דיון: "עד הנה" בלחנו של הימלשטיין,אופרה או חזנות

שאלתי היא: מדוע שלא יבצעו יצירה זו בבית הכנסת? (מילא בתי-כנסת שדחוקים בזמן, אבל בתי כנסת המארגנים שבתות-חזנות של 5-6 שעות... מדוע לא?)

מועדים לשמחה,

משמעות המילה "אופרה" בתרגום חופשי הוא מחזה הממחיז בצורה קיצונית סצנות שונות בדרך כלל רווי בהתנהגויות מוקצנות.
כמובן שההצגה הזו מלווה במוסיקה משובחת בדרך כלל.

לכן, המילה "אופרה" לא שייכת לכאן.

אי לכך יש להתייחס לכותרת " עד הנה של הימלשטיין - נוסח התפילה או מוזיקה מערבית"

ותגובתו של חזן אי שם קולעת לעניין.

במציאות שלנו:
א}הדור הותיק שוחרי החזנות האוטנטית מצפים חשמוע:יוסלה.הרשמן,ויגודה,ולדמן קברטין וכדומה.
ב} הדור הצעיר לא מעונין בכלל בחזנות ויש מנינים  שעושים תפילה נפרדת כאשר יש חזן,
אם כבר אז: קרליבך ומעט מלבסקי.
לתפילות אופראיות נוסח קולין שולהוף אין ביקוש   ומקומם באולמות קונצרטים.
חג שמח

כפי שכתבו קודמי, אין היצירה שונה באופיה מיצירות אחרות המקובלות כ"חזנות".

הגדרת המילה "אופרה": אופרה (מאיטלקית: opera in musica – יצירה מוזיקלית) היא צורה של תיאטרון שבה התוכן הדרמתי מועבר בשלמותו או ברובו באמצעות שירה ומוזיקה. (ויקיפדיה העברית). עניין הקיצוניות אמנם מתבטא באופרה אך אינו מוכרח מעצם ההגדרה.

בדקתי בשני ספרי התווים של הימלשטיין המצויים תחת ידי (למנצח, ו"לחזן") שבהם הדפיס תוים המיועדים לתפילה, וכמובן לא מצאתי את היצירה עד הנה. בתוים של היצירה המצויים בידי קיים ליווי של פסנתר, לקונצרט כמובן. הסיבה שהימלשטיין לא הלחין יצירה זו עבור בית הכנסת, היא מאותה סיבה שרוזנבלט לא עשה כן. המנהג והמסורת היא שחזן שחרית מתחיל בשבת ב"שוכן עד", בג' רגלים ב"האל" וימ"נ ב"המלך". אין סיבה שמלחינים ילחינו תפילה לבעל "פסוקי דזמרה" שבדרך כלל לא היו אנשים שמסוגלים לבצע יצירות של הימלשטיין ורוזנבלט... זה שהיום מבצעים את רוזנבלט בשבתות חזנות, והחזן מתחיל בעד הנה, זה בגלל שכבר לא מדובר בתפילה כל כך אלא בקונצרט - וכל הזדמנות להרחיב את התוכניה מתקבלת בברכה (עוד 7 וחצי דקות של חזן! שילמנו לא?).

אני חושב שזו גם הסיבה שגם רוזנבלט וגם הימלשטיין כתבו את היצירה בסגנון שקצת קורץ לעולם הקלאסי, הם פשוט לא ייעדו אותה לבית הכנסת.

דניאל

בס"ד
מכובדי חג שמח ופתקא טבא
יצירה זו קבלה פרסום רב בביצועו של החזן המנוח יהודה אריה (ג'וני) גלוק
ביצועו נחשב (לפחות בעיני) אחד הביצועים הקלאסיים של קטע זה
ניתן לבצע קטע זה גם בביהכנ"ס וגם בעלי תפילה שיש להם יכולות ווקליות
יכולים לבצע את היצירה.
האם כל הקטעים שהלחנו בידי גדולי המלחינים אמורים / צריכים להיות מבוצעים בתפילות ?
התשובה: לא !
ראו לדוגמא 3 קטעים מיוחדים של יוסלה: אלוקי עד שלא נוצרתי, רחם נא בברכת המזון, אלוקי נשמה
דוגמא נוספת: אתה חוננתנו, בלחנים של יצחק אשל, שלום לנטוש  ז"ל. ולהבחל"ח משה שטרן ה' יאריך ימיו
בחו"ל נהגו בימים נוראים להתחיל בקול מהברכות ,התחילו במה טובו / אדון עולם / יגדל
וזכינו ליצירות פאר שאני בטוח שבשבת רגילה מישהו מבצע אותם
שנה מבורכת וחג שמח

שכויעח על הדיון הפורה!

לדעתי פה מן הראוי לדון בתכלית האמיתית של יצירות החזנות השונות. האם החזנות מיועדת בראש ובראשונה לביהכנ"ס, או שלאו דווקא?

לפי הדוגמאות שהביא בןשחר- יש הרבה פרקי חזנות שאינם מיועדים לביהכנ"ס דווקא (ז"א: לא לתפילה בביהכנ"ס, כמו שאנחנו מכירים אותה). ה'לחן החזני' מעצם טיבו- בא 'לפרש' את הטקסט מן המקורות, לתת לו 'ערך מוסף' כלשהו, ואין זה משנה אם מדובר בטקסט מהתפילה (לאחר 'שוכן עד' או לפניו), מהתורה, מההפטרה וכו'... 
יצירות החזנות נועדו להישמע ברבים, ואין זה משנה אם הן מושמעות בשעת התפילה או לא. יחד עם זאת, אין זאת אומרת שאם יצירה פלונית אלמונית אינה מושמעת בשעת התפילה- מקומה על בימות הקונצרטים בלבד. בפירוש לא! יש עוד 'מקומות ונסיבות' שבהן יצירות חזנות ש'אינן רלוונטיות' לתפילה יכולות להישמע ולהתאים לאירוע. לדוגמא: יצירה כמו 'אתה חוננתנו' יכולה להתאים באופן מופלא ל'סעודת מלווה מלכה' המונית, יצירה כמו 'ר' ישמעאל אומר' (13 מידות שהתורה נדרשת בהם) יכולה להתאים לטקס פתיחת בימ"ד חדש, וכו' וכו'...