ברשותכם, אעתיק הודעה שכתבתי באשכול שפתחתי בעבר בנושא-
http://www.bhol.co.il/forum/topic.asp?topic_id=2429083
דואטים, טריו, קוורטטים, וקוינטטים בחזנות
כבר הערתי על נושא זה בעבר, אך לאור השבתות האחרונות בהן אנו עדים לתפילות מרובות חזנים, ברצוני לפתוח את הנושא לדיון.
דואטים טרצטים קוורטטים וכן הלאה (באופרה יש אפילו "אוקטט" שמיניה) בהגדרתם הינם יצירות המיועדות לביצוע של שניים שלושה וכו' מבצעים. יצירות כאלה הנכתבות במיוחד (באופרה, או במוסיקה קאמרית - לכלי נגינה) במטרה לשלב בין קולות שונים על מנת לגוון את היצירה ו/או ליצור הרמוניה (כאשר המבצעים שרים בו זמנית).
בחזנות ישנם קטעים בודדים שנכתבו כדואטים -הדוגמא המפורסמת ביותר היא היצירה "ואף הוא" של יוסל'ה רוזנבלט, בה קיימים שני תפקידים, על מנת ליצור הרמוניה ולגוון ביצירה. אך רוב ככל יצירות החזנות נכתבו כסולו, ולא בכדי. החזנות כידוע היא אמנות העמוד, וביהדות יש מקום אך ורק לחזן אחד על יד העמוד לשמש כשליח הציבור. על כן יצירות חזנות נכתבו לאורך הדורות כיצירות לסולן, לעיתים בליווי מקהלה, כלי נגינה או תזמורת.
בתרבות החזנות שלנו הומצא מושג חדש, ביצוע יצירה על ידי כמה חזנים יחד. אין הכוונה לעיבוד מחדש של היצירות כך שהביצוע המשותף יעניק משמעות נוספת ליצירה, אלא מדובר ב"חלוקת משפטים" בין המבצעים - האחד מתחיל במשפט זה, השני ממשיך במשפט אחר, וכן הלאה. לעיתים רחוקות ישנה תוספת הרמונית, בדרך כלל בפזמונים חוזרים. רואים את זה בקונצרטים "לראשונה בדואט מיוחד", וכן בתפילות לאחרונה.
לטעמי, אין לזה מקום. אם ברצון החזנים להשתתף בשירת יצירות יחד, יש צורך ליצור יצירות הכתובות ומיועדות לכך, ואשר המוסיקה נותנת טעם במילים. אין שום טעם כאשר כל אחד שר חלק אחר של היצירה, הרי לא מדובר כאן בדיאלוג אופראי. דבר זה הורס את רצף הביצוע של החזן. הלא קטעי חזנות המבוססים על התפילה, בנוים בצורה הדרגתית. החזן פותח לרוב בקטע רגוע יחסית כאשר הוא "נכנס" לכוונת הנאמר, ואז אט אט, או בבת אחת, מטפס ועולה בתחינה. לטעמי ביצוע "מחולק" כזה רק פוגם ביצירה, ובכוונת היוצר. בפרט בתפילות כאשר החזנים אינם מרוכזים בביצוע, אלא עסוקים בלחלק ביניהם את היצירה. אם היו מחלקים את היצירה מראש וכל אחד היה יודע בצורה ברורה מה הוא שר, ומצטרפים יחד בכמה קולות בהרמוניה, ניחא.
בדואט ניתן עוד להבין כאשר שני חזנים שרים בשני קולות, אך כדי ליצור הרמוניה של שלושה ארבעה וחמישה קולות, צריך מידה מיוחדת של מוזיקליות ויצירתיות - והכנה מוקדמת.
לדעתי, אפשר לוותר על ביצועים אלו, ניתן להסתפק בדואטים שלא פוגמים בטקסט (שלא מחליפים חזן באמצע משפט), אשמח לשמוע האם גם לכם זה צורם, או שמא אתם דוקא נהנים מכאלה ביצועים.
שבוע טוב
דניאל
נ.ב. - ביצוע קונצרטנטי לסקסטט (ביצוע לשישה זמרים) סצנה רבת משתתפים מתוך האופרה לוצ'יה די למארמור
אזהרה למקפידים - שירת נשים
http://www.youtube.com/watch?v=k5D4jRM1RPc
 |
|
|
