ה"זולתות" - פיוטי ספירת העומר

לקראת השבת האחרונה (פרשת במדבר), בימי ספירת העומר, ראוי לנכון לתת כבוד לאחת מהתפילות המיוחדות לששת השבתות שבספירת העומר.

מנהג קדום להוסיף בברכת אמת ויציב פיוטים הנקראים "זולתות" (פיוט אחד נקרא בשם "זולת"), על שם שמוסיפים אותם בברכה אחר המילים "ואין לנו עוד אלוקים זולתך סלה", ומכאן נגזר שמו. מנהג גרמניה לומר בשבתות שבין פסח לשבועות זולתות מיוחדות.

בספרד ובאשכנז נהגו להכניס פיוטים בתוך ברכות ק"ש ובתוך חזרת הש"ץ של תפילת י"ח. הפיוטים שנאמרו ב"יוצר המאורות" נקראו "יוצרות" או "מאורות", אלו שנאמרו לפני "והאופנים" נקראו "אופנים", אלה שנאמרו אחרי "ואין לנו עוד אלוקים זולתך סלה" נקראו "זולתות", ואלה שנאמרו לפני הקדושה נקראו "קדושות". כל הפיוטים נקראו בשם הכללי "קרובות", ריבוי של "קרובה" (כנראה בגלל שאמר אותם ש"ץ, וש"ץ בלשון חז"ל "קרב" אל התיבה). יש פיוטים שחוברו כבר בא"י ע"י ר' אלעזר הקליר וחביריו, ועוד הרבה מהם חוברו בספרד ובאשכנז.

מחברי הזולתות

רבי פינחס הכהן ברבי יעקב הוא פייטן ארצישראלי, ראש ישיבה שחי בכפרא שעל יד טבריה במחצית המאה השמינית. רבי פינחס הכהן נחשב לאחד מגדולי הפייטנים הקדומים, רוב יצירותיו הגיעו לידינו מהגניזה הקהירית. רבי פינחס הכהן שייך לסוף תקופת הפייטנות הקלאסית, שתחילתה מאמצע המאה השישית וסיומה במחצית השנייה של המאה השמינית.

רבי פינחס הכהן כתב פיוטים מסוגים שונים. הפיוט "אח בנעלכם מכרתם" קשור לסוג ה"זולת" (או ה"אמת") המהווה אחד ממרכיבי פיוטי ה"יוצר" המעטרים את הברכות שמסביב לקריאת שמע. בכתבי יד קדומים הסוג הזה נקרא "זולת" וגם "אמת".

רבי אליעזר ממיץ, הרא"מ, היה מגדולי תלמידו של רבנו תם. תשובות שלו ותשובות של רבנו תם אליו מצויות בספר הישר לרבנו תם. דרך הפניה של רבנו תם אליו מראה יחס של כבוד והערכה. היה רבם של ארבעה מגדולי הדור: רבי אליעזר ב"ר יואל הלוי (הראבי"ה) – שהיה הקרוב אליו מכל תלמידיו, רבנו שמחה מאשפירא, רבנו אלעזר בעל הרוקח ורבנו שמואל ב"ר ברוך ממגנצא.

הרא"מ היה גם פייטן וחבר זולת לשבת לפני שבועות וידע גם לחבר שירים בסגנון המשוררים הספרדיים ובמשקל המקובל אצלם ביתדות ותנועות.

ר' ברוך בן שמואל  ממגנצא – פוסק ופייטן. חי במאות ה-12-13 (נפטר במגנצא בשנת 1221). היה תלמיד מובהק של רבי אליעזר ממיץ – הרא"ם, מגדולי תלמידיו של רבנו תם. חיבר פירוש למסכת נדרים ואת ספר "החכמה" בהלכה המובא בראשונים, הספר היה בכתב יד אצל  ר' בצלאל אשכנזי בעל "שיטה מקובצת" שהעתיק ממנו את כללי התלמוד שלו וכנראה שאבד.

ר' ברוך נודע ביחוד כפייטן. חיבר פיוטים, סליחות וקינות על גזירות הקהילות וקונן על דם נקיים אשר נשפך.

נמצאים ממנו "זולת" לפרשת "בהר" כמנהג אשכנז – "אחרי נמכר גאולה תהיה לו"; הקינה "אצבעותי שפלו ואשיותי נפלו"; סליחה ליום ד' "אתה הרואה"; עקדה "בנין המזבח"; יוצרות, אופנים וזולתות כמנהג וורמייזא. הפיוט השבתי "ברוך קל עליון" ועוד.

הזולתות בחזנות

בשנת 1903 הוציא לאור החזן אלכסנדר אליעזר נעסוויזסקי את ספרו "המתפלל". הספר "יכיל רצ'טטיבים בעד חזנים ליוצרות של ששה השבתות שבין חג הפסח לעצרת".

כפי שתשימו לב, צורת הכתיבה של החזן נסויצ'קי היא מימין לשמאל כולל התוים! דבר מענין ללא ספק.

מידע על החזן נסוויצקי לא מצאתי, ומי שיש בידו מידע, אשמח לקרוא.

"מחזור כל השנה" כמנהג ק"ק אשכנזים נדפס בשנת תקט"ו בונציה – "בקשות זמירות . . זולתות"

                                                  ספר זולתות משנת ה'שנ"ד

                                                            זולת לפרשת בהר אותה כתב ר' ברוך בן שמואל ממגנצא