קאמרטון שלום,
זכותך לחשוב מה שאתה רוצה, אך כמדומני שלא היה מזיק לבטא את מחשבותיך בפחות זלזול.
לידיעתך כמה הבהרות בנושא:
- במערב אירופה (קהילות ייקיות)
נהוג שלכל מועד / חג ישנה מנגינה ייחודית -
כגון בהלל, בברכת כהנים, שיר המעלות ועוד, ובכלל בנוסח התפילה.
- בפרט,
בכל הזדמנות כנ"ל (חג, תקופת העומר, בין המצרים, עשי"ת וכד')
ישנה מנגינה של שיר המעלות תואמת למנגינה של אותו מועד (כגון הלל וב"כ של פסח, סוכות, שבועות,וכיו"ב).
-
ישנו אכן מנהג רווח במערב אירופה (קהילות ייקיות)
לסיכום השנה לשיר בשמחת תורה מה שנקרא "יאר שיר המעלות" = שיר המעלות השנה אשר כולל
שילוב המנגינות של כל מועדי השנה (או העיקריים שבהם לפחות מיונים) מחנוכה ועד שמחת תורה.
- באותה מידה
ישנו מנהג לנגן בקדיש לאחר עמידת ערבית ו/או מוסף "יאר קדיש" = קדיש השנה שזה כנ"ל שילוב של מנגינות מועדי השנה.
-
הקדיש הנ"ל מנוגן בכובד ראש וברצינות כמו כל קדיש אחר, וכך נהג אבי ז"ל (עם הבדלי מנגינות מסויימים לעומת החזן היימן שהוא גם הכיר והוקיר אותו אישית) שהיה ש"ץ במשך כ- 30 שנה ליד פריס, ללא שמץ של ליצנות (אין בזה יותר ליצנות מאשר בקדיש האליז הרווח בר"ה ויו"כ ברבים מבי"כ בארץ).
-
הערות לגבי ההקלטה הנ"ל:
לצורך הקונצרט בלבד, ככל שאני מבין,
ולהבהרה למי שלא מיומן הכריז החזן היימן את המועד של המנגינה של החלק הבא.
כמו כן אני מניח שחזרתו על "עושה שלום" במנגינת ברהמ"ז הייתה גם היא רק לצורך הקונצרט כי לא כך נהוג בפועל בשמחת תורה.
- אגב, שמעתי מאבי ז"ל שהיה בהאג - הולנד, בה הוא הרבה להתארח במשפחת אמו בצעירותו, שהיה שם נוהג בסוף "עושה שלום" של מוסף שמחת תורה לקשור את רגלי החזן כך שלא יכל לחזור קדימה, וייתכן שאולי זה אכן גובל בליצנות (אני מתבטא בזהירות כי אולי יש לכך מקור שלא ידוע לי)...
לאחר כל ההבהרות הנ"ל כל אחד יחשוב על כך מה שהוא רוצה (בטווח בין מנהג יפה לליצנות) אך בכל מקרה תתמיד נחמד כשאנשים מתבטאים בנועם בפורום, זה אף פעם לא יכול להזיק.
אגב, הקלטות נוספות מ"קונצרט ליטורגיקה של עמק הריין" ניתן למצוא באתר מקהלת זמרתי'ה ברפרטואר
http://www.zimratya.org.il/repertoire.html (בעיקר ביצירות של לבנדובסקי, נאומבורג וסולצר) - בה אני חבר (למען הגילוי הנאות) - ומידע נוסף גם בהופעות > קונצרטים.
והעיקר, בשורה התחתונה, שיהיה לך, לכל חברי הפורום ולכל בית ישראל חג שמח ושתתקבלנה כל תפילותינו לרצון לפני בורא עולם!
גבריאל קליין.
