בס"ד
שלום לחברים,
זכיתי להשתתף השבת בתפילות שחרית ומוסף בביכנ"ס "מוריה" בפתח תקוה עם החזן הלפגוט בליווי היובלים בניצוחו של ד"ר סובול. חוויה בלתי רגילה. אמנם הלפגוט היה מצונן ולפיכך לא הפגין את מלא כישוריו, אך יחד עם זאת הוא נתן את כל הנשמה. והפעם אני מתכוון ממש לנשמה. כפי שכבר ציין שומר_הפתח, הלפגוט עבר מתפילת מוזיקה בלבד לתפילה מלאת רגש. אני חייב להגיד כי ביצירה "עזרת אבותינו" של משה שטרן, במילים "אמת אשרי איש שישמע למצוותיך" הוא ממש ריגש אותי. לאחר התפילה ניגשתי אליו, הודיתי לו בחיבוק חם ונשיקה על לחיו. הוא ראוי לזה.
מפאת קוצר זמן, לא אכתוב הפעם דיווח מפורט, אני מקווה שרבים אחרים שהיו בבית הכנסת יעשו זאת. אתמקד בשני נושאים בלבד, וכהרגלי בברכת יישר כח לחזן אשר חזר לנוסח המקורי בתפילה לשלום המדינה - "חזק את ידי מגיני ארץ קודשינו"... והפעם אתייחס לנושא הפיסוק הנכון בתפילה ולארגון בית הכנסת לקראת שבת חזנות.
הפיסוק הנכון אין ראוי יותר מד"ר סובול להיקרא תלמידו המובהק של רביץ. אני חושב שאחד הדברים שרביץ הנחיל לתלמידיו, לעולם החזנות, לעמוד התפילה ולבית הכנסת - הוא הפיסוק הנכון של קטעי התפילה, קרי הבנת הנקרא / הבנת הנאמר. וד"ר סובול הולך בעקבות מורו ורבו רביץ, כותב את העיבודים לחזן ולמקהלה בהתאם ואפשר להבין את מילות התפילה עפ"י הפיסוק הנכון. לדוגמא: בסיום הקטע "עזרת אבותינו". "העם" נהגו להגיד: "תהילות לקל עליון גואלם, ברוך הוא ומבורך, משה ובני ישראל לך ענו שירה, בשמחה רבה ואמרו כולם". מה עושה השמחה הרבה אצל אמרו כולם? ועוד עם ב' מובילה ההופכת מילים אלו לתאור של פעולה אחרת? ובכן ההגיה הנכונה: "משה ובני ישראל לך ענו שירה בשמחה רבה, (פסיק) ואמרו כולם". השמחה הרבה באה לתאר איך משה ובני ישראל ענו שירה. רוצים עוד דוגמא? בבקשה - בהוצאת ספר תורה: "אב הרחמים היטיבה ברצונך את ציון תבנה חומות ירושלים כי בך לבד בטחנו מלך קל רם ונישא אדון עולמים". "עמך" כששרים קטע זה משום מה מחברים את ה"לבד" עם "בטחנו". מה שייך "לבד" ל"בטחנו"? מה אנחנו בוטחים לבד? לבד בלי השכן, הקהילה הסמוכה, ביכנ"ס סמוך? איזה לבד יש כאן? הלבד הוא יחודו של בורא השמים ויוסד הארץ. ולפיכך הפיסוק הנכון: "כי בך לבד, (פסיק) בטחנו"... ויש עוד הרבה דוגמאות, אך כבר ציינתי קודם... קוצר זמן.
יישר כח לך ד"ר מרדכי סובול על הפיכת התפילה ממלמול מילים בלתי מתחברות האחת עם השניה, לאמירת טקסט ברור ומובן, קליט ובעל משמעות.
ארגון בית הכנסת יפה עשו גבאי בית הכנסת כאשר צפו מראש את המספר הרב של האורחים שיבואו לשבת זו ואת הצפיפות הצפויה בבית הכנסת. ידוע כי בשבתות חזנות, מגיעים מספר רב של אורחים וחלקם אף מגיע מוקדם "לתפוס מקום". במקרים רבים תופסים מקומות של מתפללים קבועים, המשלמים במיטב כספם עבור מקומותיהם. כאן עשו הגבאים בחכמה. ראשית, הקצו חצי מעזרת הנשים ואולם אירועים הסמוך לעזרת הגברים, כמקומות ישיבה לכל האורחים הרבים שאכן גדשו את שערי בית הכנסת. ומאידך, "שילטו" את כל המקומות של המתפללים הקבועים בשלטים מאירי עיניים המורים כי מקומות אלו "תפוסים" עם שם בעל המקום. דבר זה חסך הרבה מאד אי נעימויות ועל כך מגיעה להם ברכת יישר כח נוספת מעבר לברכת יישר כח על הארגון של השבת הנפלאה הזו. ובכל אופן הערה קטנה ע"מ להפיק לקחים לשבתות אחרות: ישנם רבים הבאים מרחוק. נכון שאנו "טרמפיסטים" ולא הוצאנו שקל מהכיס עבור שבתות אלו. יחד עם זאת, כולנו מסתובבים האחד בבית הכנסת של רעהו משבת חזנות אחת לחברתה. אנא, הכינו בכניסה לבית הכנסת מים קרים לבאים מרחוק שירוו את צמאונם לאחר דרך ארוכה, לפעמים כשעה הליכה בשמש קופחת. תודה מראש.
עד כאן להפעם, להתראות ולהשתמע בשבתות הבאות...
בברכת התורה, העם והארץ
בני וייס
 |
|
|