בס"ד
ידידי ויקירי חובבי החזנות והמגיבים הנפלאים של הפורום הנהדר של ר' יהודה המקסים.
שתי מידות יסוד, מהווים את עמוד התווך של התפילה בימים הנוראים.
מידת הדין ומידת הרחמים.
הביטוי לשתי אילו המידות מגיעים לשיאם בשלוש החלקים המרכיבים את הפיוט "ונתנה תוקף קדושת היום".
"אמת כי אתה הוא דיין" כמידת הדין ו"אמת כי אתה הוא יוצרם " כמידת הרחמים.
שני אילו המידות מסונפים תחת הכתר של המילה "אמת".
לא ידידי! אין סתירה בין שתי אילו המידות
הקב"ה איננו מוותר .
איך למדנו בגמרא במסכת נדרים: ?"כל האומר הקב"ה ותרן יותרו מיעיו".
יש בשני אילו המידות שלימות יחודית המקפת את כל הוויית הבריאה.
ביטוי ראשוני ברור לשתי אילו המידות רואים אנו בשני
פסוקים אותם אנו אומרים לאחר ברכת הגבורות של חזרת הש"ץ ביום ראשון של ר"ה.
"א-ל אמונה בערכך דין, אם תמצא עומק הדין, מי יצדק לפניך בדין קדש
המייצג את מידן הדין
והפסוק המופיע מיד אחריו:
אם לא למענו יעש ויסיר מנו חרון אף וכעס, אין לבקר ולמצא מעש קדוש.
המייצג את מידת הרחמים.
שתי מידות אילו הן הקדושה בהתהוותה, ולכן מסתיימים אילו הפסוקים במילה "קדוש".
לשני אילו המידות ישנם יסודות מוזקליים
שליכאורה משלימים זה את זה.
מבחינה מוזיקלית מעניין להיווכח שלשני אילו היסודות ישנם מאפיינים, הגם שלעיתים ניתן לימצא עירוב תחומין עקב הדמיון ביניהם.
הדמיון נובע לדעתי מהסיבה לבקש מבורא עולם שיסתכל על מידת הדין מיתוך "מידת הרחמים.
"למביני דבר מביניכם, נבהיר שמידת הרחמים בנוייה על הסולם המינורי הטבעי
כך הוא בקטעים כמו: הינני (מתחיל בפריגיש)
"אמת כי אתה הוא יוצרם" ועוד.
מול זה נימ צא היסוד המוסיקלי של מידת הדין הבנוי אף הוא על סולם מינורי אבל כשהצליל הרביעי והשישי מוגבהים.
בשפה המוסיקלית, ניקרא לסולם זה:
"מודוס דורי אוקראיני או"דורי סלבי,
מוטיב יסודי של זה המודוס, מקובל להצמיד למילם: "קדשינו במצוותך ותן חלקינו" מסדר מלכויות:
"ועל המדינות בו ייאמר" מסדר זיכרונות ואפילו על מילים כמו: "כן יכבשו רחמיך".
ליכאורה, סותר הדבר את הקביעה שלנו, לפי שזאילו מילות של רחמים, אשר על-כן מה לביטוי חזני זה במילים אשר כאילו?
התשובה לכך, היא, שתפילתינו היא להעביר את מידן הדין למידת הרחמים: ה"א
שמידת הדין תהיה ביסודה מידת הרחמים.
לכן במילות אשר כאילה "כן יכבשו רחמיך"
מבקשים אנו שהרחמים יבואו מעיקר הדין גופא.
ולשומעים ינעם.
אלי יפה
