בס"ד
דיווח והתרשמות משבת "וארא" עם החזן יעקב יצחק רוזנפלד
שלום לחברים (האקטיביים והפאסיביים כאחד)
אפתח בכבודה של אכסניה, ואשלח מכאן ברכת יישר כח לכל העוסקים בצרכי ציבור, ולכל מי שטרח להרים את השבת היפה הזאת. בראש ובראשונה, להנהלת ומתפללי בית הכנסת המרכזי בגבעת שמואל. מזל טוב לכם ביום חגכם 65 שנה לבית הכנסת. ואיתכם המרא דאתרא מו"ר הרה"ג יעקב יוסף זינגר שליט"א. מזל טוב לנו, לכל תושבי גבעת שמואל, על שזכינו למחצית יובל שנים לכהונת הרב ביישובינו.
ברכת יישר כח למועצה הדתית גבעת שמואל ולעומד בראשה מר יעקב רייכר וסגנו מר צנעני, ולהנהלת המתנ"ס. תודה מיוחדת למר יוסי פלג, תושב גבעת שמואל, חבר בבית הכנסת המרכזי ומנהל המחלקה לתרבות תורנית בעיריית רמת גן, אשר היה הרוח החיה של השבת הזו, וטרח זמן רב על פרויקט זה. אני מאחל לכם, לכולכם, שתזכו להרים עוד שבתות רבות כגון אלו.
זכיתי להשתתף בתפילות השבת בבית הכנסת המרכזי בגבעת שמואל עם החזן יעקב יצחק רוזנפלד בלווי מקהלת "שפתי גנים" בניצוחו של אבי ברק. החזן נחת בישראל ביום שישי בשעה 4.00 לפנות בוקר, לאחר שבילה את כל הערב והלילה במטוס, בהמתנה לטיסה שהתעכבה בשל קשיי מזג אויר. כמובן שהחזן היה סחוט מעייפות, ולכן לא עבר לפני התיבה בליל שבת. זכינו לשמוע רק "רזא דשבת" של פינצ'יק. על אף העייפות שנשמעה בקולו של החזן, הקולרטורה היפה שלו, האמירה החזנית המאד מיוחדת שלו, הרגש, חיפו על כך והסבו עונג שבת של "כניסה" לשבת חזנות.
תפילת שחרית החלה בשעה 8.15, שוכן עד בערך ב-8.40. שוכן עד – נוסח, ובמקהלות רבבות – המנגינה המסורתית של המקהלות. ישתבח – יוסלה רוזנבלאט. בפתיחת תפילת שחרית, זכינו להרבה סלסולים ולהרבה תוספות ואילתורים, שהוסיפו רגש רב לטקסט התפילה. תענוג אמיתי.
כאן אני חייב לעצור לרגע את הדיווח על התפילה, ולדבר דווקא על קולו של החזן. אינני רוצה להעלות מאוב אשכול עלוב ששוטט כאן בפורום לאחרונה (והיה אחד מהגורמים למרחק שלקחתי מהפורום) והמבין יבין. רוזנפלד חזר ערב שבת מגרמניה, לאחר ששהה בה 3 שבועות, תחת שרביט הלימוד של פרופסור ידוע, ולמד אצלו טכניקות קול. תוצאות "גלות" זו, ניכרו כבר בתחילת התפילה. על אמירתו החזנית המרשימה של רוזנפלד, על תפילתו מלאת הרגש, כבר כתבתי כאן. אולם הפעם, חל שינוי של ממש ביכולת הקולית שלו. ראשית, הוא קיבל צבע קול הרבה יותר חזק. בנוסף, הוא למד ממש "לטייל" עם הקול מעלה ומטה ונשימות ארוכות במיוחד. אני מקווה שהפרופסור השאיר לו תרגילים לביצוע להמשך, על מנת שימשיך הלאה להתקדם בצבע קולו ובקולרטורה היפה שלו.
יישר כח לך החזן יעקב יצחק רוזנפלד, או יענקלה כמו שאנחנו נוהגים לקרוא לך. יישר כח על ההתמדה, ועל הרצון להמשיך ולהתפתח. יישר כח לך: מצד אחד, התעלמות מופגנת מכל הרע שדובר כאן לפני זמן קצר. מצד שני, התשובה - המאמצים של שלושת השבועות האחרונים, ובעקבותיהם התוצאות.
המשך תפילת שחרית: "לק-ל ברוך נעימות יתנו" הידוע של בן ברוך בתוספת אילתורים במילים "אור חדש על ציון תכין". התאכזבתי כשרוזנפלד לא שר את אהבה רבה של וידר. יש לו ביצוע מאד יפה ומיוחד לקטע הזה. מכאן ועד "נקדישך" בחזרת הש"ץ - טיסה בגובה נמוך, אגע בנקודה זו בהמשך. את קדושה לא קלטתי פרט ל"ממקומך". אימפרוביזציה יפה מאד של החזן, תוך שילוב יצירתו של וידר על המילים "עד מתי תמלוך בציון". לא זיהיתי את המנגינה ששרה המקהלה בתחילת הקטע. ככלל, ציינתי כבר מזמן בדיווח אחר שלי, על תפילתו של יענקל'ה, כי הוא "נגוע" בתוספות שלו לקטעי חזנות ידועים. יענקל'ה נוהג להוסיף לקטעי החזנות נופך אישי משלו, עם אילתורים וסלסולים ארוכים – דבר שמוסיף יופי ורגש ליצירה, ומדגיש את האמירה החזנית המיוחדת שלו.
ושמרו בני ישראל – חזן ומקהלה, ביצירתו של מנצח המקהלה אבי ברק. וכאן כמה מילים על המקהלה והמנצח. כידוע, מקהלת "שפתי גנים" מבוססת על חובבי שירה, מוזיקה וחזנות. רוב חברי המקהלה אינם חזנים או זמרים מקצועיים. אבי ברק עשה כאן עבודה ענקית. לקח אוסף של חובבנים ועשה מהם מקהלה. אמנם אין זו המקהלה הכי מקצועית שבעולם, אך למקהלה יש נוכחות משמעותית. ברור שזה גם בגלל גודל המקהלה – קרוב ל-30 זמרים, אבל זו אינה הסיבה היחידה. מגיע כאן קרדיט גדול למנצח אבי ברק. יש בזה גם מידה של אומץ לב. לא כל מוזיקאי, היה מוכן לסכן את שמו ולעבוד עם מקהלה לא מקצועית. יחד עם זאת, המקהלה חסרה את השפשוף המקצועי של הזמרים המקצועיים. נכון שהמקהלה תוגברה בשורה הראשונה במספר זמרים מקצועיים קוראי תווים, אולם זה עוזר רק לחזית. לא לכל המקהלה. לענ"ד יש למקהלה בעיית קצב ובעיית תזמון. ישנן כל מיני "החלקות" בקצב בין החזן והמקהלה. כ"כ לוקח למקהלה יותר מידי זמן "להיכנס". גם בתחילת יצירה וגם באמצע. ישנם מצבים שהחזן מגיע לנקודה, בה המקהלה אמורה להיכנס בקטע שלה, בצורה שתשמור על רציפות היצירה, ותיתן לחזן לעצור ולקחת אויר. בשבת קרו מקרים, שהחזן כבר עצר, אבל המקהלה עוד לא היתה מוכנה להיכנס. אני לא רוצה שיתקבל רושם לא נכון. סה"כ המקהלה עובדת יפה. בהשוואה לפעמים קודמות ששמעתי את המקהלה, הם התקדמו בצורה יפה מאד. אם בעבר הם ידעו מספר בודד של יצירות ואת חלקן שרו "ליד" היצירה, הרי שהיום הרפרטואר שלהם גדל בצורה משמעותית. הם שרים ומבצעים יצירות בצורה יפה, יש להם עיבודים משלהם (של אבי ברק) ובהחלט יש להם מה למכור.
וכמובן שמדובר בשבת ראש חודש. זכינו ל"יעלה ויבוא" של יוסלה. יצירה שבדר"כ חזנים מדלגים עליה מכל מיני סיבות. הפעם שמענו את כל היצירה בשלמותה, מלאה רגש וסלסולים כמו שיענקלה יודע לתת. והפעם כמעט בלי המקהלה – ראה ערך פסקה קודמת.
הלל – ביצוע מאד מיוחד ל"מקימי" של יוסל'ה. "יוסף ד' עליכם" של מלבסקי – תפור על יענקלה ככפפה ליד. ככלל, אני ממליץ ליענקלה לבצע יותר יצירות של מלבסקי. ורבותי, אינני בהשראת הקונצרט האחרון. אני אומר לו את זה בשיחות פרטיות שלנו כבר כשנתיים. הבחור פשוט זוגער אמיתי. כאילו ישב בבית מדרשו של שמואל מלבסקי ולמד מפיו.
"הודו לד' כי טוב" אינני יודע של מי היצירה, אני קורא לזה ים בם בם. מנגינה חסידית עם ההברות ים בם בם.
"לא אמות כי אחיה" עד "צדיקים יבואו בו" – אילתור יפה מאד של החזן. לא מזכיר שום יצירה או מנגינה שאני מכיר. נראה לי כמו אילתור על המקום ללא הכנה מוקדמת. יפה מאד. שירת "אודך כי עניתני" באחת ממנגינות קרליבך, הקהל מצטרף בשמחה רבה והשירה קולחת.
"אנא ד' הושיעה נא" מנגינה חסידית ובזה תמה תפילת הלל.
לא בכדי סיימתי את הפיסקה האחרונה במילים "ובזה תמה תפילת הלל". אסור שחזן יתן רק 5 קטעי חזנות בהלל, מתוכם 3 מנגינות חסידיות, ובשאר ההלל ירוץ. זוכרים קודם את הגדרת ברכות קריאת שמע וחזרת הש"ץ - טיסה בגובה נמוך? גם כאן. אני מבין שהחזן מוגבל בזמן. אבל ... זו שבת חזנות. זו לא תפילה בשטיבל של "תולדות אהרון" שאפשר לרוץ בריצה סופר מהירה בכל שאר התפילה כשאין קטעי חזנות. חזן כשאומר הלל, צריך לשיר את כל ההלל. זה מה שקהל שומעיו מצפה ממנו. בשביל זה טורחים ובאים לבית הכנסת גם אלו שכל השנה לא כל כך מקפידים לבוא לביכ"נ - להתרגש קצת בהלל. אם אין לו קטע חזנות, שיתן אימפרוביזציה או אילתורים. אפשר גם לקחת מנגינת מוכרת לקהל, ולשתף את הקהל בשירה. או לפחות נוסח יפה עם הרבה רגש. את זה יש ליענקל'ה בשפע ובדר"כ הוא נותן את זה מכל הלב. בחייתאק יענקלה, תן לנו את מה שאתה טוב בו ואל תרוץ. הטשולענט של הרב ממתין בסבלנות על הפלטה ולא בורח.
הוצאת ספר תורה – בריך שמיה של יוסלה, ביצוע מרגש ביותר במילים "יהא רעוא קדמך... ותשלים משאלין דליבאי וליבא דכל עמך ישראל". גם כאן בסיום הקטע, הוסיף יענקלה אילתורים משלו על המילים "לטב ולחיין". יפה מאד ומרגש.
אב הרחמים – אימפרוביזציה של החזן, ובסיום "וימלא משאלותינו במידה טובה ישועה ורחמים" לפי סיום היצירה של מכטנברג. מרגש מאד ומותיר אותך ברצון לשמוע עוד. ממש יצירה. אני לא יודע אם יעקב רשם זאת כיצירה או לא, אך זה חייב רישום ועיבוד לחזן ומקהלה. אולי גם תיזמור לתזמורת מלאה והקלטה (מרדכי, זרקתי לך כפפה).
תפילת מוסף
"זרעא חיא וקיימא" של יוסלה, מי שברך לקהל – יצירה של המנצח אבי ברק. תפילה לשלום המדינה כמובן של סול זים. יענקלה מצטרף לשורה ארוכה של חזנים, שחזרו לנוסח המדוייק של תפילה זו, ללא תוספות פוליטיות – יישר כח. מי שברך לחיילי צה"ל: אולי זה היה "מי שברך" לחיילי חיל האויר. זה כבר היה בטיסה בגובה רב עם בומים על-קוליים. המקהלה נכנסה עם ליווי של מארש צבאי – לא שייך בכלל. בקצב שיענקלה אמר את ה"מי שברך", המארש לא מתחבר שם עם כלום.
הכנסת ספר תורה – "בעבור דוד עבדך" של רויטמן, פלסט נהדר בתוספת אילתורים על "חדש ימינו כקדם". לענ"ד, באילתור זה היתה בעיה מול המקהלה, שמכירה את היצירה בביצוע המדוייק שלה, של שילוב החזן והמקהלה, כל אחד בתורו במנגינה שלו. ברגע שיענקלה התחיל באילתור, הם לרגע קט התבלבלו. אבי ברק זיהה מיד, עצר אותם יפה, על מנת שלא לטעות ולא להפריע. המקהלה המתינה בסבלנות שהחזן יחזור ליצירה, וביצעו איתו ביחד את הסיום של "חדש ימינו כקדם" סה"כ יפה ומרגש.
כאן כבר השעון התחיל להציק. קדושה: "כתר" שום דבר, סקייהוק קליל. "יחד" קרליבך. "כבודו" של מלבסקי. כאן החזן ניסה לחסוך זמן, ולדלג על שורה אחת ביצירה. אך המקהלה התעקשה ולא איפשרה לו, אלא שרה את כל היצירה. "ממקומו" סולן המקהלה פרופ' קיטאי, אף הוא תושב גבעת שמואל, ביצירה שאינני מכיר. מנגינה קלילה ויפה. "שמע ישראל" חידוש יפה: משה אוישר. יצירה נדירה. גם ביופיה וגם בביצועים שלה. רוב החזנים לא מבצעים יצירה זו וחבל. זו יצירה מלאת רגש, ומתאימה לרוזנפלד באמירתו החזנית המרגשת.
כתבתי על "כתר" סקייהוק קליל: אתה לא יכול להתחיל את קדושת מוסף בלי כלום, ולהיכנס רק ב"יחד". זו קדושה. מבחינה חזנית, זה אחד השיאים בתפילה בה הקהל מצפה לשמוע כעת קונצרט זוטא. אתה חייב לפתוח את הקונצרט במשהו. לא מתחילים קונצרט בקטע השני. תן כניסה / פתיחה מרשימה של "כתר", אילתור, אימפורביזציה, נוסח, משהו, ואח"כ תעבור ל"יחד", אפשר קרליבך. אתה יכול להשאיר את שני הפסוקים הראשונים – "כתר" "יחד", למקהלה נטו. כעת הדרך סלולה בפניך להמשך הקדושה. אגב, ד"ר סובול כתב יצירה יפה ונעימה לפסוקי "כתר" ו"יחד", בדיוק למטרה זו של פתיחת קונצרט הזוטא של קדושת מוסף.
ושוב שבת ראש חודש – "אתה יצרת". לענ"ד, אימפרוביזציה על בסיס יצירתו של יוסלה. אינני משוכנע בכך, ואני אשמח אם מישהו יתקן אותי. כאן יענקלה ריתק את הקהל, ועשה פלאים במילים "ולפי שחטאנו לפניך אנחנו ואבותינו חרבה עירנו ושמם בית מקדשנו". הוא שיחק עם המילים קדימה ואחורה, מעלה ומטה כמו אמן על הבמה, כמו קוסם עם מקל קסמים. עמדתי סמוך לעזרת הנשים ושמעתי קולות מחיטת אף רבים מעבר למחיצה...
בסיום התפילה "השיר שהלוויים" - כתמיד גנטשוף וויגודה, סיום נהדר לתפילה יפה.
לסיכום, תפילה יפה ומלאת רגש. אפילו לי, שאני חסיד נלהב של תפילה מהירה (מנין ראשון), הפריעה ה"ריצה" של החזן. תפילה מהירה טובה למנין ראשון, לשטיבל (ושם אני נהנה לטוס עם כולם). מחזן מצפים לשמוע כל הזמן או יצירות או נוסח. אבל יחד עם זאת, הקולרטורה המיוחדת של יענקלה, הרגש שנשפך ממנו כמו מים מברז כיבוי אש, מחפים על הכל. זה ממש בעל תפילה היורד לפני התיבה, עומד לפני קונו, ומתפלל בעד שולחיו. המקהלה גם כן, סה"כ מספקת את הסחורה. יש לה עוד הרבה במה להשתפשף, אבל בסה"כ יש התקדמות עצומה של המקהלה.
ברכת יישר כח ותודה לכל העוסקים במלאכה ולכל מי שטרחו והרימו את השבת היפה הזאת. מצפים לעוד שבתות כאלו מוצלחות.
בברכת התורה, העם והארץ
בני וייס
