספרדי קטן, שמקודם הרחיב את הצווארון מחוסר אוויר שר גם כן חמדמד עם גיטרה אדומה. עכשיו בלונדיני חמוד שר 'קול קול קול' לא שומעים את הגברים בקהל שרים, חמודי שחרחר קטן, מזכיר איזה ילד מהקינדרלאך שר עכשיו סולו, 'ונערים ממשתה...' נגינתם, בום, הם מתיישבים על הרצפה, בבת אחת, לא הודיעו את זה למסריט מראש, כי הוא הסריט את החלק העליון שלהם, ופתאום הם נעלמו להם למטה, אז מהר הסריטו את המתופף שלמעלה… נגינוסום נגינוסום, הם שרים להם בישיבה על ברך אחת, מתנשמים, מהצד פתאום בא עגלגלוני אחד, קופץ בתנועות לא טבעיות כאלה, ביד אחת הרמקול, וביד השניה הגיטרה התלבושתית שלו, בא לשיר את שירו… הוא חייב לעשות תנועה ביד, אבל אין לו איפה לתקוע את הגיטרה, אז הוא החזיק את זה במרפק של היד עם הרמקול, ניסה לתמרן איכשהו, וגם לשיר תוך כדי… עכשיו הוא יוצא מהבמה, כנראה לקרוא לשאר הילדים, וששת הפרחים שנפלו על הרצפה ממשיכים לשיר 'עוד ישומע...' הבלונדיני התרומם ראשון, שניה אחריו החמוד שדומה לקינדרלאך, ועוד אחד שפישל וכמעט קם, אבל קלט והספיק לשבת עוד לפני שסיים לקום, שניהם באו קדימה בצעדי ריקוד נחמדים, הבלונדיני חכם, קשר לו את הגיטרה עם חוט לצוואר שלא יסתבך כמו קודמיו בלהחזיק את הנפח הזה ביחד עם הרמקול, עכשיו הם שרים, משפט הוא משפט הוא, שאר הילדים עדיין על הרצפה, מסכנים… הם הולכים לשבת בחזרה, אני מזהה שניים שמסובבים את הראש ימינה לכיוון הפתח, כנראה חיכו שם שאר הפרחים להכנס… אה, לא כל הפרחים, נכנס אחד גבוה, מוציא את הרמקול שלו מהכיס, ושר 'נגינוסום נגינוסום ממשתיי נגינוסום...' מתנועע מצד לצד, הולך קדימה אחורה, מניע את הראש, מניף את הגיטרה… הו, הנה שאר הפרחים נכנסים סוף סוף, כל אחד בחר לו גיטרה צבע אחר (ראיתי פעם באיזה מקום שאמרו לבחור צבע ולפי זה מאבחנים כזה בקצרה את האופי…;) הם קופצים קדימה אחורה… תנועה מיאמית שכזאת… עכשיו סיבוב, וממשיכים לקפוץ... הם כאילו פורטים על הגיטרה, ואז עושים סיבוב שוב לכיוון השני… הערתי את אחותי שנרדמה על הכסא, היא קמה, בעיניים ממוצמצות הסתכלה שניה על המסך, לראות אם יש משהו ששווה לה להמשיך לישון על הכסא בשבילו, ואחר כך הלכה לחדר לישון, מספיק היא צריכה לקום מוקדם בשביל התינוקת שלה… עכשיו אחד שר סולו, וכל הפרחים משני הצדדים עושים כזו תנועה עם היד על האוזן, וקופצים מצד לצד… עוד תנועה באזניים, ואז מתיישבים, 'נגינוסום נגינוסום...' השורה האחורית מתרוממת ושרה ביחד עם כולם, לאט לאט הם קמים לפי איזה סדר שלא קלטתי בדיוק, כי לא הסריטו את כולם ביחד, אבל כנראה שורה שורה… הם פורטים על הגיטרות, קדימה אחורה סיבוב וכו'… ואז הם מסיימים בתנועה חדה כזו אחורה… הקהל שואג… ירחמיאל נכנס, מסמן להם להניח את הגיטרות מאחורה, ליד הבמה של התזמורת, אני במקומו, הייתי אומרת להם לזרוק את הגיטרות לקהל למטה, תחשבו איזה התרגשות זה לחזור הביתה עם גיטרה חשמלית, ואפילו מנופחת באוויר, שהחזיק אותה לפני רגעים ספורים פרח ממיאמי! ולפני זה החזיק אותה המוכר מהכל בשקל! ירחמיאל מחזיק את הרמקול, ושר 'קול קול קול ששון ושמחה, קול קול קול חתן וכלה, קול מצהלות חתנים מחופתם...נו...' הוא מסמן עם היד לקהל, משום מה זה היה נדמה לי שהוא שכח להיכנס באמצע השיר, אז לכן הוא נכנס עכשיו ושר את הסולו שלו בלי תזמורת.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 01:32 |
|
| |
פרק ט' כאן נוכל לראות מהו עוביו של מחט, ואיך זה קשור לתקווה.
הוא מסמן לפרחים להתקרב, הוא אומר שמקודם דיברו על האלבום הזה שמסמל תקווה (יווואו, אם אני שומעת את זה כבר פעם לוידת מה, אז מה עם הפרחים?...) אז השיר הזה, משיר השירים אומר, 'פתחו לי פתח כחודו של מחט ואני אפתח לכם פתח כפתחו של אולם...' רואים את האורגניסט, מנגן בכובד ראש, עכשיו את החצוצרה, ועכשיו הם מרחיקים את הזום של המצלמה, רואים את אחד הפרחים, עם גומה, נראה לחוץ קמעה, מהנהן כזה בראש, כנראה לאחד מהפרחים האחרים… עכשיו רואים את שאר הפרחים. הם שרים במקהלה, ירחמיאל לשם שינוי כבר עומד מאחוריהם, ולא נכנס באמצע השיר, הם שרים בדבקות, קולות שניים, ירחמיאל נעלם, כנראה זה היה סתם שהוא עבר מאחוריהם לצד השני של הבמה, כי משמה אולי זה נראה יותר יפה שנכנסים באמצע שיר… 'פתח..' הם עושים עם הידיים תנועה כזו של פתיחה, משובב נפש… הם מסמנים באצבעות 'כחודו של מחט...' קצת יותר רחב מחודו של מחט, אבל לא נורא… אחד השחורים צועד קדימה בחשש כזה, בפסיעות קטנות, הוא שר בדבקות, אחריו שר חמודי שחרחר עם משקפיים מסגרת מלאה שחורות. נמוך בלונדיני שר חמוד, אחריו שר שחור עם משקפיים, ואחריו עם הבלורית השחורה שאמרו לי שהוא צבי שמחון… (נעים להכיר, עוד פרח מצטרף לעציץ בעלי השמות שמסתדרים עם הפרצוף…) עכשיו שר אחד נמוך קצת, ואחריו שר עגלגל חמוד.... רואים את ירחמיאל עובר לצד השני של הבמה, מה קרה לו?... עכשיו פרלמן ניגש לקדימה, כולו מרוגש כזה… הרמקול שלו תקוע קצת, הוא אפילו לא שם לב, איזה פרח חמוד מביא לו את הרמקול שלו בביישנות כזאתי, אבל הוא מרחף לו בעולם השירה, הרמקול הסתדר, הוא ממשיך לשיר בדבקות… עוד פעם שמחון (התלהבו עליו… אואה..) הוא מסיים את השיר 'כפתחו של אולםםםם…..' הם משתחווים כזה לקהל, ירחמיאל על הבמה שוב, מצא את מקומו…
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 01:32 |
|
| |
פרק י', ובו נראה איך עושים שמח שמח בשלוש שפות
הוא מסמן לפרחים לשני הצדדים וחצי יוצאים מצד ימין וחצי מצד שמאל של הבמה… הם לא יוצאים, הם מחכים בצד, וירחמיאל מוודא שהם מוכנים, הפרחים מרוגשים מחייכים… הקהל שואג… הוא נותן שם קצת צומי לגל המתופף, ומבקש ממנו קצב מסוים בתופים לתופף… המתופף נבוך,,, משחק באוזניות שלו, הוא אדום קצת (מהאור שהיה עליו…) הוא אומר לו איזה 128 פעמים לעשות בתופים משהו מספר 128, על ירחמיאל יש אור ירוק זורח… ירחמיאל מוציא מהכיס של החולצה את הפלאפון (טאמענע זאך!) ושם את זה בכיס של המכנסיים… הקהל משולהב, מוחא כפיים, גם הפרחים מהצד מוחאים כפיים. הוא רוצה לשמוע אותם עדיין 'סקרימינג', והקהל צורח… הוא עושה להם 'קומאן קומאן קומאן...' וצועק שם בקול כשהשיר מתחיל… האורות מהבהבים לפי הקצב, הפרחים נכנסים, מניחים את הידיים בצורה מוזרה קצת… הם מתחילים לשיר את השיר 'שמח', סו הפי סו הפי סו הפי... הם עושים עם היד כזו תנועה של 'רק רגע, כבר אני מגיע...' אחר כך הם מעלים את היד למעלה… למעלה למטה למעלה למטה לפי הקצב… הם מושיטים את היד קדימה, ואז מזיזים את הגוף קדימה ואחורה בתנועה המיאמית שלהם… הם נשענים בזוגות, גב אל גב, ושרים סו הפי סו הפי, אוריבדי סינגיניג אנד דנסינג… קופצים בקפיצות עדינות כאלה… תנועה מצחיקה… עכשיו הם נעמדים זקוף… עומדים בשני שורות, ואז השורה האחורית רצה קדימה, תוך כדי שירה 'הווווו שמייח שמייח...' ועכשיו כולם זזים עם הגוף לצדדים, ועכשיו שוב, השורה האחורית, שמקודם הייתה הקדמית, באה קדימה בריצה ושרה גם כן, ושוב הם הולכים אחורה… הם עושים שני פסיעות מוזרות כאלה קדימה, ועושים עם היד תנועה כזאת… עכשיו הם קופצים במקום, עושים סיבוב, אני כבר הייתי מקבלת סחרורת מזמן… איך אפשר לשיר ולקפוץ ככה ביחד?... אחד העגלגלים שר סו הפי סו הפי, והם שמה מאחורי קופצים… (חחח…. באמצע שאני כותבת את הסיקור פה אח שלי מגהץ חולצה לידי… פתאום אני רואה שהכל מסביב אדים… אני מסתובבת אחורה, הוא אומר לי 'שתרגישי בהופעה חיה… לא ככה?'…;) הוא מסיים לשיר פעם אחת 'הווווו שמייח שמייח ועכשיו הם מתחילים שוב פעם את התנועה הזאת של הקדימה אחורה קדימה אחורה קדימה אחו… טוב, נו… קלטתם… שחור אחד (שמחון, כן?) שר 'אוהווו, אוהווו, אווהה אוהה אוהההה', ועכשיו כולם מצטרפים אליו, הם רצים ומתפזרים, והם נותנים כיף כזה כל אחד לזוג שממולו… אחד הג'ינג'-בלונד שר באידיש, 'אלע זיין צופרידן, צוזאמען...' אחריו שר עוד אחד בעברית עם מבטא כבד, כולו רץ, 'נשיר נרקוד כולנו יחד, כולנו יחד יהיה בשמחה'… טוב שהם שרו לפני זה באנגלית ובאידיש, ככה לפחות יכלו להבין מה הוא שר בעברית… שגיאים חמודים… הם עושים כאן תנועה מצחיקה כזאת, יש אותה גם בשיר 'מצווה גדולה' של אליוט בירושלים… עוד פעם נתנו לשמחון סולו, טוב שקלטתי איך קוראים לו, למה כבר מצאתי שמה לוידת כמה עגלגלים עם בלורית שחורה…. עכשיו הם שמים ידיים על המתניים וקופצים ימה וקדמה צפונה ונגבה, ההוא עדיין שר סולו… הם הולכים לשני צידי הבמה, נראה שהם יוצאים, אבל לא, הם מחכים שמה ועושים עם היד תנועה כזו של 'רגע, אנחנו כבר חוזרים, לא להבהל, אנחנו לא בורחים לכם...' עכשיו הם נכנסים לבמה, בדיוק באותה תנועה שהם נכנסו בתחילת השיר, כאילו, אם בתחילה עשו תנועה אחת, אז אחר כך כששרים את השיר עוד פעם אסור לשנות מהתנועה?... סתאם… מה אכפת לי,,, זה כנראה היה כל הקטע… עכשיו הם רוקדים עם הרגליים, כמו בחתונות, אבל הם עשו את זה חמוד, למה תמיד רואים בעזרת גברים בחתונות, שהם מרימים את הרגליים לפחות 90 מעלות, וכאן הם עשו את זה כל כך עדין, עד שהסריטו לנו את הנעליים שלהם, שעדיין במצב סביר, למרות כל הקפיצות… הם משתגעים שמה על הבמה… קבוצה אחת עושה פירמידה, שלפני שהיא נופלת ממהרים להסריט את הקצה השני של הבמה, הג'ינג'י מנגן בקלרינט, ועוד אחד שמה, בקושי רואים אותו, משחק בכדורים באוויר, ועוד אחד טס על הבמה בתלת אופן… כל השאר רוקדים שם לעצמם, ולקהל.. ולנו כמובן… וואלה, איזה יופי זה… בהחלט 'שמייח שמייח'…. עכשיו הם יוצאים מהבמה, רואים שמה אחד שמספיק לעשות שלום ללוידת מי…
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 01:37 |
|
| |
פרק י"א, ובו תקראו על הפסקה, ומה שעשו לאחריה.
האדון החסיד נכנס, וואו, הרבה זמן הוא לא היה על הבמה, הוא נראה מבסוט, אחרי אוכל… המוזיקה מתחילה לנגן, והוא מסתובב אחורה להשתיק אותם. הוא מודיע על הפסקה של 'עשר' דקות, ויוצא מהבמה. מראים לנו על המסך את התמונה שהייתה תקועה לנו שעה וחצי לפני שהתחיל המופע, אפשר להתמתח סוף סוף, אחותי נרדמה על הכסא, הערתי אותה שתעבור לספה לישון, עכשיו נשארתי לראות את המופע לגמרי לבד, ס'תומרת לא לבד, אבל בכל זאת… מיאמוש מתקשרת, יש לשנינו קול של רעב לכרית, היא בוכה לי על הזיופים הנוראיים, אני הולכת לחמם לי קצת מרק משוחזר פעם רביעית. העיניים שלי דווקא לא נעצמות בעמידה, מדי כמה דקות אני מציצה לסלון לראות אם משהו זז שם, אולי האמריקאים יותר דייקנים מהישראלים הר"תים. מסתבר שזה לא קשור לישראלים, אלא יותר ליהודים, אחרי עשר דקות עדיין היתה על המסך התמונה של הפרחים עם החליפות הלבנות שחפרנו עליה טוב טוב בתחילת המופע. סיימתי לאכול את המרק (היה בסדר… בכל אופן גם הייתי רעבה…) אחר כך התיישבתי ליד המחשב, ואז נזכרתי שאני צריכה לברך ברכה אחרונה, וליד אינטרנט פתוח הברכה שלי לא תתקבל, אז חזרתי למטבח, ואחרי עוד כמה סיבובים סוף סוף ראו משהו זז במסך. ההפסקה הסתיימה, אפשר להמשיך לחמם את הכסא, ולנדנד את הרגליים, מחכה לי לבדי בביתי השקט עם הצרצרים (מבחוץ כן?...) מסוקרנת לראות מהו השיר הבא שיושר, ואיזה קפיצות מוזרות הם יחליטו לקפוץ הפעם. במשך 1:50 דקות בדיוק רואים את האנשים נכנסים, וגם שומעים אותם מדברים, רואים את התזמורת מתארגנת, ואז נשמע קולו של החסיד שאמר 'לשבת במקומות כי אנחנו רוצים להתחיל בחלק השני של המופע.. הו, אתם כבר על המקומות, נפלא!' הוא מודה למוכרי הכרטיסים, וגם מודה לג'ואיש טיקט נקודה קאם, שבזכותם אלפי אנשים יכולים עכשיו לשבת ולצפות בהופעה… אז תודה לכם ג'ואיש טיקט…! הוא אומר לקהל שיתנו לנו קצת מחיאות כפיים, 'אז כמו שאתם יודעים, לי קוראים יואלי קאר (הו, סוףסוף מישהו אחד חכם שמציג את עצמו ואת השם שלו לפני שהוא מדבר,,, בעצם… באמצע שהוא מדבר… לא משנה… העיקר שקלטתי איך קוראים לו…) הוא מספר על איזו תוכנית או משהו ברדיו שהוא מגיש, והקהל מוחא לו כפיים נרגשות. הוא אומר, שיש איזה אדם, שזה חלום בשבילו כבר 5 שנים, החלום הוא, להביא מופעים יהודיים לאוניבסיטת ברוקלין, ליידיס אנד ג'נטלמנס, קבלו בברכה את רב ניסים לאזארי. הוא לא צעק את זה בטון כזה כמו שהזמין את מקהלת פרחי מיאמי של ירחמיאל ביגווווווווווווון, אבל בהחלט מזמין… נכנס איזה ברסלבר חמוד ונמוך, שמחזיק את הרמקול ואומר רק 'וואו'… הקהל מרוגש עד עמקי נשמתו… הוא מאבד את המילים, אין לו בדיוק מה להגיד, יואלי קאר מסמן מחיאות כפיים, והקהל שואג ומוחא כפיים בהתרגשות.. הבן אדם מרוגש… איך שהוא מתחיל לדבר סוגרים לנו את המסך, ורואים שוב את התמונה הזאת… אבל שומעים אותו מדבר, משהו על הרדיו שלו, לא בדיוק הקשבתי… באמצע שהוא מדבר עוצרים לנו לגמרי את המסך, כנראה שהבן אדם התבייש יותר מדי שיראו אותו…
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 01:44 |
|
| |
פרק י"ב, ובו אספר על צחוק, התרגשות ואכזבה באמצעו של ליל.
כשסוף סוף המסך עולה שוב, רואים שוב את קאר, שמזמין אחד בשם חמדה, שלא שמעו בדיוק מי הוא ואיזה הוא… הוא הולך עם הרמקול מושט קדימה, ואיך שנכנס החמדה ההוא הוא לוקח את הרמקול מידו, וממשיך ללכת לכיוון אמצע הבמה. אמא שלי מתעוררת, מציצה קצת, לא רואה משהו מעניין, והולכת למטבח לבשל קצת באישון ליל. הוא מחזיק את הרמקול, ואומר 'גוד איונינג הוריבאדי...' הקול שלו כל כך לא מסתדר עם הפרצוף, שצחקתי וצחקתי וצחקתי, ואחותי התעוררה ושאלה בקול ישנוני 'מה קורה שם? כבר נגמרה ההופעה שלך?...' הרגעתי אותה שתמשיך לחרופ לה שם בעוילם החוילם, והיא נרדמה מיד בחזרה… הוא מזמין איזו קבוצה שתשיר 'ריל ריל קלאאאסיק' הוא אומר שהם ישירו שיר מ 1973, משהו על השיר ביום ההוא של פרחי טורונטו. אחר כך הם ישירו שיר משנת 1978, כי כולנו זוכרים (בארור) את מיאמי עם טורונטו, ואחר כך הם ישירו משהו מ 1979. הוא נואם בפאתוס כזה, ממש נראה שהוא עשה חזרות על זה לפני… הוא מכריז את השמות, ישרואל מאיר, יואוסי, יואוחנן, אושי אנד אהרן, 'אחינו' של משפחת שפירו!... הם לא קשורים לשפירויים מימות ירושלים?... אמא שלי שמעה שהוא מכריז שנים מימות ילדותה, ובאה מיד לראות מה הם שרים. הם נכנסים לבמה, חמש חברה נחמדים… ומתחילים לשיר… השיר הזה לא אומר לי כלום, אבל אמא שלי מתרגשת… זה שיר נוסטלגי שלה, שהיא לא שמעה איזה 40 שנה… אחד השירים שהיא הכי אהבה… 'אל תירא כי יעשיר איש...' אני כמעט נרדמת, איזה עסק ביש. יש להם קול כזה עמוק, נשמע מתוך שינה, או שאני פשוט שקעתי בתוך איזו שינה ולכן שמעתי אותם צרודים כאלה, אבל אמא שלי הייתה מבסוטית… שניים מהם שמאליים, אחד נראה הסבא של כולם, ואחד נראה הנכד שלו… והוא (ההוא שנראה הנכד) היה היחיד שזז קצת יותר, הזיז את היד וגם את הגוף קצת, בטח לו קוראים אושי… זה מזכיר קצת את יושי… הם עוברים לאיזה שיר אחר 'הוריני', אותו אמא שלי כבר לא מכירה ממש טוב, אבל משהו היא זוכרת, אני ערה בקושי רק בשביל להזיז כל רגע את העכבר כדי שהמסך לא ינעל, באיזשהו שלב המסך פתאום נתקע, אמא שלי התאכזבה נורא,,, עד שיש לה משהו מעניין לשמוע ולראות, בירור קצר, אני שומעת שגם למיאמוש זה ככה, ומיאמוש אומרת לי שגם לאסתרק, וגם לגריני, וגם וכו', אז זה בעיה לכולם, איזה מעצבןןן… זה ממש לא פ'ר… אני בינתיים מציצה לממלכה (בלי להקליד משהו…;););) אני רואה אשכול חדש שרידה פתחה שם היא מנסה לעבוד על כל האלה שלא נכנסות בפסח… צחקתי רבות… אחר כך קמתי מהכסא, והתישבתי עוד פעם, והלכתי לפתוח את המקרר, ולסגור (זה מה שעושים כשמשעמם ורעבים, נכון?...) המסך תקוע, משעה 4:53 עד היששששששששששש הנרגש של גריני בשעה 5:04… במשך 11 דקות שלמות ראינו את 'אחינו' עומדים בלי לזוז ובלי לשיר, מיאמוש צעקה 'שיעצרו את המופע!!!' אבל המופע לא נעצר, ס'תומרת, הוא נעצר, אבל רק לנו… וכשזה נדלק זה היה בדיוק כשהפרחים נכנסו בחזרה לבמה…
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 01:59 |
|
| |
פרק י"ג, ובו תקראו על פרחים לבנים עם עניבות שחורות שעומדים דוממים מול רמקולים לא מדומים.
רואים אותם רצים במרץ, כאילו לא חמש לפנות בוקר עכשיו… הם לובשים את החליפות שחפרנו עליהם לפני, עניבה שחורה, חולצה לבנה, וחליפה לבנה (משום מה זה מזכיר לי את ליפא ושלוימי גרטנר בהאסק 24 או 25, שם הוא הוסיף עוד איזה בדיחה לא מוצלחת למה דווקא חליפה לבנה הוא מלביש…) קיצער, 7 פרחים רצים לבמה, הם שרים את השיר 'כי קרוב אליך...' הם מניחים את הרמקולים בעמוד הזה של הרמקולים, אחד מסתבך שם, הם מתחילים לקפוץ, ההוא עדיין מסתבך בלהכניס… סוף סוף הוא מצליח, ומתקצב (יעני, נכנס לקצב) עם כולם… קדימה אחורה קדימה אחורה, מעניין אותי לראות את ירחמיאל מראה להם איך לעשות את התנועה הזאת… זה נשמע לי ממש מעניין לראות אותו קופץ ככה… עכשיו הם משלבים ידיים, וניגשים לרמקול, מסכנים, שרים להם ככה בעמידה עם ידיים שלובות, בלי להחזיק את הרמקול, ובלי להזיז את הראש. אויש, מהללו מחליטה לי פה שאומרים טנזניה ולא טנטזיה, ואני לא מוצאת אפילו איפה לשנות את זה בתחילה הטקסט, הבטחתי לה לזניה אם היא מפסיקה, והיא בתמורה אומרת שאני לא אבוא איתה לשליחות בטנזניה. בתכלעס, אנחנו באמצע המופע עכשיו, הם עושים שמה כמה תנועות, נזהרים לא להזיז את הראש, רחמונעס… חמודים איך שהם שמים את האצבע על הפה 'בפיך' ואת היד על הלב 'ובלבבך'… (בטח פתאום תראו פה התמצאות שלי קצת בשמות… מה לעשות, עד פה הייתה ההפסקה שלי, ומפה התחלתי לכתוב שוב אחרי ל"ג בעומר, בזמן הזה עם כל הסיקורים שלכם בהחלט אפשר לקלוט את השמות פחות או יותר…) מתוקים… הם רוקדים במעגל, כמו באיזה חתונה… הם בשיא המרץ, אחד שם פתאום בורח מהמעגל ורץ לרמקול, את השם שלו לא קלטתי עדיין… הוא שר קצת תקוע, שאר הפרחים רצים בחזרה לרמקולים שלהם, שולפים אותם סוף סוף מהעמוד. אחד שם עומד ושר 'לאאאאאאאאאאאאאאאאא' חשבתי שהדיסק נתקע, כנראה שכבר הייתי עם עיניים עצומות, אבל ראיתי מיד שהוא עומד וצורח את הלאאא שלו, וכל השאר יושבים על הרצפה ועושים קולות שניים כאלה, ממש חמוד…. ועוד אחד קם (ווינגרטן?) וממשיך שם לשיר. פרלמן עכשיו שר, הוא קצת מתנשף, אבל רק קצת, והוא שר מהמם. הוא חוזר למקום, והחבר שלו מסמן לו שהוא צריך לעמוד לשמאלו, אז הוא חוזר ליד העמוד שלו. השיר נגמר בתנועה כזאת, אחד עם הידיים למעלה ואחד עם ידיים שלובות (פרלמן מוריד את הידיים ומיד משלב שוב פעם…) הם מורידים את הידיים באיטיות, ירחמיאל נכנס ב'קומאן'… הם שולפים את הרמקולים מהעמודים (אופסס, מתי הם החזירו אותם?) ירחמיאל מביא לעצמו כיסא לאמצע הבמה, הוא מבקש מהקהל צעקה, הקהל שואגגגג, הוא מתיישב בכבדות, מרגיע את הקהל, מדבר על זה שצריך לזכור את ארץ ישראל וירושלים, חול המועד, לא חול המועד, אנחנו לא יכולים לשכוח, 'אם אשכחך ירושלים' אז כאן אם כן הפרק הבא בעצם…
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 02:12 |
|
| |
פרק י"ד אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני, ואם פרח שכח את הקצב הנכון?
השיר שקט כזה, הם הולכים לאמצע הבמה, אני רואה שם עוד כמה שסגרו כפתור אחד (לא הפוך) בחליפה הלבנה שלהם. רגע, הם היו פה מקודם כל הילדים בשיר הקודם? כי עכשיו יש פה הרבה פרחים. הם מתחילים לשיר 'איך נשיר, את שיר ה'...' יכול להיות שהשיר יפה, אני נרדמת ממנו, לפחות בהתחלה… ירחמיאל עדיין יושב על הכסא, עם גב לקהל… מסמן שם בקריצות לפרחים, אחד הג'ינג'ים מסתובב אחורה עם הראש, מעניין מה מצא שם… עכשיו חצי קבוצה שרה 'איך נשיר' והחצי השני עושה קול שני 'אוייי איך נשיר' בשניה הראשונה זה לא נשמע טוב, אחר כך זה נהיה קצת יותר נורמלי, ירחמיאל מצחיק אותי עם התנועות שלו… הפזמון דווקא חמוד, מיאמי להפליא… עדיין קצת מרדים, אבל בסדר… ירחמיאל יוצא מהבמה, סיים להעיר למי שצריך בסימנים (ביד אחת מסדר את הצווארון שלו בעצמו וביד השניה מסמן לאחד הפרחים, שממהר לסדר את העניבה כנראה, אבל את זה לא רואים…) אחד שר סולו, ועוד אחד שקצת דומה לו (אממ…) עושה לו קול שני, אחד עגלגל בלונדיני כזה שר סולו, הוא שר קצת לאט לקצב של המוזיקה, כאילו אמרו לו, השיר איטי-תשיר איטי, אבל הוא קצת מדי איטי, אבל שר בסדר. שלמה גרוס (אני מבסוטית שהצלחתי לקלוט שמות…) שר 'אם לא אעלהההה' חמודי… אוי לא, אחד שר עכשיו סולו, הוא ממשיך את המשפט של שלמה, אבל הוא שר בטון כל כך שונה, שזה לא נשמע טוב… פרלמן עכשיו שר סולו עם ווינגרטן (?) שגם הוא בשניה הראשונה קצת עשה פקשוש כזה שצרם לי באוזן, אבל סלחתי לו, כי אחר כך הוא המשיך מצוין, ממש יפה. ירחמיאל נכנס, עכשיו כנראה הסוף של השיר, והספרדי הקטן ניגש לשיר, אחחח, איזה פשלה, הוא מתחיל עם קול צייצן כזה, אבל שתי שניות לפני הזמן, הוא מסתכל כזה בחשש לביגון, ומתחיל שוב פעם עם הקצב הנכון 'על ראש שמחתיייייי' מסכן, איזה פשלה… המקהלה מסיימת את השיר, ירחמיאל מרוגש ממש… הפרחים מתפצלים לשתי קבוצות, יוצאים מימין ומשמאל, ירחמיאל עם ה'קומאן' שלו…
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 02:18 |
|
| |
פרק ט"ו ושם נספר מה עשו שם
הם מחכים שם בצדדים, ועם הצעקה של ירחמיאל ותחילת המנגינה הם מרימים את יד שמאל ומצביעים כלפי מעלה לפי הקצב. הם מתחילים לשיר, עדיין בצדדים, 'ושם נעבדך ביראה...' נשמע שיר קצבי, משהו לעורר את הישנים מתרדמתם ואת הישנות מהכסאות. התקדמו לבמה, הם משחקים שם קצת עם הסדר של העמידה, 'כימי, כימי כימי עולםםםם, וכשנים קדמוניוווות' הם קופצים עם יד שמאל למעלה 'ושם ושם ושם' אחרי כל קבוצה כזאת של שלוש קפיצות כמה מהם מסדרים את הכיפות שזזו מילימטר עם הקפיצה… הם מצחיקים איך שכל תנועה שלהם קשורה למילים… טוב, בשיר של ירושלים לא היה להם בדיוק איזה תנועות לעשות, והם שרו יותר במקהלה כזאתי, אבל עכשיו על כל מילה תנועה 'ושם' קפיצה עם יד למעלה 'נעבדת ביראה' גם כן תנועה מתאימה, 'כימי עולם' מצביעים לאחורה 'וכשנים קדמוניות' עושים תנועה כזאת של ברוך הבא עם היד… הופה, עכשיו זה ממש ריקוד,,, ידיים למעלה, על הבטן, על הכתפיים של החבר, תנועה רודפת… חמודים… אחד בהיר שר סולו, טיפונה מזייף, כולו מחייך… מישהו שם מזיז את הכסא של ירחמיאל טיפונת לאמצע, ואחרי שהם מסיימים את הסיבוב שלהם בבמה רואים את פרלמן עולה על הכסא, אואה, כבוד נתנו לו… הוא שר 'כימי כימי כימי עולםםם וכשנים קדמוניואואות' הוא שר מהמם, אין דברים כאלה, ועד שהם עונים לו בכזה מן קול שני, הוא מוחא כפיים בהתלהבות על הכסא. אחר כך הוא ממשיך לשיר, וכשהוא מסיים הוא קופץ מהכסא לבמה. הם ממשכים לקפוץ ולרקוד, ופתאום נכנסים שם לבמה האלומני, מה זה נכנסים, מקפצים כמו גדיים, יושי מתחיל לשיר ראשון שם 'ושם' הקפיצים שלו עדיין לא נרגעו… שאר הבוגרים ממשיכים לשיר, אממ… קצת מזייפים פה ושם, ירחמיאל נכנס 'לטס גו!...' הם שרים ביחד עם הפרחים הקטנים, שהצילו שם את המצב, החמודי שבא לשיר סולו התפשל עם הרמקול שלו שלא עבד, וירחמיאל מיהר להחליף לו אותו. הם הסתדרו שם ביניהם בצד עם הרמקולים וביגון התחיל לשיר לבדו סולו 'ושם ושם ושם...' אחד מהבוגרים מצטרף אליו, יש קצת פקשוש קטן שמסתדר מהר, הפרחים כורעים כזה וממשיכים לשיר, ופרלמן עושה קול שני בקול גדול והם מסיימים את השיר ב'ושם ושם ושם!' השיר, יש לציין, חמוד ממש.
|
|
|
|
|
| נשלח ב-8/5/2015 02:25 |
|
| |
פרק ט"ז ובו בונים בית נאמן ואומרים שמות
הפרחים מתפזרים, רואים אותם מחליפים את הרמקולים או לוידת מה בדיוק עושים שם עם הבוגרים, בסוף הם יוצאים מהבמה ומשאירים את הבוגרים לבד. הוא שואל את דניאל (מוצ'ניק?) אם יש לו מיקרופון והוא עונה שכן, הוא אומר שעכשיו זה שיר מהאלבום החדש, אחד מהשירים האהובים, יושי מרוגש, משחק עם העניבה שלו, הקהל שואג שם. הוא אומר שאת השיר הוא הלחין לבנו חנניה משה, ולאשתו (של חנניה, כן?) אלישבע שהתחתנו שנה וחצי מאתמול. שוב פעם שיר מרדים 'בונה בית נאמן...' הקולות לא משהו, השיר דווקא נשמע סביר. כשמתרגלים לקולות שלהם זה כבר נשמע יותר בסדר, הפזמון חמוד ממש. מכל הבוגרים יש רק שמאלי אחד, כל השאר ימניים, זה מה שאני מצליחה לקלוט בזמן שהם עושים את ה'אוהוו אווו...' אחד מהם שר סולו, והחבדניק עם הזקן מלווה אותו (לוין?) עכשיו שרים ביחד ההוא שדומה למכביטס וההוא משנות האלפיים (ג'ורדן משהו עם דינסקי?) אני כבר מבולבלת פה לגמרי עם הסולואים והדואטים, הם נכנסים כזה אחד בתוך השני, המכביטסי שר סולו, ואחריו כולם שרים ביחד. השיר מסתיים, ירחמיאל עולה, ומחבר לי שמות לפרצופים… הראשון שמנצ'יק ונחמד - שלמה גולומבק השני רזה וגבוה - לא מובן השלישי ממוצע של שניהם - זלמן פולק יושי בנדר, הקהל שואג, יושי מחויך נבוך… ירחמיאל ניגש להוא שקלטתי שקוראים לו ג'ורדן או משהו כזה, ואומר שהוא רוצה להגיד עליו משהו, ההוא שנראה משנות האלפיים, הוא עושה לו קצת פדיחות עם אשתו… בטח אחר כך נתנה לו קצת בבית... לא קלטתי את השם של ההוא, ירחמיאל שואל אותו אם אשתו גם פה, והוא אומר שהוא לא יודע, אולי… דורון לוין - הביישנוביץ' עם המשקפיים העגולות החבדניק, מנדי (איך לא..) לוין ההוא עם האף הבולט, מתקופת ה'לייט אפ ת'נייט' (ירחמיאל שואל אותו אם הוא צודק בזה…) דניאל גרובר(?) ירחמיאל עוד מוסיף שהוא נשאר בדיוק אותו דבר… הוא ניגש לדניאל מוצ'ניק ואומר שהוא זוכר איך שהוא התבלבל אז וקרא לו דניאל במלעיל ושבעצם זה במלרע… הוא מסיים והם מתחילים לקפץ… מצחיק…
תוקן על ידי מהלעלעל ב- 08/05/2015 02:24:54
|
|
|
|
|
|
