הזכרתי את זה בסוף
מאמרי הקודם, ועכשיו ניכנס לבחון את העניין.
מה מביא זמר חסידי לשיר שיר מזרחי? ישראלי? טראנסים? מה מביא זמר מזרחי לשיר שיר חסידי? מה מביא זמר חילוני לשיר שיר דתי? (אני לא מדבר על להיפך....)
חשבתי קצת על העניין, והעלתי כמה נקודות.
הטרעמפ, הסבא והכיף. מכירים את התסריט הבא?
צומת כלשהיא אי שם בארץ, בטרמפיאדה עומד בחור ישיבה, מגבעתו על ראשו וחליפתו בידו,ומניף אצבעו אל על בתקווה שאיזה נהג נחמד יחון אותו במבט.
רכב עוצר לידו, הנהג, חילוני, מגיע לצומת הבאה, הוא עולה.
השיחה כמובן מתגלגלת.
הנהג מתחיל לספר על סבא שלו שהיה רב,וסבתא שלו שהייתה מדליקה נרות, ובן דוד שני שלו חזר בתשובה, ובכלל, אל תראה אותו ככה, הוא לפעמים הולך לבית הכנסת בשבת! ומניח תפילין כשיש לו זמן (בערך פעמיים בשנה), ויום כיפור, וליל הסדר וכו' וכו' .
כשמתחילים לדבר על הבחור החרדי, הנהג מקבל הלם. לומדים כל יום? מהבוקר עד הלילה? ואותו הדבר כל הזמן? רק גמרא? לא לומדים בכלל מתמטיקה?
הבחור מסביר: זה ציווי הקב"ה, ואנחנו נהנים מזה, ובכלל זה לא כזה גרוע, יש הפסקה בצהריים, ובערב יושבים עם החבר'ה בפנימיה, ויש בין הזמנים, ולא כל כך שמים לב אם אתה נמצא, וסתם שתדע, החרדים יודעים לכייף.......
מה הלך כאן בשיחה?
כל אחד ניסה להצהיר ולומר: 'אני לא כזה קיצוני (כל אחד לצד שלו) אני לא כלכך שונה, אני קצת כמוך!'
זמר חילוני שמוציא שיר דתי בא לומר:אני קצת דתי.
זמר חסידי שמוציא שיר לא חסידי,רוצה שיראו שהוא לא רק 'חסידי' אלא גם בסגנונות אחרים.
זמר מזרחי שמוציא חסידי, רוצה שידעו שהוא משתייך גם לז'אנר הזה.
הדשא, הכובע והשיר אבל למה?
כאן נכנסת קצת תסמונת 'הדשא של השני ירוק יותר'.
אם אפשר להגיע לעוד ציבור מאזינים (הדתי/המזרחי/החסידי) אז למה לא?
וכאן נביא משל:
היה היו בעיירה כלשהיא (אותה עיירה מכל הסיפורים, למישהו יש מושג מה השם שלה?) סנדלר וחייט שחנויותיהם היו בשכנות, דלת מול דלת.
יום אחד, יושב החייט בחנותו הריקה, שכן אותו שבוע היה שבוע חלש מבחינתו, וצופה לעבר חנותו של הסנדלר, ורואה אותה מליאה אנשים (משפחה כלשהיא, שהחליטו להגיע כולם ביחד לתקן איזה חור קטן בנעל, משהו בסדר גודל של 10 ש"ח, ועוד ביקשו הנחה......).
חשב לו החייט, מדוע יושב אני כאן שומם ומובטל, בעוד למלאכת הסנדלרות יש לקוחות רבים. מעכשיו אני נעשה סנדלר!!
כמובן שההתארגנות לקחה כמה ימים, בימים אלו הסנדלר, נעבעך, ישב משועמם בחנותו, הסתכל לעבר חנותו של החייט, וראהו עובד במלוא המרץ, לא נח לרגע.
חשב הסנדלר: אני מובטל, העוד לחברי החייט יש עבודה לרוב, הבה גם אנכי אהיה חייט!
וממחשבה למעשה,התחיל לארגן את חנותו לעבר החייטות. (במקרה הוא מצא כלי חייטות, וגם שלט גדול 'חייט' במזבלה העירונית כשבא לזרוק את כליו ושילטו שלו).
הגיעו אנשים לחייט כהרגלם, רצו שיתפור להם חולצה חדשה, הוא כמובן ענה להם: אני עזבתי את החייטות, עברתי למלאכת הסנדלרות, אך יצאו מחנותו,ראו מולם שלט 'חייט', נכנסו.
ביקשו מהחייט החדש שיתפור להם חולצה, הוא מדד מידות וכו' ואמר להם שיחזרו כעבור מחצית השעה, כעבור חצי שעה הגיעו אליו והוא הגיש להם את חולצתם. הם לא הבינו אם מדובר בגרב או בכפפה, אבל בכל זאת שילמו ופנו לביתם. (שם דוקא היה מי שטען שזה דומה לכובע, אבל אין זה המקום לדון בזה)
בערב דיברה האם עם שכנתה, ודיווחה לה על שינויי המקצועות בעירם.
אמרה השכנה, יופי, בדיוק אני צריכה לילדי הקט נעליים חדשות, למחרת הלכה לסנדלר-חייט לשעבר.
כשהביא לה את הנעליים, היא שילמה כמובן, אבל אמרה: אם רק תוכל, אדוני הסנדלר, לומר לי איזו נעל שייכת לימין ואיזו לשמאל? וגם,מאיפה הילד אמור להכניס את הרגל?
ועכשיו לנמשל:
אם אומן טוב במקצוע שלו, שלא יתחיל לחפש לו מקצועות חדשים שהוא לא מבין בהם.
אתה זמר מהשורה הראשונה במוזיקה חסידית? למה להכניס טראנסים? למה מזרחי? למה ישראלי? תישאר במקצוע שלך יהיה טוב.
אתה זמר מזרחי מוצלח? למה להתחיל להוציא שירים חסידיים? מה רע במה שעשית עד היום?
הדשא, או הדולר (או בעצם הפרסום) של השני ירוק יותר.