תורה לפרשת וארא

פרשת וארא – מרבי שלמה קרליבך

אתם יודעים חברים יקירים, כשקוראים על יציאת מצרים הדבר הראשון שהקב"ה אומר הוא, "והוצאתי אתכם מתחת סבלות מצרים," [דהיינו] אני אקח ממך האפשרות להיות מסוגל לעמוד במצרים. "סבלות מצרים" - לסבול פירושו להיות מסוגל להשלים עם זה. אתה רואה, שהדבר הראשון על הגאולה ולצאת מן הגלות הוא להפסיק לחבב את הגלות. תארו לעצמכם שאני בגלות, אבל אני אוהב את הגלות, ואז אין אף אחד שיכול להוציאני.

פעם תארתי לאיזה אישה את קדושת ויופיה של ירושלים, והיא אמרה לי, "תקשיב, אני אגיד לך את האמת, אני אוהב את הברונקס [חלק מעיר ניו יורק]." אז מה אתה יכול לעשות איתה? המשיח יגיע וייתן לה כרטיס חינם לארץ ישראל, אבל היא אוהבת את הברונקס. היא לא תעבור דירה, אין שום דבר שאתה יכול לעשות.

אתה יודע מהו הדבר הכי עצוב בעולם? רק חמישית יצאו ממצרים -- חמישית של היהודים יצאו ממצרים, הם אהבו להיות שם [במצרים]. אני לא צריך לספר לכם. באמריקה, אחרי שחרור של העבדים השחורים, כמה מהם באמת רצו להיות חופשי? הם רצו לחזור מיד להיות עבדים, אתם יודעים למה? בעיקרון זה הדבר המוזר ביותר בעולם. כולם מדברים על חופש, אבל אתה יודע משהו? זה דבר כבד מאוד - להיות עצמאי / חופשי.

אז הדבר הראשון של הגאולה הוא שהקב"ה ייקח אותך מלהיות מסוגל לעמוד בגלות, שאתה לא תאהב את זה יותר. ראה מה שקרה, כשמשה בא אל היהודים, פתאום הם לא יכולים לסבול את זה יותר. זה היה השלב הראשון של הגאולה.

_________________