האזנתי לקונצרט זה ואני חייב להסכים עם רוב הנכתב לעיל.
גולת הכותרת של ביצועי הקונצרט הוא "שובי נפשי" בביצועו של שוורץ, אכן ביצוע יחיד ומיוחד.
אני מסכים שסיימון כהן שר יצירה אחת לפחות שלא מתאימה לקולו ולאופיו המוזיקלי ובשיר השני שביצע "הללו" נפלו הרבה פראזות לא מדוייקות.
החזן גליק משתפר מאד וניכרת עבודה על צורת ביצוע הפראזות אך עדיין ניכר לחץ רב בקול בעת השירה, ובהחלט אני מסכים לכך שיצירת על הניסים שביצע היתה משעממת ולאו דווקא באשמתו...
החזן אדלר מתקשה מאד לעבוד עם הרכבים גדולים בשל אי שליטתו במוזיקה, ובעיקר הוא מסתמך על נסיונו, לפעמים הולך לפעמים פחות...גם כשהולך עדיין חסר את הברק הקונצרטנטי המתבקש ואני לא מתחבר לסוג כזה של עבודה.
החזן הלפגוט מכונת שירה משובחת יכולות קוליות בלתי נתפסות כשרון מוזיקלי גדול אך גם הוא נפל אי אילו פעמים והייתי אומר שנרשמו חבלות קלות...אגב, הנסיון "לשבור" את הקול כדי לתת תחושת רגשנות בביצוע לא עובד על מי שמכיר את המקצוע...רגש מגיע מכוונה פנימית או ממשחק נכון, וכשאין לא את זה ולא את זה כבר עדיף לשיר על אוטומט.
אהבתי מאד את הביצוע של התזמורת למחרוזת שירי חנוכה ובפרט את החלק של "נרותי הזעירים" שהצליח לסחוט ממני דמעה.
בס"ה רוב העיבודים והתזמורים מוכרים מאי אילו ביצועים קודמים ועל כך אין צורך להרחיב. את המקהלה שמעתי באיכות גרועה ולא יהיה נכון מצידי לנתח את יכולותיה, למרות שאפשר לומר בבטחה שהסולו טנור באחת היצירות (מודים אנחנו לך) היו מסוג הזוועות שכדאי למנוע בעתיד, אני מאמין שיש לפחות 8-10 טנורים ראשונים בהרכב כזה של מקהלה ומדוע צריך לבחור דווקא בזמר הפחות מוצלח?!
חנוכה שמח
תוקן על ידי לאמהשחשבתם ב- 08/12/2010 10:48:38