משנכנס פינצ'יק הרבו בשמחה-נולד בפורים
משנכנס פינצ'יק הרבו בשמחה
זהו סיפורו של החזן פנחס סגל (פינצ'יק) שנולד בפורים, התייתם בגיל צעיר, חיבר מנגינות לשירים מהפכניים, סירב להתפלל בירושלים, חיקה רבנים חסידיים ועסק בסחר מגרשים
עניין מיוחד יש בכך שהעם היהודי מוצא קשר בין הקדוש בימים - יום כיפורים שבו הכל אסור, ובין פורים שבו הכל כביכול מותר. בפולקלור היהודי ידועה האמרה יום כיפורים - יום כפורים (כף בשוא). חוקר הפולקלור היהודי, ד"ר יום טוב לוינסקי, מביא אמרה המיוחסת למגיד מקלם על כך שהעבריינים שאנו מתירים להתפלל עמם ביום הכיפורים, דומה בעינם יום הכיפורים כפורים. כשם שבפורים שמים מסווה על הפנים ומתחפשים, כך העבריינים שמים ביום כיפור מסווה על פניהם ומתנהגים כיראים ושלמים. הד"ר יום טוב לוינסקי מביא גם מובאה מספרי יראים שיום כיפורים דומה לפורים, בכך שכמו שביום כיפור אין השטן רשאי לקטרג על ישראל, כך גם בפורים לא קטרגו על ישראל שאכלו מסעודת אחשוורוש, והקדוש ברוך הוא כיפר ביום הפורים על חטאם של ישראל וניצלו מגזרות המן הרשע.
ליום פורים ויום הכיפורים מזדווג התואר "קטן" - "יום כיפור קטן" החל שמונה פעמים בשנה בערב ראש חדש, ו"פורים קטן" החל בשנה מעוברת. ומדוע נדרשנו לעניין יום כיפורים והקשר שלו עם פורים? זאת משום מאמר שכתבנו בפורים תשנ"ז בעיתוננו. (י"ד אדר ב' תשנ"ז) במאמר "חזנות במסכות" התייחסנו לחזנים שגלשו מעולם החזנות לבמת האופרה, ומבמת האופרה לעמוד התפילה. הבטחנו לקוראים כי יש בידינו עוד חומר בנושא. ויותר משכתבנו מצוי בידינו ועוד חזון למועד. שבע שנים עברו מאז, ומדי פעם פונים קוראים ומבקשים כי אמלא הבטחתי. ואכן, הגיעה העת להביא עוד כמה סיפורים על "חזנות במסכות". אם במאמר הקודם התייחסנו בעיקר לחזנות והאופרה, נתייחס הפעם לחזנות והתיאטרון היהודי.
אחד החזנים האהובים ביותר על הציבור בכלל, והציבור החרדי בפרט, הוא החזן פנחס סגל (פינצ'יק). קשר מיוחד יש לפינצ'יק עם פורים, שכן הוא נולד בפורים. באיזה שנה נולד? על כך חלוקות הדעות, שכן כמו כמעט לכל יהודי ממזרח אירופה שנולד במאה שעברה, יש לו כמה תאריכי לידה. התאריך בו נולד באמת, התאריך עבור שרות בצבא (אלא אם הצליח להתחמק…), ותאריך שלישי עבור הגירה לארצות הברית. לגבי פינצ'יק ישנם תאריכים הקובעים את שנת לידתו בין 1895-1900 (תרנ"ה-תר"ס). את התאריך האמיתי לא נדע כמובן לעולם.
על אף שלא היה דתי היה פינצ'יק חביבם של אדמורים ורבנים. הוא החל את הקריירה שלו בעולם התיאטרון. שמו מופיע בלכסיקון התיאטרון היהודי בעריכת זלמן זילברצוויג (כרך ג' עמ' פ"ו). אביו היה עושה נרות וחי בעוני רב. כילד הצטיין פנחס הקטן, שכונה "פינצ'יק" בקול אלט ושר בבית הכנסת בעיר הולדתו ז'יביטשוב שבאוקראינה. הוא התייתם בגיל צעיר ועבר לבית סביו בקיוב, שם החל ללמוד לנגן בפסנתר ומדי פעם עבר לפני התיבה. בגיל שבע עשרה החל לשמש כפסנתרן בקולנוע, וליווה את הקרנת הסרטים האילמים. הוא השתלם במוסיקה והצטרך ללהקת תיאטרון רוסי, ומשם עבר לתיאטרון יידיש. הוא מסר כי הבולשביקים לא נגעו לרעה בו ובמשפחתו, שכן היו עניים מרודים. הוא חיבר מנגינות לשירים מהפכניים ומהם אף הלועגים לדת כמצוות הבולשביקים, בזווגו להם מנהיגות מנוסח התפילה. אחד משירים אלו הוא "החזן והגבאי" הידוע לכל חובבי שירת אידיש. שתי ענות שיחק בתיאטרון בקיוב. המשרה היחידה בה שרת כחזן קבוע היתה בבית הכנסת בפטרבורג, שם כיהן שלוש שנים. מנצח המקהלה היה משה מילנר. הבולשביקים לא מנעו ממנו וממשפחתו לצאת את ברית המועצות, וכך בשנת 1928 הגיע לארצות הברית אחרי סיבוב קונצרטים ותפילות באירופה. בארצות הברית לא התקשר לבית כנסת קבוע, ומדי פעם הופיע בבתי כנסת שונים ובמלונות, אשר בהם ארגנו תפילות ימים נוראים וסדרי פסח. הוא הקליט פרקי תפילה ושירים באידיש. לחניו ספוגים דבקות חסידית, ולעתים הוא מנצל את כשרונו התיאטרלי ומחקה רבנים חסידים. גם משפחתו הצליחה לצאת מברית המועצות. אחד מאחיו היה מורה בראשון לציון, אח נוסף היה מנהל תנובה בחיפה, מקום מגורי אמו. מדי פעם היה בא לביקורים בארץ בה עסק בסחר מגרשים, ולעתים היה עובר לפני התיבה. כך עבר לפני התיבה בבית הכנסת הגדול בתל אביב, באולם "אהל שם" בת"א וכן בחיפה. הופעתו האחרונה בתל אביב היתה בחג השבועות תש"ז, באולם "מוגרבי" בתל אביב. שמעתי סיפור מעניין על מצות כיבוד אם שקיים באמו הישישה, שהתגוררה כאמור בחיפה. הוא מעולם לא התפלל בירושלים, וזאת משום מצוות אמו. ומדוע אסרה עליו לעבור לפני התיבה בירושלים? משום חשש לעין הרע. אמו ציינה שיוסלה רוזנבלט התפלל בירושלים, ולמחרת התפילה נפטר.
כדרכו של סיפור, הסיפור הוא יפה ואולי גם נכון. אכן לא מצאתי פרסומים על הופעותיו בירושלים, וכנראה שבאמת לא הופיע בעיר הקודש.
מתוך מחקר על החזנות, האופרה והתיאטרון היהודי
 |
|
|
