בעקבות שיר העם ביידיש חיבר ח נ ביאליק את השיר "יעקב ועשיו"
יעקב ועשו
עֵשָׂו מַשְׁכִּים לְבַית הַמַּרְזֵחַ,
חָבִית מַשְׁקִים מִפִּיו תִּתֵּן רֵיחַ.
אוֹי, אוֹי, אוֹי
אוי לְעֵשָׂו גּוֹי!
כּוֹסוֹ – חַיָּיו,
לִשְׁתוֹת חַיָּב,
כִּי עַל כֵּן הוּא גּוֹי.
יַעֲקֹב מַשְׁכִּים לְבֵית הַתְְּפִלָּה,
נוֹתֵן לְיוֹצְרוֹ שֶׁבַח וּתְהִלָּה.
הוֹי מַה טוֹב
חֵלֶק יַעֲקֹב!
אֶל צוּר חַיָּיו
לְהוֹדוֹת חַיָּב,
כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.
עֵשָׂו חוֹזֵר לְבֵיתוֹ בַּלָיְלָה –
אוֹי לָה לְאִשְׁתוֹ מֵאֶגְרוֹף יָד בַּעְלָה.
אוֹי, אוֹי, אוֹי,
אוי לְעֵשָׂו גּוֹי!
זְרוֹעוֹ – חַיָּיו,
לְהַכּוֹת חַיָּב,
כִּי עַל כֵּן הוּא גּוֹי.
יַעֲקֹב חוֹזֵר בָּעֶרֶב אֶל נָווֹ,
אִשְׁתּוֹ וִילָדָיו מְשַׂמְּחִים לְבָבוּ.
הוֹי, מַה טוֹב
חֵלֶק יַעֲקֹב!
בָּנָיו – חַיָּיו,
לְגַדְּלָם חַיָּב,
כִּי שְׁמוֹ יַעֲקֹב.
לא זכה שירו של ביאליק להלחנה לעומת השיר ביידיש (באחת מגרסאותיו)
גייט אַ גוי אין שענקל אריין,
טרינקט ער אויס א גלעזעלע וויין.
אוי, אוי, אוי!
שיכור איז אַ גוי!
שיכור איז ער
טרינקען מוז ער
ווייל ער איז אַ גוי.
גייט אַַ ייד אין בית המדרש אריין,
כאפט ער אַ קדושה, אַ בָּרְכוּ אריין,
אַ מנחה אריין, אַ מעריב אריין.
אוי, אוי, אוי,
ניכטער איז אַ ייד
ניכטער איז ער
דאוונען מוז ער
וייל ער איז אַ ייד.
געט אַ גוי פון שענקל ארויס,
שלאגט ער און פאטשט אַ פאר יידעלעך אויס.
אוי, אוי, אוי!
שיכור איז אַ גוי!
שיכור איז ער
שלאגן מוז ער
וייל ער איז אַ גוי.
גייט אַ ייד אין צום רב'ן אריין,
כאַפט ער אַ דרשה, אַ זמר אריין,
אַ ניגון אריין, אַ טענצל אריין.
אוי, אוי, אוי,
ניכטער איז אַ ייד
ניכטער איז ער
זינגען מוז ער
וייל ער איז אַ ייד.
בנוסח המושר ע"י החזן הרשמן, הנוסח שונה במקצת:
הפתיחה של כל בית היא: גייט דער, במקום גייט אַ. בבית השני, בשורה השנייה, מופיע כעין רצ'יטאטיב חזני: כאַפט ער דאָרט אַ מינחה'לה אריין, אַ קדושה'לה אריין, אַ ברכו'לה אריין, אַ פרק משניות אריין. וכן בבית השלישי השורה השנייה היא: קלאפט ער די יידן, די פענסטער אריין, די שויבן אריין...
