"שתיקת החזנים"-כתבה בעלון "מצב הרוח" של השבת

למצולמים אין כל קשר לכתבה

המשמש כיום חזן בקהילה קונסרבטיבית

בניו ג'רזי, תיאר בפנינו מה גרם, לפגיעה

הכלכלית בו וחבריו. במשפט אחד: כדור

שלג. "אנשים כאן נפגעו מאוד מהמשבר.

אין להם כסף לשלם את דמי החבר

השנתיים לבית הכנסת. כתוצאה מכך,

הנפגע העיקרי והמיידי הוא ה'קנטור' -

החזן", הוא מסביר.

לדבריו, שלא כמו בישראל, בה הציבור

הדתי ואפילו המסורתי רואה בבית כנסת

דבר שהוא בגדר חובה, הרי יהודי ארה"ב,

בעיקר בקהילות הלא אורתודכסיות,

רואים בבית הכנסת אופציה בלבד, בדיוק

כמו הקאנטרי או ה'ג'ים' (מכון כושר).

"בית כנסת בארה"ב זה לא רק מקדש

מעט, אלא יותר מרכז קהילתי, הכולל

גן ילדים, בית ספר, לימוד לבר/בת

מצווה, אירועים שונים או חלילה לוויות.

אנשים רואים את בית הכנסת כעוד,

אתר פעילות. כאשר המציאות הכלכלית

הייתה טובה, הם הגיעו באופן קבוע לבית

הכנסת, אבל ברגע שהמצב הכלכלי הפך

קשה עבורם, הם ויתרו על בית הכנסת

והפסיקו לשלם את דמי החבר. הם לא

הרגישו חובה להמשיך לבוא ולהתפלל.

כתוצאה מאי תשלום, הראשון שנפגע

מכך הוא, כאמור, החזן, כי רב הקהילה

הוא בכל זאת הדמות המרכזית, והחזן

רק משנה לו".

משה מדגיש כי המציאות הזו פגעה

בכל הקהילות היהודיות. "בלא מעט

מקרים, לא רק ששכרם של החזנים הופחת

משמעותית, אלא הם איבדו את עבודתם,

כמו בשאר המקצועות החופשיים שנפגעו

כתוצאה מהמשבר".

משה: "מדובר על פגיעה בסדר גודל של

30 עד 40 אחוז מהשכר. חשוב להדגיש

שלא כמו בישראל, בה החינוך חינם, פה

החזנים שולחים את הילדים שלהם לבתי

ספר פרטיים שעולים הרבה כסף. תוסיף

לזה משכנתא ורמת חיים בינונית פלוס,

הנה בסוף חודש נשארים בלי כסף. זה

גורם לי ולעוד רבים מחבריי לחשוב

לחזור לארץ".

נוסעים לחו"ל

ומתאכזבים

ברחבי ארה"ב יש כיום חזנים רבים מישראל שהתפזרו

בקהילות השונות בארה"ב.

כאמור, ה'טופ' של החזנים, ליגת העל של

עולם החזנות, לא נכללת ברשימת הנפגעים.

רובם משמשים כחזנים בקהילות עשירות

ומבוססות ונהנים משכר גבוה ומכובד.

עיקר הנפגעים הם, כאמור, החזנים של

מעמד הביניים בקהילות הפחות עשירות.

דוד (שם בדוי), המשמש חזן באחת

הקהילות בלונג איילנד, אחד הריכוזים

היהודים הגדולים בניו יורק, יודע לספר על

שורה של חזנים מוכרים שחזרו לישראל,

להגיע לקהילה שלהם פעם בכמה שבועות כדי להתפלל בסוף

השבוע. "הדבר הראשון שהיהודים כאן קיצצו זה בדמי החבר

לבית הכנסת ולקהילה, אפילו לפני הקאנטרי קלאב. כשאין

כסף גם אין תרומות והנפגע העיקרי הוא החזן".

לדברי דוד, הנפגעים העיקריים הם החזנים מישראל ששימשו

בקהילות הקונסרבטיביות למיניהן. "האורתודוכסים בארה"ב

כמעט ולא מחזיקים חזנים, גם בגלל העלות שלהם עוד קודם

המשבר. יוצאי דופן הן הקהילות האורתודוכסיות הכבדות

והעשירות, שיכולות להרשות לעצמן לשלם סכומים גבוהים

מאוד לחזנים מובילים כמו יצחק מאיר הלפגוט או בן ציון

מילר. בקהילות של 'ישראל הצעיר' משמשים כבעלי תפילה,

חבר'ה מהמניין עצמו. מי כל השנים היה כי זקוק לחזנים

אורתודוכסיים? הקהילות הקונסרבטיביות, בהן אין כמעט

אחד היודע להתפלל ולעבור לפני התיבה, בוודאי בשבתות

וחגים, ומאידך, היו איתנות כלכלית מספיק, כדי להחזיק חזן

לכל ימות השנה. עכשיו זה השתנה".

החזנים בישראל עוקבים בעניין אחר ההתרחשויות בעולם

החזנות האמריקאי. אחרי הכל, למציאות כזו יכולה להיות

השפעה גם על שאר הקהילות היהודיות בתפוצות, שמחזיקות

חזנים באופן קבוע או בתקופת הימים הנוראים. יאיר פסקר,

משמש כחזן צבאי במילואים, בעל קול ערב וחזק, מופיע כחזן

בארץ ובתפוצות (בעיקר בימים הנוראים) - באוסטרליה ובניו

זילנד. בחודש החגים השנה הגיע עד ברזיל. אביו משה פסקר

ז"ל, היה מראשוני וממקימי הרבנות הצבאית ויד ימינו של

הרב גורן זצ"ל. יאיר ( 37 ) גדל על ברכי החזנות, כששמע את

אביו, שהיה חזן בנשמתו. כיום הוא תושב גבעת שמואל, נשוי

לאסנת ואב לשלושה. לפני כשנה וחצי לערך, הגיע עד לשלבים

הסופיים של ההתמודדות על תפקיד החזן הראשי לצה"ל. הוא

היה מאוד מקורב לחזן המיתולוגי אריה בראון ז"ל ומעיד על

עצמו כי "בהחלט היה רוצה ללכת בדרכו".

אנו שואלים אותו מה בעצם מושך חזנים מישראל לעקור

עם משפחתם לארה"ב? "המניע של רובם הוא כלכלי. מעט

הולכים בגלל הצד המקצועי. אנשים חושבים שבחו"ל הם

יעשו חיים וחייל, אבל גם אם לא יודו בפה מלא, המציאות

טופחת על פניהם. זה לא קל כמו שזה נראה, לעזוב בארץ

משפחה וחברים ולעבור למדינה זרה. המנטליות שונה, אין

את הסחבקיות שיש לנו פה בישראל. תרצה או לא, אתה

מרגיש שם נטע זר, גם אם מדובר בקהילה חמה וידידותית

במיוחד. עכשיו יש משפחות שנוסעות בגלל בעיות כלכליות.

אותן משפחות, במיוחד, משלמות מחיר כבד. יש לי שני

חברים בארה"ב שהמשפחה שלהם ממש אומללה ואינה

מרגישה שם נוח. אנשים חושבים שמחוץ לישראל הכל נוצץ,

אבל בפועל זה הרבה יותר אפור ממה שחושבים".

פסקר: "המשרה בעיקרה היא לשמש חזן במועדי ישראל

ובשבתות, מורה בימות השבוע לבר מצווה, להתלוות לרב

בשמחות, ולא עלינו גם להלוויות".

פסקר: "ברוך ה' זכיתי כבר להופיע בארבע יבשות, ראיתי עולם

וראיתי איך חיים היהודים באותם מקומות. בתור יהודי שומר מצוות

אין מה להשוות את החיים בישראל לחיים בתפוצות. הופעתי

בקהילות מהעשירות בעולם, אבל לא הייתי מחליף אותן בעד שום

הון שבעולם עם ישראל. ישראל היא מדינה שהחיים בה מורכבים

ביותר ולא קלים, ביטחונית וכלכלית, אבל יחד עם זאת, ישראל היא

גן עדן לעם היהודי. בימים הנוראים השנה הייתי בברזיל וראיתי

איך חיים שם בכלובים של זהב מחשש לחטיפות. כל בית מגודר

ומאובטח, הילדים זוכים לאבטחה צמודה

ולעולם לא הולכים לבד ברחובות. לא הייתי

מסוגל לעשות זאת לילדיי, גם אם היו מציעים

שם משרה קבועה בסכום עתק".

בחו"ל נותנים כבוד לחזן

מה ההבדל בין משרת חזן בארץ לבין משרה דומה בארה"ב?

פסקר: "בחו"ל נותנים כבוד

לחזן. מעמדו פחות או יותר זהה למעמד

רב הקהילה. אתה נמצא ברמה שמכבדים

אותך, את תפקידך. מכבדים אותך, כמובן,

בזמן התפילה כשמקפידים לשמור על

השקט לכל אורכה. לצערי, בישראל גם

אם תהיה חזן הכי טוב, אנשים יקומו

באמצע התפילה ויעשו מניין בחוץ. תמיד

יהיו כאלה שישפטו את רמת החזן למרות

שאין להם שמץ של מושג בחזנות. בארץ

בודדים הם החזנים שמופיעים בארץ

במשרות קבועות, וגם השכר לא משהו.

לדוגמה, בימים הנוראים חזן בישראל

ירוויח מקסימום 4000 דולר (חזנים ברמה

ממוצעת). בחו"ל זה מתחיל מן הסכום

הזה ויכול להגיע לסכומים יפים וגבוהים

הרבה יותר".

פסקר: "אני מרגיש את זה, אבל לא רק

בגלל המשבר הכלכלי. יש היצע גדול

של חזנים בחו"ל, חלקם מאד טובים, כך

שהסיכוי של חזן מישראל למצוא משרה

לחגים די נמוכה. גם לקהילה לא תמיד

משתלם להביא חזן מישראל. אחרי הכל,

זה כרוך באלפי דולרים נוספים להטיס

ולהלין בתקופת החגים. לדעתי, אחד

הגורמים לירידה בשכר היא, שיש הרבה

חזנים (וכאלה שחושבים עצמם חזנים)

שמוכנים לבוא רק בשביל כרטיס טיסה,

מלון וכמה גרושים. אמר לי פעם סוכן

חזנים מארה"ב שבעבר משרת חזן הייתה

מוערכת כספית הרבה יותר מהיום. אז לא

כולם היו חזנים, לעומת היום שכל אחד

חושב שהוא חזן".