שלום לחברים,
ראשית כפי שציין מר Hoye, ברכת יישר כח ורוב תודות לספונסר של השבת שבלעדיו לא היתה מתקיימת שבת נפלאה זו. מר ספונסר יקר, אנו בהחלט מודים לך על שזיכית אותנו בתפילה נפלאה זו. אני חושב שהנאתינו היתה גדולה יותר לו היתה לנו האפשרות לגשת אליך בסיום התפילה, ללחוץ את ידך ולהודות לך בחמימות. ברם, רצונו של אדם כבודו, ואם התנאי שלך לשבתות כאלה הוא להישאר אלמוני, נכבד את בקשתך. בכל מקרה לפחות כאן בפורום, אטול לעצמי את הרשות בשם כל חובבי החזנות, על אף שלא ניתנה לי ואני מניח שאין חולק עלי, ובשמם, נודה לך מקרב לב.
בסיום התפילה שוחחתי עם אחד מחברי הפורום שנכח במקום. המשפט המסכם היה - הלפגוט של היום זה לא הלפגוט מלפני שנתיים. נכון שהלפגוט כבר לפני שנתיים (גם לפני זה) כבר היה ענק. אבל היום הוא פשוט "תותח על". הלפגוט של היום למד להיות לא רק חזן אלא גם בעל-תפילה. איצ'ה מאייר בתפילה זה לא הלפגוט של קונצרטים. הוא למד איפה לעדן יותר את קולו, היכן להתרומם לגבהים ושמחתי לראות שהתפילה הופכת להיות יותר ויותר מלאת רגש. וכמו שאמרנו - הוא עוד צעיר ויגיע עוד יותר רחוק. הוא פשוט משתבח עם הזמן ואין לי ספק שהשנים יעשו את שלהן וייטיבו איתו עוד ועוד.
לפני הדיווח המפורט עוד מילה על המקהלה ועל המנצח הצעיר רפי ביטון. עבודת המקהלה בשבת זו היתה מעבר לרמת הציפיות. מברור שערכתי, הם לא עשו אפילו חזרה אחת עם החזן לפני התפילות. ולמרות זאת הליווי היה מושלם, כאילו שהם עושים זאת כל שבוע ושבוע עם אותו חזן. המקהלה עבדה בתנאים קשים בשבת זו. בית הכנסת היה מלא מפה לפה (להערכתי למעלה מ-1,000 איש). בחורי ישיבה שבאו לשמוע את התפילה (וכבר כתבתי על כך יותר מפעם אחת ואגע בזה גם בהמשך) עמדו ממש על החזן ועל המקהלה, התערבבו בין זמרי המקהלה וממש לא היה מקום לזמרי המקהלה לעמוד ולשיר. ובכל זאת, המקהלה נתנה הופעה מרשימה ביותר. המנצח השכיל להוביל את המקהלה בין כל הרעש וההמולה שהיו מסביב ולתת לחזן את הגיבוי המקהלתי הראוי. באופן כללי, אני חושב שהשילוב של הלפגוט וקולות מן השמים היה שילוב מצויין.
ומכיוון שכבר נגעתי בנושא בחורי הישיבה, לצערי, אני חייב להעיר על זה פעם נוספת. בערך בשעה 9:30-10:00, ביהכנ"ס מתחיל להתמלא בבחורי ישיבה צעירים, ולצערי גם חצופים. הבחורים מגיעים לאחר שכבר התפללו במקום אחר, בוודאי גם שמעו קידוש ואכלו סעודה שניה, ועכשיו יש להם SHOW של חזנות. עכשיו הם באים, ומחליטים ש"חובת הראיה" שלהם (משום והיו עיניך רואות את חזניך), חשובה יותר מהרצון של כל הקהל הן לשמוע והן לראות את הקולות. הראשונים באים ונעמדים סביב הבמה וכמובן מסתירים לקהל שיושב במקומו ומתפלל, לאחריהם ב"נגלה" השניה, ממלאים את המעברים הקרובים לבמה. בשלב הבא ממלאים את המעברים הרחוקים יותר ועולים על בימת ארון הקודש להיטיב את הצפיה. הצנועים עומדים על המדרגה הראשונה, הפחות צנועים כבר עולים עוד מדרגה והנועזים עולים על הבימה עצמה. לאחר מכן כשכבר נגמר המקום במעברים ובבימת ארון הקודש, אין ברירה, חובת הראיה היא קדושה!!!??. כעת עולים על הבמה עצמה, מתערבבים בין זמרי המקהלה. המצב היגיע לכזה אבסורד, שבתפילת המוסף, כשבהכנסת ספר תורה החזן והמקהלה עלו לארון הקודש לשיר את "ובנחה" של יוסלה, החבר'ה השתלטו על הבמה ועל כל השטח של המקהלה, ולחזן ולמקהלה לא היה לאן לחזור. הם נאלצו להמשיך את התפילה מעל במת ארון הקודש. גם כאן נאלצו גבאי בית הכנסת ממש להוריד את הבחורים בכח מבימת ארון הקודש כדי שיהיה מספיק מקום לחזן ולמקהלה. אגב, מעז יצא מתוק. יש לזה גם יתרונות. מעל בימת ארון הקודש אין מקום מרווח לכולם. יצא שהחזן עמד בקצה הבמה, לפניו המקהלה והמנצח עומד לפניהם וכבר אין לו מקום והוא נאלץ לעלות על עוד מדרגה - המדרגה של ארון הקודש. דבר זה הוסיף חן חזותי רב לכל תפילת המוסף. לראות (יסלח לי רפי אבל...) ילד בן 23 עומד מעל כולם מול המקהלה, מול החזן ומול כל בית הכנסת, גבוה מעל כולם ומנצח בחן רב על כל אלה, זה לא מחזה שרואים כל פעם.
ובכן לדיווח עצמו (אוף איזו הקדמה ארוכה...),
הואיל ובאתי ברגל מגבעת שמואל , לא הייתי בליל שבת. אשמח אם מישהו ידווח.
תפילת שחרית התפילה התחילה בשעה 7:30 והחזן התחילת שוכן עד ב-8:00. לצערי אחרתי מעט לתפילה וכשבאתי ב-7:40 בית הכנסת כבר היה מלא מפה לפה ונתרו מעט מאד מקומות ישיבה פנויים.
שוכן עד, ובמקהלות רבבות, ישתבח וכו'- במנגינות הרגילות עם שילוב אילתורים. אני חושב שבישתבח שמעתי מעט מיוסלה
אין כערכך (נוסח אשכנז) - סולן המקהלה שר קטע זה בנעימת "למה נקרא שמה מוריה" קטע מוצלח ויפה שבנוי לטנור עדין והזמר עשה זאת יפה מאד. לאחר מכן זמרת "קל אדון" בנעימת "אין ערוך לך" של שטרייכר.
לקל ברוך - חידוש מרענן. הלפגוט נתן תפילה מלאת רגש שכולה אילתורים על בסיס היצירה של מלבסקי. לפני התפילה הסתקרנתי לראות מה הם יעשו בקטע זה. אנחנו רגילים לשמוע את יצירתו של בן ברוך ובמקרים רבים הקהל מצטרף לשירת "והתקין מאורות משמח עולמו אשר ברא". בביכנ"ס זה מתפללים נוסח אשכנז. ובנוסח אשכנז אין אזכור של פסוק זה. ולכן תהיתי מה הם יעשו. הלפגוט הפתיע כשבחר ביצירתו של מלבסקי והוסיף עליה הרבה נופך משלו. לדעתי המקהלה לא היתה מוכנה לאלתורים שלו ולמרות זאת הצליחה להשתלב יפה מאד בליווי המקהלתי. היה ממש מוצלח.
עזרת אבותינו - יצירתו המפורסמת של משה שטרן. ביצוע מושלם של איצ'ה מאייר עם ליווי יפה מאד של המקהלה.
ובחזרת הש"ץ - בקדושה "אז בקול" אילתור יפה של הלפגוט, "ממקומך" של אדלר עבודה יפה של החזן והמקהלה.
"רצה" - יצירתו היפה של גנטשוף.
לאחר חזרת הש"ץ היתה מסכת נאומים שבכולם שיבחו את החזן ואת המקהלה. הגדיל מכולם ראש עיריית פתח תקוה שסיפר על מפעלי החזנות בעיר ולא שכח לברך בפומבי את המנצח הצעיר רפי ביטון לרגל אירוסיו עם שירלי. (חתונה ביולי)
הוצאת ספר תורה "אב הרחמים היטיבה ברצונך"... המקהלה לבד ללא החזן. לא זיהיתי את המנגינה אבל היא היתה משהו מיוחד, דומה לשירה באופרה. עדין ויפה.
בריך שמיה של קוסוביציקי ולאחר הולכת הספר לבימה, אב הרחמים המפורסם של מכטנברג בעיבוד חדש של רפי ביטון. לאחר שירת אב הרחמים שמעתי הרבה רחשי וואו בקהל.
קריאת התורה - מסכנה פרשת השבוע. קרעו אותה לגזרים. כל כל הרבה עליות....
אחרי קריאת התורה לאחר יקום פורקן, מי שברך של שרייטר.
כאן עלה החזן הקבוע של ביהכנ"ס יעקב רובין לתפילת קל מלא רחמים לעילוי נשמתו של הגבאי הוותיק בן ציון גליס ז"ל שלזכרו נערכת שבת זו מידי שנה בשנה. ביצוע יפה ושילוב המקהלה ברספונסים.
תפילה לשלום המדינה של סול זים שאט אט הופכת להיות תפילה ממש ולא רק קטע מוזיקאלי. ביצוע מרשים מאד. וכמיטב המסורת שלי לציין את החזנים שנצמדים לנוסח הכתוב - יישר כח לאיצ'ה מאייר הלפגוט שחזר לנוסח הכתוב של הרבנות ונצמד למילים "חזק את ידי מגיני ארץ קדשינו" ללא תוספות שלא כתובות בנוסח התפילה. [פעם אחרונה שהשתתפתי בתפילת שבת עם הלפגוט זה היה בקרית קרינצי - אחת ההופעות האחרונות של אזי שוורץ עם מקהלתו לפני שיצא למשרתו מעבר לים. שם לאחר התפילה דיברתי עם הלפגוט וביקשתי ממנו שיחזור לנוסח התפילה, הוא הבטיח לי במקום ש"יראה מה הוא יכול לעשות". לשמחתי הוא עמד בהבטחתו כמו שמתאים לענק שכמוהו]. איצ'ה - אתה גדול ואנחנו אוהבים אותך.
כעת היגיע רגע שיא בתפילה. אבהרחמים הגדול. זכור לי אב הרחמים הענק שביצע איצ'ה מאייר כאלתור בשבת "שמות" תשס"ה בבנייני האומה (שבת של תור פלוס בירושלים, הלפגוט, דודו פישר בליווי סובול והיובלים). היה מדהים. הפעם נשארנו ממש עם פיות פעורים. הלפגוט נתן אימפרוביזציה מלאה על בסיס יצירתו של מלבסקי. הרגשת את החום והרגש של מלבסקי עם היכולות הקוליות האדירות של הלפגוט. קטע בלתי רגיל. אני חוזר על מה שכתבתי כבר אחרי שבת שמות תשס"ה. הלפגוט או יותר נכון מרדכי סובול, חייב לעבד קטע זה, לתזמר אותו וכמובן להקליט (ומי יודע? הלוואי שהתפרצתי לדלת פתוחה...). הכנסת ספר תורה "ובנחה" של יוסלה רוזנבלט עם דואט יפה של זמרי הבס של המקהלה.
תפילת מוסף בברכת אבות ובברכת מחייה המתים שמענו מעט מוטיבים מיצירתו של סובול. לצערי הלפגוט לא שר את כל היצירה וחבל. אבל היה נעים להיזכר בה. בעיקר במילים "קל עליון" ששם הוא עולה גבהים - כנשר יגביה עוף.
קדושת מוסף - כבודו של מלבסקי ביצוע יפה של החזן עם המקהלה כשכל הציבור מצטרף בקטעי השירה המוכרים והאהובים. ממקומו - אלתור יפה ולאחר מכן שמע ישראל של דוד קוסוביצקי. מושלם.
כאן עלה שוב חזן ביהכנ"ס יעקב רובין לשיר את "תכנת שבת" של יוסלה.
השעה מתאחרת ולכן "הריצו" קצת את חזרת הש"ץ עד מודים. כאן קיבלנו מנה גדושה של חזנות ומקהלה במודים של ליאו לוב. שילוב נהדר לחזן ומקהלה שמרגש ומענג את הקהל כל פעם מחדש.
שים שלום המפורסם של נדל כשכל הקהל מצטרף לשירה.
אין כא-לוקינו בנעימתו של צבי טלמון.
איצ'ה מאייר, כל כך ציפינו לשמוע את השיר שהלוויים. למה דילגת? טוב, אתה חייב לנו...
ולסיום אדון עולם בלחנו של ספיירו.
היה ענק
לאחר התפילה הקהל הרעים ממושכות במחיאות כפיים סוערות. היתה תפילה נהדרת. ממש תפילה אמיתית ומרוממת לב תוך הרגשה עילאית של עבודת קודש. "בכל לבבך" איזו היא עבודה שבלב - זו תפילה. ובתפילה כזו אתה ממש מרגיש את העבודה שבלב. לאחר התפילה לקח לחזן ולמקהלה כ-15 דקות עד שהצליחו לרדת מבימת ארון הקודש מרוב מברכים שעלו למעלה ללחוץ את ידם ולברך אותם על התפילה היפה. במיוחד נצפה דודו פישר שברך ארוכות את הלפגוט ואת רפי בביטון כל אחד בתורו. עוד נצפה בקהל החזן ישראל רנד שנאלץ לעזוב מוקדם יותר עקב מחוייבות קודמת.
לסיכום, היתה שבת נפלאה. ברכת יישר כח גדולה לכל העוסקים במלאכה. לראש העירייה, לעיריית פתח תקוה, למחלקה לתרבות תורנית, לגבאי והנהלת בית הכנסת, לספונסר האלמוני ואחרונים חביבים לאיצ'ה מאייר הלפגוט, רפי ביטון ולמקהלתו "קולות מן השמים".
ואגב, אדוני ראש העירייה, מר אוחיון. אם הכרזת על עירך פתח תקוה כעיר החזנות, מן הראוי לתת את הדעת על בנית מלון במרכז פתח תקוה. למען יוכלו כל חובבי החזנות לבוא ולהתענג בעירך על שבתות נפלאות כאלו.
יישר כח ותודה לכולם.
בברכת התורה, העם והארץ
בני וייס
 |
|
|