לפני השבת צלצל אלי חבר ושאל אותי למי אני ממליץ ללכת בשבת, האם לחזן אדלר בבית הכנסת הגדול או לחזן ערבליך?
עניתי לו שאם הוא רוצה לשמוע חזנות מהוקצעת ומלוטשת שיילך לחזן אדלר, אך אם רצונו ב"אקשן" שיבוא לשמוע את החזן ערבליך.
כמובן כחובב "אקשן" הלכתי לתחכמוני, ואכן לא היה מאכזב.
אנסה לתאר בצורה הומוריסטית את שהיה:
החזן ערבליך דמות ססגונית כשלעצמה, הופיע במעיל אפור פרחוני כשכובע חזנים גבוה עטור לראשו וזקן ארוך ומלא מעטר את פניו, במבט שונה הוא הזכיר לי משום מה (להבדיל אלף אלפי הבדלות) את דמות סנטה קלאוס מחלק המתנות, כשאליו מצטרף החזן יעקב רוזנפלד. להשלמת המראה ניצבה מקהלה של חמישה בחורי ישיבה צעירים מישיבה בגבעת שאול כשעליהם מנצח יוסי שוורץ במרץ רב ובגערות (ולפעמים אף בסטירות קלות לחבר מקהלה המזייף) באופן המזכיר מאוד את אלי יפה.
החזן ערבליך ניחן בקול באריטון דרמטי ביותר שמילא את כל חלל בית הכנסת,
בקטע של "רזא דשבת" ניגש החזן רוזנפלד ליד העמוד וניסה לסמן לערבליך שישחרר לו קטע קצר להצטרף אליו, ערבליך שהיה עדיין במיטבו לא ראה אותו ממטר, וליבי יצא אל רוזנפלד שניסה בכל כוחו לרמוז לחזן שישתף אותו בדואט אך לשווא.
בהמשך התפילה כשהקולרטורה של ערבליך התחילה להישמע כמו הסטרטר של המכונית חבוטה שלי ביום קשה, נזכר לפתע ערבליך בחזן רוזנפלד ואז הגיע שעתו היפה בקטע "השכיבינו" פרי הלחנתו העצמית של רוזנפלד, אחד הקטעים בעלי הקולרטורה והרגש היפים ביותר ששמעתי מרוזנפלד.
בתפילת הבוקר שקודמי תיארו היטב ניכר היה שהחזן ערבליך חזן בעל נשמה ובעל קול בריא אלא שהגיל עושה את שלו ומדי פעם התעייף, המנצח יוסי שוורץ בחור צעיר ש"משפריץ" כישרון ניצח באופן יוצא מן הכלל (אולי בתנועות ידיים מוגזמות במקצת) על מקהלה חסרת נסיון שפה ושם זייפה קלות, אך בסה"כ התוצאה היתה מקסימה יחסית לתנאים שהיו במקום וחוסר האקוסטיקה.
כמובן שאי אפשר לשכוח את אברימי קירשנבום שהפליא בקולו ב"שמע ישראל" של גלאנץ.
לסיכום תודה לכל העוסקים במלאכה למשה ואפי טורצקי ולחזנים והמקהלה.
 |
|
|
