דיווח מהרצאתו של ג'רי (עזרא) גלאנץ בירושלים

ראשית, תיקון טעות: בניגוד למה שפורסם כי ג'רי גלאנץ ירצה מחר בר"ג, יש לתקן ולומר שהרצאה זו תינתן ביום ה' הבא, א' באייר, באותו מקום ובאותה שעה.
ואשר להרצאה עצמה שנישאה הערב - היו אלה דברים מרתקים שיש בהם משום תיאור נאמן על חייו ודרכו החזנית-מוסיקלית של החזן הדגול, שזכיתי להיות מבאי ביתו, אשר רבים העידו בו כי הקדים את זמנו. לייב'לה עצמו היה מודע לכך ואף הביע זאת באוזני בנו ג'רי בהיותם מהלכים באחת השבתות ברח' ריינס בת"א בדרכם לביהכ"נ "תפארת צבי", שבו כיהן פאר במשך כמה שנים.
דגש מיוחד הושם בהרצאה על קנאותו של החזן גלאנץ ללשון העברית. הוא הקפיד לדבר בשפה רהוטה וברורה - עובדה שהועלתה על נס ע"י המשורר הלאומי ח"נ ביאליק, הסופר אליעזר שטיינמן, עורך דבר דאז דוד זכאי ועוד.
דבקותו בנוסח התפילה המסורתי היתה לשם דבר ועל אף שחרג במידה זו או אחרת מהנוסח המקובל, הרי תמיד שב אליו כמחדש וכ"איש המדבר עם קונו"; וזו הנקודה המודגשת בספר פרי עטו של ג'רי, שראה אור לאחרונה, כשנספחים אליו שני דיסקים המכילים ממבחר יצירותיו של לייב'לה היקר והאהוב, כמו "שמע ישראל", "אין כערכך", "אנא בכוח, "אהבתי", "טל", "כי הנה כחומר" ואחרות.
אלו הם מקצת מן הדברים ולא נאריך בהם. עזרא (ג'רי) עצמו הודה כי לא המשיך בדרכי אביו, אלא שימש פעם אחת ויחידה חזן - בשבת הבר-מצווה שלו בשנת תשי"ח (פרשת יתרו). "אז" - ציין ג'רי - "ליוותה אותי המקהלה הקבועה של ביהכ"נ בהרכב מעולה שלא היה כמותו מעולם: בזו הפעם הצטרף אליה גם אבי..."
בהרצאה נכחו בין השאר, נוסף על המנצח שלמה גולדהור והחזן חיים אדלר, גם ריימונד גולדשטיין, פרופ' אלי שלייפר, פרופ' יוסי יהלום וכמה מהכותבים בפורום.
כמי שיד ורגל לו במו"לות יכול אני להעיד כי הספר יוצא לאור בהידור רב ובעיצוב ראוי לשבח. ממש מלאכת מחשבת במלוא מובן המילה.