סקירת ספרים חדשים על חזנות ומוסיקה יהודית

סקירת ספרים שהופיעו לאחרונה והקשורים לחזנות ומוסיקה יהודית. רוב הספרים בשטח זה הינם כיום באנגלית וגם שני הבטאונים לחזנות ומוסיקה יהודית, הן זה המופיע מטעם "כנסת החזנים" והן זה המופיע מטעם "הסתדרות החזנים" שליד הישיבה אוניברסיטה, שניהם בניו יורק הינם באנגלית.




ארגון החזנים האורטודוקסי שליד הישיבה אוניברסיטה בניו יורק מקיים בית ספר לחזנות שציין חמישים שנה להיווסדו. לציון היובל הופיע הספר ''EAYS OF JEWISH MUSIC AND PRAYER'' בעריכת החזן משה נולמן שעמד שנים רבות בראש בית הספר. הספר שלפנינו כולו על טהרת האנגלית כולל עשרים ושתיים מחקרים בענייני מוסיקה ותפילה. במבוא לספר כותב מנהל בית הספר, החזן ברנרד ביר, כי במשך שנות קיומו למדו בו כעשרת אלפים תלמידים, ביניהם חזנים מקצועיים, מוסיקאים וכן תלמידי הישיבה אוניברסיטה שהשתלמו במעלות התפילה. המאמרים בספר שלפנינו הופיעו 2-27 השנים האחרונות בשנתוני הסתדרות החזנים ועתה נערכו בו מחדש עבור הספר שלפנינו עורך הספר משה נולמן סוקר בפתח הספר את תולדות ארגון החזנים האורטודוקסי בארצות הברית ואת תולדות בית הספר שליד הארגון. המאמרים בספר עוסקים בהיבטים שונים של החזנות ומהות התפילה. הנוסחאות השונות, המבטאים והלכות שליח הציבור. הספר שכאמור כולו באנגלית חשוב ביותר ושליחי ציבור מכל סוג מן הראוי שיקראו בספר. בין המאמרים בספר מאמרים על טעמי המקרא לסוגיהם תורה, נביאים וטעמי אמ"ת, שבהם נקראים ספרי איוב, משלי ותהלים. טעמי אמ"ת נעלמו ובעדות אשכנז אין להם זכר. בעדות ספרד נשמרו טעמי אמ"ת בחלקם.
מאמרו של פרופ' לואיס פלדמן, פרופסור לקלסיקה בישיבה אוניברסיטה, עוסק בהיבטו של פילון, הפילוסוף היהודי ממצרים, על המוסיקה לצורותיה השונות. אליוט וולפסון פרופ' לעברית בישיבה אוניברסיטה עוסק בפירושים קבליים של טעמי המקרא. מי שחושב שריפוי באמצעות השמעת קטעי מוסיקה באוזני החולה, הוא רעיון חדש ימצא עיניין רב במאמרו של פרד רוזנר, מנהל בתי חולים ודייקן הפקלוטה לרפואה על שם אלברט איינשטיין. הוא כותב על דעתו של הרמב"ם בעניני רפוי על ידי מוזיקה. כן הוא עוסק בתשובות הרמב"ם שעניינם מוסיקה. חניך ביה"ס לחזנות, ד"ר דניאל נחום זיו, עלה לארץ והוא נמנה על המורים בקונסרבטוריון בירושלים. במאמרו הוא דן במקורותיו של השיר האמנותי הישראלי.
נוסח תפילה שכמעט נעלם הוא נוסח מערב אירופה שהיה נהוג בגרמניה וכיום רק מעטים נוהגים לפיו. על הנוסחאות במנהג אשכנז המערבי כותב החזן משה ברלוב. לכל תפילה במנהג אשכנז המערבי יש ניגון, ואוי לו לעובר לפני התיבה אם יפגע כהוא זה במנגינה ובטקסט. במחזורים נוסח אשכנז מעוטרים פיוטי טל וגשם בציורי המזלות. הרב אברהם בקר מתייחס לתופעה יחודית זאת.
נשות "קולך" ימצאו ענין רב במאמרו של עו"ד ברוך דוד שרייבר המתייחס לקולות נשים בזמן התפילה בבית הכנסת. הוא קובע כי אסור לתת מקום לתופעות כמו פמיניזם, ועל בית הכנסת לשמור על מסורת הדורות. הוא קובע כי הלכה ומנהג הינן יסודות של היהדות ואי אפשר לשנותם כדי למצוא חן בעיני העולם החיצוני.
בארץ ישראל היה קיים נוסח תפילה שונה. לנוסח זה מתייחס במאמרו האורלוג ד"ר נורמן בלום. ואם תשאלו מה עניין אורלוגיה למוסיקה יהודית וחזנות? הרי התשובה היא כי כותב המאמרו הוא חניך הישיבה אוניברסיטה ובקי בהלכות ומנהגים. תפילת ש"צ צריכה קול ובסוגיה זו דן הרב אברהם סטון מנהיגה הרוחני של קהילת עדת ישורון בפלטבוש. הרב משה יגד, ראש ישיבה באקדמיה התלמודית בישיבה אוניברסיטה מתייחס לקריאת התורה של חג הסוכות ושמחת תורה. הרב גדליה דב שוורץ משיקגו דן בהלכות ומנהגים בנוסח התפילה. על תפילות השבת כפי שנמצאו במגילות הגנוזות כותבת אסתר גליקר-חזון. על הקשר בין זמירות השבת ותפילות השבת כותב הרב דב בריסמן חבר בית הרבני האורטודוקסי בפילדלפיה. במאמר ארוך סוקר הרב ד"ר מנחם ראב את המנהגים והלכות בקשר לעמידה בשעת התפילה. הרב ד"ר צבי יהודה, בעבר פרופסור ליהדות ולימודי דת בקליבלנד-קולג' כותב על פרק י"כט בתהלים והמשמעויות שלו. הספר מלווה בתמונות וחשוב שכל חזן ילמד את הבעיות המועלות והספר הוא נדבק חשוב ב"עיון תפילה" שהוא מן הדברים שאין להם שיעור. כדאי היה לתרגם את הספר לעברית.


חזנים גדולי תורה
באחד ממאמריו ב"הצופה" כתב מנחם צינוביץ על "חזנים גדולי תורה". היו חזנים שמלבד היותם שליחי ציבור היו תלמידי חכמים. ראשוני הפייטנים היו גם הם חזנים ואת פיוטיהם אנו אומרים עד היום. כיום מעטים החזנים מסוגו של הרב יהושע לרר שנפטר בי"א מרחשון תשס"ה. עם היותו חזן ממדרגה ראשונה ובקי בנוסח התפילה לכל גווניו היה גם גדול בתורה. רבה של אנטוורפן הרב ד"ר הלל מדליה זצ"ל סיפר לי כי בעת כהונתו של יהושע לרר באנטוורפן, לא אחת היו יושבים ומתעמקים באהלה של תורה ויהושע לרר היה משמיע מחידושיו. לאחרונה הופיע הספר "חזון יהושע" הכולל "חידושים וביאורים בסוגיות הש"ס" מאת "החזן נעים זמירות ישראל הרב יהושע העשיל לרר זצ"ל". הכין והביא לדפוס בתוספת ביאור ומראי מקומות בן המחבר, הרב יגאל לרר, דיין בית הדין הרבני האזורי בבאר שבע ור"מ בישיבת "מרכז הרב" בירושלים.
הספר כולל תולדות חייו של החזן יהושע לרר יליד ירושלים. הבן, הרב יגאל לרר, כותב כי אביו היה "מגדולי החזנים, משיירי זן החזנים מהדורות הקודמים בעל קול אדיר במתיקות שאין לתארה, כיבד ה' מגרונו ממעמקי ליבו, בעל רגש עצום אשר ריגש את שומעיו בתפילותיו". כמי ששמע את יהושע לרר הן בתל אביב והן באנטוורפן, אוכל להעיד כי צדק הבן בהגדרתו את אביו.
את לימוד החזנות ספג יהושע הצעיר בבית אביו בעל התפילה הנודע רבי יוסף לייב לרר. יחד עם עיסוקו בה שקד על תלמוד תורה בישיבות בירושלים. בגיל שמונה שנים התקרב לרב הראשי אברהם יצחק הכהן קוק זצ"ל ומדי שבת בשבתו, עד פטירת הרב, השתתף בסעודה שלישית בבית הרב. לאחר בר מצוה החל לומד בישיבה הקטנה של ישיבת "מרכז הרב" בראיון עמו אמר יהושע לרר "אני הייתי ממש מאוהב ברב זצ"ל עוד מימי ילדותי, כשהרב נפטר הייתי בן חמש עשרה וחצי ולקחתי את פטירתו של מרן הרב זצ"ל אל ליבי באופן קשה במיוחד". לאחר פטירת הרב קוק עבר יהושע לרר ללמוד בישיבת חברון, ויחד עם זאת המשיך גם להשתלם בחזנות ושר במקהלות עם גדולי החזנים. ראשי הישיבה לא ראו בעין יפה כאשר לעתים היה יהושע נעדר מהתפילה בישיבה והעירו לו על כך. הוא השיב "אני נולדתי ונועדתי להיות חזן, ובעזרת השם יתברך אהיה חזן גדול אבל אני רוצה להיות תלמיד חכם גדול, עכשיו תחליטו אתם" ואכן ראשי הישיבה לא העירו לו יותר על כך. הוא למד גם בישיבת הרב עמיאל בת"א יחד עם לימודיו בישיבת חברון, ולאחר נישואיו למד בישיבת "תורת חיים". הוא החל להופיע כחזן בחיפה, לאחר מכן בת"א, רמת גן ובארצות הברית. חמש עשרה שנים כיהן כחזן באנטוורפן ומשם שב לירושלים וכיהן כחזן ראשי בביהכ"נ הגדול בת"א.
בספר שלפנינו חידושי תורה שכתב בהיותו בן שמונה עשרה וכן "קונטרס דברי תורה מאת בן המחבר". בראש הספר הסכמה של הרב הראשי וראש ישיבת מרכז הרב, הרב אברהם שפירא הכותב כי הספר שלפנינו "מהווה זכרון מפואר לדמותו היקרה של אחד מנכבדי גידולי ירושלים, שעם היותו מפורסם מאוד כנעים זמירות ישראל שעורר לבותם של ישראל בתפילותיו, היה עוסק בתורה ובגמילות חסדים ובשאר צרכי ציבור". כך שיהושע לרר זכה שאוהבי חזנות זוכרים אותו בזכות שירתו ותפילותיו ונהנים מהקלטותיו ולומדי תורה יהנו מחידושי התורה המובאים בספר שלפנינו.




קובצי "דוכן" המופיעים מטעם "רננות" המכון למוסיקה יהודית בירושלים מופיעים אחת לשלוש שנים. עתה הופיע "דוכן" כרך ט"ז המוקדש לאביגדור הרצוג בהגיעו לגבורות. ערך את הספר יצחק רקנטי ואת החלק האנגלי יוסף צוקר. בספר קווים לדמותו של אביגדור הרצוג ממייסדי "רננות" וכיום נשיא "רננות", וממייסדי הפונותיקה הלאומית בירושלים. בספר חומר רב למקורות המוסיקה היהודית ושירי העם וניגוני החסידים. תיאורי "השטיבלאך" בשכונת קטמון בירושלים מפרי עטו של אביגדור הרצוג מראים על "מהפך" שחל בבתי הכנסת. באותו שטיבל מתפלים הן בנוסח ספרד והן בנוסח אשכנז ולעתים בנוסח עדות המזרח. הכל תלוי בבעל התפילה היורד לפני התיבה.
בהרבה בתים בישראל, מכל העדות, מקבלים את כניסת השבת בשיר "שלום עליכם" המושר עם בוא אבי המשפחה מהתפילה בערב שבת. פרופ' אליהו שלייפר מקדיש את מאמרו ל"שלום עליכם" "הלחן המקובל והמלחין הנשכח" הלא הוא הרב והחזן ישראל גולדפרב. ד"ר עזרא ברנע מנהל "רננות, כותב על חזנים וחזנות בעיני הרב הראשי עוזיאל, ובמאמר נוסף הוא מתייחס למוסיקה והשירה בבית הכנסת הספרדי. משתתפים עוד יהודית פריגשי, יעקב מזור, יוסף ינון, מירה שפיגל, טלילה אלירם, מרדכי ברויאר, רחל קולנדר, אמנון שילוח, אסיקה מרקס, שושנה שחק, צבי מלאכי ואורי אהרון. בפעם הראשונה מופיע בקבצי "דוכן" חלק באנגלית. בחלק הראשון של המדור באנגלית מאמרים על הקלטות יהודיות היסטוריות בארכיונים שונים וכן מאמרים על המחקר המוסיקלי במזרח אירופה.


אנתולוגיה של נוסחאות תפילה
אחד המחקרים החשובים ביותר בנוסחאות התפילה של יהודי מזרח אירופה, הוא המחקר פרי עטו של החזן ד"ר שלום קאליב בן שישה כרכים גדולים שהופיע באנגלית בהוצאת SYRACUSE UNIVERSITY PRE שני הכרכים הראשונים הופיעו בשנת 2002 ועתה הופיעו ארבעת הכרכים המסיימים את הסדרה, הכרכים שלפנינו מוקדשים לחקר נוסח תפילות ימי החול, ראשי חדשים, חול המועד פורים, תשעה באב, הצומות למיניהם ונוסחי אמירת הסליחות, יום כיפור קטן, תיקון חצות, טכס נישואין, ברית מילה, לויות והזכרת נשמות. זהו מפעל חיים של ד"ר שלום קליב שעליו שקד למעלה משלושים שנה. כל שורה ושורה בסדר התפילה מובאת בנוסחה המוסיקאלי והמחבר מביא את מקור המנגינה. כיום נוסח התפילה נעלם כמעט מבתי הכנסת גם בשבתות ובחגים ואת מקומו תופסים לחנים שדבר אין להם עם מקורות התפילה ולחניה שיסודותם בהררי קודש. כמעט אין כבר אנשים הזוכרים את נוסחאות התפילה של ימות החול, ובמפעלי הנציחם המחבר לזכרון עולם. המחבר השקיע עבודה עצומה, עבר על האנתולוגיות החזניות למיניהן ראיין חזנים ובעלי תפילה וכן ביקר בבתי אבות והקליט ישישים שזכרו את נוסחי התפילה שאבדו. הוא ביקר בישראל והקליט את החזנים יהושע לייב נאמן, שלמה מנדל ובנימין אונגר ז"ל, ויבל"א שמואל ברוך טאובה, ואחרי פיענוח סרטי ההקלטה הביא את הנוסחאות במחקרו. בספר מובאות ביוגרפיות של החזנים שאותם ראיין וכן של החזנים בני הדורות הקודמים שעל לחניהם הסתמך. אין זו אנתולוגיה של פרקי חזנות כי אם אנתולוגיה של נוסחאות תפילה והמחבר ראוי לכל שבח על המאמצים הרבים שעשה. מן הראוי שששת הכרכים יהיו אבן פינה בספרייתו של כל חזן ובעל תפילה. כפי שכתב המחבר לכותב הטורים בקרוב יוקלטו הלחנים וכך גם מי שאינו יודע תוים יוכל ללמוד על מקורות נוסחה התפילה.

באדיבות עקיבא צימרמן:
http://www.hazofe.co.il/web/katava6.asp?Modul=24&id=41972&Word=&gilayon=2644&mador=


תוקן על ידי - חזנותנטו - 08/03/2006 15:50:48