| נשלח ב-30/12/2010 10:57 |
|
| |
תורה לפרשת וארא
השלב הראשון של הגאולה פרשת וארא – מרבי שלמה קרליבך אתם יודעים חברים יקירים, כשקוראים על יציאת מצרים הדבר הראשון שהקב"ה אומר הוא, "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים," [דהיינו] אני אקח ממך האפשרות להיות מסוגל לעמוד במצרים. "סבלות מצרים" - לסבול פירושו להיות מסוגל להשלים עם זה. אתה רואה, שהדבר הראשון על הגאולה ולצאת מן הגלות הוא להפסיק לחבב את הגלות. תארו לעצמכם שאני בגלות, אבל אני אוהב את הגלות, ואז אין אף אחד שיכול להוציאני. פעם תארתי לאיזה אישה את קדושת ויופיה של ירושלים, והיא אמרה לי, "תקשיב, אני אגיד לך את האמת, אני אוהב את הברונקס [חלק מעיר ניו יורק]." אז מה אתה יכול לעשות איתה? המשיח יגיע וייתן לה כרטיס חינם לארץ ישראל, אבל היא אוהבת את הברונקס. היא לא תעבור דירה, אין שום דבר שאתה יכול לעשות. אתה יודע מהו הדבר הכי עצוב בעולם? רק חמישית יצאו ממצרים -- חמישית של היהודים יצאו ממצרים, הם אהבו להיות שם [במצרים]. אני לא צריך לספר לכם. באמריקה, אחרי שחרור של העבדים השחורים, כמה מהם באמת רצו להיות חופשי? הם רצו לחזור מיד להיות עבדים, אתם יודעים למה? בעיקרון זה הדבר המוזר ביותר בעולם. כולם מדברים על חופש, אבל אתה יודע משהו? זה דבר כבד מאוד - להיות עצמאי / חופשי. אז הדבר הראשון של הגאולה הוא שהקב"ה ייקח אותך מלהיות מסוגל לעמוד בגלות, שאתה לא תאהב את זה יותר. ראה מה שקרה, כשמשה בא אל היהודים, פתאום הם לא יכולים לסבול את זה יותר. זה היה השלב הראשון של הגאולה.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2010 13:35 |
|
| |
קבלתי עכשיו בחברת "קשר", עשיתי עריכה קלה עליו:
כוס ישועות אשא ובשם השם אקרא לכבוד שב"ק וארא, מהרשב"ן והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים - לעולם לא אשכח
ידידי' המתוקים, כולכם יודעים דברי המדרש, וז"ל ד' גאולות יש כאן והוצאתי והצלתי וגאלתי ולקחתי כנגד ד' גזירות שגזר עליהן פרעה וכנגדן תקנו חכמים ד' כוסות בליל הפסח לקיים מה שנא' (תהלים קט"ז) כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא [מדרש רבה]. כי בכל השנה היין עושה שיכור, אבל בליל הסדר אנחנו שיכורים מהחירות, כי אנחנו יודעים שהקב"ה בחר בנו כדי להראות לכל העולם כולו מה זה חירות, חירות אינו פירושו אני עושה מה שאני רוצה, חירות פירושו אני יכול לעבוד השי"ת בשלימות ובכל הלב כדי לתקן את הנשמה שלי, וכל העולם כולו. וביין הענבים משך עשייתם עוברים הרבה צער עד שנעשה יין. כמו כן אותנו עוברים דרך ארוכה עד שמגיעים למקום הגבוהה איפה שצריכים להיות. ולכן אם תשאל את הענבים בשעת עשייתם ליין, הענבים יאמרו "אנחנו עוברים כ"כ הרבה יסורים, דורכים עלינו ומייסרים אותנו. הייתי פעם כ"כ יפה, וכל אחד דורך עלי." אבל אני אומר להם, "תחכו קצת עוד מעט תבינו על מה היתה העבודה הזאת." והאיזביצער הקדוש אומר, שהיין מורה על כוחות השכחה בעולם, ואנחנו לוקחים היין ביד ואומרים, "אין שום כח בעולם שיוכל לגרום שאשכח שיש רק בורא אחד בעולם - אחד יחיד ומיוחד". ודרך בני אדם, אם רוצים להראות מי האדון ומי העבד, זה ע"י שהאדון משפיל את העבד כל פעם, אבל השי"ת איך הוא מראה אותנו שהוא האדון? הוא מרים גם אותנו. ולכן כשהיינו עבדים לפרעה היינו כל כך שבורים, אבל כשיצאנו ממצרים, ונעשה עבדים של הקב"ה, אתם יודעים מה שעשה הקב"ה לנו? הוא הרים אותנו למעלה למעלה. לכן לוקחים כוס יין ומגביהים אותה עד הלב, להורות על הגאולה שנתרומם קרן ישראל, וכל צער דריכת ענבים הי' רק לטובה - למען היין הטוב יין המשומר. וכן בכל שבת קודש מקדשין על היין ואומרים "זכר ליציאת מצרים", כי כל מה שעברנו בששת ימי המעשה רק עבור שנרומם ליין הטוב. ובקרוב נזכה להודות על כל ימי הגלות שעברנו, בכוס ישועות אשא, בביאת הגואל צדק בב"א.
_________________
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-31/12/2010 14:58 |
|
| |
יישר כח דופו
תודה רבה על כל הדברים שאתה מביא לנו כל שבוע, ועל עבודת התרגום,
גוט שבס... גוט שבס
עוד השבת הזאת נזכה כבר ליום שכולו שבת...
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2013 13:36 |
|
| |
'לב השמים' על פרשת וארא - נקודה להתבוננות
אני רואה שמשום מה, אין תורה משנה שעברה בפ' זו. אז קבלתי משמואל זיוון היום:
'לב השמים' על פרשת וארא - נקודה להתבוננות
אחרי שבאו על בני ישראל גזירות וצרות שלא היה בהם כוח לסבול, אומר הקב"ה למשה רבינו: "וארא אל אברהם אל יצחק ואל יעקב וגו''. ורש"י (בפס' ט') מביא בשם חז"ל שהקב"ה אומר עליהם: 'חבל על דאבדין ולא משתכחין!' הוא מזכיר את אמונתם ואהבתם של האבות הקדושים (ורואה בהם יתרון אפילו על משה רבינו - ראה שם). כנראה שסוד הגאולה תלוי ב'זכות אבות'...
ר' שלמה היה חוזר על זה כל הזמן. למרות שהוא עצמו היה מחדש גדול, הוא דיבר כל הזמן על קדמונינו - אבותינו ורבותינו - בהתרפקות עצומה. אנחנו מוכרחים להכיר אותם, לספר עליהם, להעריץ אותם, לאהוב אותם, ולתלות את כל ישועתנו בזכותם.
ר' שלמה הבין שחיוניות יהודית אמיתית וכוחה להתחדש, תלויה דווקא בהתקשרות נפשית עמוקה לדורות הקודמים. והחינוך הזה חדר בכל תלמידיו. כשמזכירים את גדולי הדורות שעברו, מדברים עליהם בהתרפקות, בהערצה עצומה. אין ביקורת, ואף טיפה של התנשאות.
יש סיפור יפה שר' שלמה היה מספר: 'מנחה של קרלין' (ראה 'סיפורי נשמה' א'). גם שם, השורה התחתונה היא שהזקן אומר לרבי מקרלין שהבעש"ט ביקש ממנו למסור לו: 'כבר היינו כאן קודם'... הכול המשך אחד. וזאת אולי הנקודה הכי פנימית בחשיבות לספר סיפורי צדיקים: ההתקשרות הנפשית העמוקה לדורות שעברו. אלה הם השורשים שלנו, וככל ששורשינו יהיו עמוקים יותר נהיה חזקים יותר, ויהיה לנו גם הכוח לחדש ולהתחדש באמת.
שבת שלום לכל עם ישראל!
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-11/1/2013 02:12 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-13/1/2013 12:40 |
|
| |
לא נשלח המייל?
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
| מנהל לחץ כאן לנעילת האשכול
|
|