דיווח מתפילות השבת - רוזנפלד ושפתי גנים

רשמים משבת חזנות עם החזן יעקב יצחק רוזנפלד – ויקרא תשס"ו

שבוע טוב לחברים (גם הפאסיביים, שמשבת אחת לשניה מתברר לי עד כמה הם רבים),

זכיתי להשתתף השבת בתפילות עם החזן יעקב יצחק רוזנפלד בתפילות קבלת שבת וערבית בביכנ"ס "גבורת מרדכי" בגבעתיים, ובתפילת שחרית ומוסף בביכנ"ס "דובב עוז" ברמת-גן.

אני חייב לציין כי על אף שהחזן לא היה במיטבו מבחינה קולית, להערכתי הוא היה קצת מקורר או משהו כזה, כי הוא היה מלא ליחה – דבר שהפריע לו להתרומם לעוצמות קול חזקות יותר,למרות זאת, הקולרטורה הטבעית שלו, הזוגער הפנימי שבו, הסילסולים, חיפו על כך, ושמענו חזן העומד לפני קונו ושופך את ליבו. סגנון שהזכיר לי את סגנונו של יוסלה.

קבלת שבת וערבית

התפילה כולה התאפיינה בהרבה מאד אילתורים. יש לרוזנפלד קולרטורה נהדרת, וזה נותן לקהל את ההזדמנות ליהנות מכמות סילסולים בלתי מבוטלת בכל חלק של התפילה. גם כשהוא "רץ" (ועל כך ארחיב בהמשך) הסילסולים מלווים כל אות ותו בתפילה.

ציפינו לשמוע את שמעה ותשמח ציון המפורסם של אייזנשטט. כבר כאן קיבלנו "הסבר" על מה הולך להיות השבת. לא שבת חזנות רגילה, הצמודה ליצירות הקלאסיות הרגילות והידועות (ולטענת חלק מהאנשים גם נדושות), אלא שבת מלאה רגש, קולרטורה, אילתורים ואימפרוביזציות. בעיקר אילתורים. שמענו שמעה ותשמח ציון מאולתר וחדשני ומלא נופך חזני.

אנא בכח גדולת ימינך של וידר. קטע מרשים שמותיר אותך עם טעם מתוק ובציפיה ליצירות נוספות.

וגולת הכותרת של תפילת ליל שבת - כמובן רזא דשבת בלחנו של פינצ'יק. מלא רגש, קולרטורה נהדרת. ממש חויה לשמוע את החזן אומר את המילים "מלכא קדישא עילאה" כנתין העומד לפני מלכו ומתחנן אליו.

תפילת ערבית מהירה (לטעמי מהירה מידי) בנוסח המסורתי. השכיבינו בלחנו של יעקב יצחק רוזנפלד עצמו, אין לי מושג מדוע הוא הפסיק באמצע הקטע אבל זה ממש היה חסר ואפילו קצת צורם. לאחר המילים "והושיעינו מהרה למען שמך" הוא פשוט הפסיק את היצירה, עבר לאילתורים מהירים עד "ושמור צאתנו ובואנו" ששם הוא עבר לנוסח המסורתי. לדעתי פיספוס.

לאחר תפילת העמידה, נוסח רגיל וסיום התפילה עם אדון עולם של ספיירו.

מבדיקה שערכתי לא הגבילו את החזן כלל מבחינת זמן התפילה אך הוא רץ. כבר כתבתי כאן בעבר נגד הגבלת זמן לחזנים. כאן כלל לא הגבילו, ולמרות זאת הוא רץ וזה פשוט חבל. בתי כנסת אלה,לא עורכים הרבה שבתות חזנות. כשהם כבר עורכים שבתות כאלה, הם יודעים מראש שהם הולכים לבלות זמן רב בבית הכנסת והם מצפים לזה. ומה לעשות? החזן אמור לספק את הסחורה. ואם הוא רץ ומסתפק רק בארבע יצירות לכל אורך התפילה – זה פשוט פיספוס אדיר של שבת חזנות. לעיתים זה אף עושה יותר נזק מתועלת. אמנם זה "סותם את הפה" למתנגדי החזנות שמייללים שהתפילה אורכת זמן רב. מאידך זה נותן בידם תחמושת מסוג חדש. הם שומעים את חובבי החזנות שרוטנים כי לא שבעו מהטעימה של החזנות ואז הם תוקפים באיגוף ימני רחב: למה להוציא כסף על חזנות כשגם חובבי החזנות לא מרוצים.

יענקלה ולוי כנס, לו לעצתי תשמעו, להפסיק לרוץ. את היצירות עצמן – למשוך יותר לאט ובעצמת יתר. לתת להן הרבה יותר עצמה חזנית. בקטעי התפילה שאינן יצירות, נכון, למהר, אך לא לרוץ.

שחרית ומוסף

שוכן עד מרום, ובמקהלות, וכו' עד ברכת יוצר אור, הפתיחה הרגילה של חזן ומקהלה. אין ערוך לך – אילתור שבסופו מתחבר ל"א-ל אדון" במנגינת אין ערוך החסידית של שטרייכר.

כולם אהובים בלחן מתרצה ברחמים של יוסלה. "הלבשה" יפה ומעניינת של יצירה אחת על קטע תפילה אחר. מקורי מאד.

לא-ל ברוך בלחן המפורסם של בן ברוך. ביצוע יפה מאד בעזרת אבותינו ללחנו של משה שטרן.

בחזרת הש"ץ:

ברכת אבות וברכת מחייה המתים בסלסולים רבים (ומהירים) המפגינים את היכולת של רוזנפלד. אילתור יפה על "אז בקול רעש גדול". ממקומך מלכינו – שילוב של יצירתו אדלר ויצירתו של וידר.

בכלל, רוזנפלד אוהב לשלב בין יצירות, מאד אוהב את הקטעים של וידר ומאד אוהב להפתיע בפתיחת קטע ביצירה ומעבר לאילתור ואימפרוביזציה.

"ושמרו" – קטע של המקהלה לבד בלחן הידוע של אבי ברק מנצח המקהלה.

בריך שמיה של יוסלה – ביצוע מלא רגש. במילים "יהא רעוא קדמך", לרגע היה נדמה לי כי החזן עומד כילד לפני אביו ומבקש ממנו שיואיל בטובו להקשיב לו, לתת לו סוכריה או משהו כזה. ממש הרגשתי את התחנונים של החזן.

אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים. כאן באה הפתעה. כמובן שציפינו למכטנברג. בארבע המילים הראשונות, החלפנו כולנו חיוכים תוך לחישות "פינצ'יק, פינצ'יק". אולם מיד לאחר מכן, עבר החזן לאימפרוביזציה אחת גדולה עד סוף היצירה. (זוכרים? רוזנפלד, הפתעות, יצירה וההמשך אילתור... הנה עוד דוגמא).

פתיחת תפילת מוסף במילים יקום פורקן מן שמיא כשהחזן צועד לכיוון הבימה. – מרשים!

זרעא חיא וקימא של יוסלה, ביצוע מדוייק מאד על כל תו וסלסול של המקור. בכלל, נראה לי, שדוקא ביצירות של יוסלה רוזנפלד משתדל להקפיד יותר על הסילסולים המקוריים בלי הנופך האישי שלו.

מי שברך לקהל – אילתור.

אבינו שבשמים המפורסם של סול זים. חידוש מרענן – החזן שמר על נוסח העברית של גרסתא דינקותא. הוא אמר תפילה זו בהברה אשכנזית. בניגוד לרוב החזנים שמתפללים את כל התפילה בהברה אשכנזית, אך בקטע הזה הם הופכים למזרחניקים ציוניים אדוקים ומקפידים על עברית מלאה ללא שום הברה אשכנזית. כדאי שהחזנים ילמדו ממקרה זה. אם חזן שמתפלל בהברה אשכנזית, ורגיל גם ללמוד דף גמרא או משנה ברורה בהברה אשכנזית, אומר תפילה זו שלא בהברה זו, כנראה שבעיניו זו לא תפילה. אמנם רוזנפלד התפלל בהברה אשכנזית ליטאית ולא מזרח אירופאית – אך הוא שמר על הברה זו כל התפילה.

לאחר התפילה אמרתי לו שביום שאני אשמע חזן אומר את התפילה לשלום המדינה בהברה אשכנזית חסידית מלאה (אוביני שבשומים ציר ישרואל וגויאלוי), בטוחני כי באותו יום יגיע המשיח.

כהרגלי – אני חייב לתת כאן נקודת זכות וציון לשבח לחזן שהקפיד שלא לסטות מהנוסח הכתוב. כלומר, לשמור על המילים "חזק את ידי מגיני ארץ קדשנו והנחילם א-לוקינו ישועה" וכו'...ללא שום תוספות. כל פעם שאני מגיע לקטע זה הן בתפילות החזנים והן בכתיבת הרשמים שלי משבתות החזנות, ליבי מתרחב. אני מרגיש כי עשינו כאן משהו בפורום שלנו. שינינו משהו בעולם החזנות. אנחנו, כאן בפורום שלנו, התחלנו ב"מלחמה" הזאת לשמור על המילים המקוריות ללא תוספות ושינויים, ונראה לי שאט אט זה חדר לתודעתם של יותר ויותר חזנים. היום, רוב החזנים אכן שומרים על הנוסח המקורי. יישר כח לפורום שלנו. ויישר כח לך יעקב יצחק רוזנפלד, שאכן הצטרפת לאותה רשימה מכובדת של החזנים שחזרו לנוסח המקורי.

מי שברך לחיילי צה"ל – דיקלום של החזן כשהמקהלה ברקע מנגנת מארש צבאי. כבר הזכרתי בתפילת ליל שבת שהחזן לא היה ביכולת קולית גבוהה – דבר שהפריע לו לעלות בעצמת הקול. כאן אכן זה מאד בלט. כשמקהלה של 30 זמרים שרה מארש, זו עוצמה, והם האפילו על החזן עד שבקושי רב שמעו אותו אומר תפילה זו.

הכנסת ספר תורה – בעבור דוד עבדך של רומשינסקי עם פלצט נהדר בסיום התפילה. עמד לידי בתפילה זו אחד מחברי הפורום ולפני שהחזן התחיל את התפילה אמר לי – "חסר לי הנופך האישי שלו. הוא לא נותן מספיק נופך אישי". לאחר מספר דקות קיבלנו בבת אחת שילוב נופך אישי, אמנם קצרצר, אבל רוזנפלדאי אמיתי, על המילים "חדש ימינו כקדם" ממש לפני סיום היצירה.

בחזרת הש"ץ – "כבודו" של מלבסקי, "ממקומו" – אילתור.

שמע ישראל, התחיל בוידר, המשיך בורדיגר וסיים במשה אוישר. שילוב מאד מעניין.

כאן החזן שם לב שנשאר לו זמן, הפעם הוא כן הוגבל. עד 12:00 לסיים את התפילה. ובכן כעת נשאר לו מספיק זמן עד 12:00 ואז הוא החל לתת ללא קמצנות, מכל הלב:

תיכנת שבת – יוסלה, רצה – גנטשוף.

מודים – החל בוידר עבר לאילתור מלא קולרטורה, המשיך באימפרוביזציה על בסיס יצירתו של ויד וחזר לסיום לוידר. בקיצור – וידר מאולתר.

שים שלום הידוע של נדל.

כאן הקהל כבר עשה את שלו. לאחר קדיש שלם,הקהל פשוט התחיל להתיישב בציפיה ל"השיר שהלויים". וזה עבד. קיבלנו שיר ממש. ביצוע נהדר. אבי ברק הושיב את המקהלה ונתן לחזן "להשתולל" כאוות נפשו עם סלסולים שלא היו מביישים את גנטשוף בעצמו, תוך שהמקהלה תומכת בחזן בישיבה.

והקהל לא אמר די. רמיזות השפתיים רצו מקצוות בית הכנסת אל בימת החזן – והא נענה. "אמר ר' אלעזר" של יוסלה. המיטב שבמיטב של הסילסולים תוך פלצט ארוך ונפלא על המילה "שלוה" ולאחר מכן פלצט ארוך על כל הפסוק "למען בית ד' א-לוקינו אבקשה טוב לך".

ולסיום – שוב אדון עולם של ספיירו.

לסיכום:

שבת יפה ונעימה, למרות שהחזן לא היה בשיא כושרו, בכל אופן נהנתי מתפילתו. הוא מלא רגש וקולרטורה. "זוגער" אמיתי כמו שהגדיר אותו ד"ר סובול בעטיפת התקליטור שלו.

ועוד מילה על המקהלה של אבי ברק.

ראשית, המקהלה של ליל שבת: זו לא מקהלה מקורית. היו חמישה זמרים מקצועיים ועוד זמר אחד מבית כנסת שכן. כולם מקצועיים וקוראי תווים. מקהלה שאינה אורגאנית ולא רגילה לעבוד ביחד.למרות זאת אבי הצליח להוציא מהם תוצרת של מקהלה מגובשת וותיקה. הם עבדו יפה מאד. נתנו תמיכה וליווי טובים לחזן וקטעי מקהלה ושירה טובים בקטעים שלהם. חבל שב"לכה דודי" הם לא הובילו את השירה בבית הכנסת אלא נתנו לקהל לשיר לבד. זה נשמע חלש בשביל שבת חזנות ושירה.

ובבוקר. המקהלה בהרכבה הכמעט מלא. הרגשנו בחסרונו של פרופ' קיטאי. מה אגיד לכם? מקהלה של 30 זמרים – זו עוצמה. אמנם רובם אינם זמרים מקצועיים ואינם קוראים תווים. אך מרגישים את כמות ההשקעה של אבי ברק במקהלה ואת החזרות הרבות שהם עושים. רואים שהם משקיעים ובהתאם לכך מגיעים להישגים. המקהלה של היום זו לא המקהלה של לפני שנתיים. ראשית אבי הוסיף מספר זמרי אופרה מקצועיים בחזית המקהלה. שנית, הם עבדו קשה ועכשיו רואים תוצאות. המקהלה בהחלט מרשימה.

שמחתי לפגוש חברי פורום ולזהותם – ברכות לך ציקוצורים ולך שמרלה777. שמחתי לשמוע מכמה מהמתפללים בשני בתי הכנסת כי הם נהנים לגלוש בפורום שלנו ולשאוב ממנו ידיעות וחדשות בעולם החזנות.

שבוע טוב לכולם,