רשמים מקונצרט "קולות הנשמה" בפ"ת
לילה טוב לחברי הפורום מבית ומחוץ
עוד הפקה משובחת מבית ״יובל - חזנות עם קול הנשמה״, הפעם הקונצרט היה בנושא ״קולות הנשמה״, בו ביצעו החזנים יצירות מבית המלחינים המלחימים והמבצעים: קוורטין גנשוף (עם ט׳ או בלי?) מלבסקי.
בקונצרט השתתפו החזנים : שלמה גליק (ישראל) חיים אדלר (ישראל) יעקב לעמר (ארה״ב) ושמעון פרקש (אוסטרליה).
מעולם לא הבנתי האם מקום מגורם של החזנים משפיע אי מה על קולם, או שזה סתם מידע בעלמא או אולי זה גורם להם לשיר יצירות יותר ארוכות ופחות בכמות.
התזמורת : סימפונית רעננה עם הכנר הראשי?
הפסנתרן האגדי : ר׳ מנחם בריסטובסקי
ומקהלת החזנים : ׳יובל׳ (ברוך הבא לחבר מקהלת יובל החדש: מר הראל אמיד שישב ׳אי שם׳ בטנורים,)
ומעל כולם עומד המנצח ד״ר מרדכי סובול.
קונצרטי החזנות בפרברים מיוחדים בתחושת הביתיות, בהנחיה המשובחת של מרדכי סובול, באוירה החמה, בקיצור כמו בבית.
היצירה הראשונה שבוצעה בקונצרט היתה שאו שערים ראשיכם והינשאו פתחי עולם׳ בלחנו של ד״ר מרדכי סובול, ויצירה זו ידועה כבר לכולנו מסדרת המנויים יובל, אשר שכנה בעבר בהיכל התרבות התל-אביבי, ובע״ה בעתיד בהאנגר 11, את היצירה ביצעו המקהלה והתזמורת.
היצירה השניה שבוצעה בקונצרט היתה ׳ועל ידי עבדיך - כה אמר השם וכ׳ו׳ יצירה זו היא מהידועות ששגורה על פיו של כל חובב חזנות מתחיל, ד״ר מרדכי סובול תיקן את יצירה זו וסידר את הטעות שהקליט זבולון קוורטין, ומהי אותה טעות? אז הנה : זבולון קוורטין אמר מלך ישראל וגואלו, השם צבקות אני ראשון ואני אחרון. והנכון הוא : (ומה שתיקן סובול) מלך ישראל וגואלו השם צבקות, אני ראשון וכ׳ו.
את היצירה ביצע החזן הנודד שלמה גליק, ומדוע החזן הנודד ? משום שבכל שבת החזן גליק נודד להשמיע את קולו בעיר או במושב כלשהוא, כך שניתן לומר שבכל מקום אליו נגיע בעולם נמצא בית-חב״ד קוקה-קולה ואת החזן שלוימלה גליק. החזן גליק נתן ביצוע מתוק מלא נשמה תוך שימת דגש על דינמיקה, ישר כח
היצירה השלישית שבוצעה היתה ׳תקע בשופר גדול לחרותינו׳ בלחנו של זבולון קוורטין, יצירה קוורטינית אמיתית, וכמו שאמר ד״ר מרדכי סובול שהחזן זבולון קוורטין הלחין שתי יצירות בלבד, האחת ״טיהר״ והשניה ״ועל ידי עבדיך״, ואכן גם יצירה זו התברכה בהרבה ״אוי ווי״ כיאה וכנאה לזבולון קוורטין,
את היצירה ביצע החזן הראשי של בית הכנסת הגדול בירושלים עיה״ק חיים אדלר, החזן חיים אדלר כידוע לכל בטבעו שונה מכל אדם, כל אדם במהלך שנותיו ככל שמתבגר קולו מזדקן ונחלש, משא״כ החזן חיים אדלר שככל שמתבגר קולו נהיה צעיר ומשובח עוד יותר, עד מאה ועשרים בע״ה.
היצירה הרביעית שבוצעה בקונצרט היתה מלחנו של החזן בעל הרגש שמואל מלבסקי, היצירה היא ׳ידיד נפש׳ יצירה מיוחדת שהלחין מלבסקי לכבוד דינר למען ילדים חולים (אם אני זוכר נכון) יצירה רווית רגש ודמעות כשהשיא של היצירה במילים ״אנא קל נא רפא נא וכ׳ו״,
את היצירה ביצע החזן שהגיע מאוסטרליה (האמת שזה נשמע טוב) שמעון פרקש, חזן אמיתי שאחת התפילות הטובות ששמעתי (בשנים הבודדות בהם אני זכיתי להימנות כחובב חזנות) היתה מהחזן פרקש, זה מוכיח שחזן לא צריך טנור גדול לא קול פעמונים ולא צריך צעקות מחרישות אוזנים בכדי להיות חזן גדול, חזן זה אחד שיודע קודם כל להתפלל, נותן הבעה אישית לכל יצירה אותה הוא מבצע, וכמו שאמר הד״ר : ״ החזן סוף העולם שר סוף הדרך״.
הנה הקלטה מהביצוע הנהדר של החזן פרקש :
http://www.upf.co.il/file/286176698.html
היצירה החמישית שבוצעה בקונצרט היתה ׳שומע קול בכיות׳ שוב בלחנו של החזן שמואל מלבסקי, יצירה זו היא אחת היצירות המרגשות ביותר שהלחין מלבסקי, כיצד ניתן להישאר שלווים ביצירה זו.
את היצירה ביצע החזן שלמה גליק וממקום מושבי ראיתי את עיניו זולגות דמעות כשהתפלל את ״שתשים דמעותינו בנאדך להיות״ וכמובן הקהל לא נשאר אדיש, אני הקטן אוהב את היצירה הזו יותר כשהיא מבוצעת עם חזן ופסנתר ופחות בביצוע ועיבוד סימפוני, לטעמי זה מאבד מהרגש ומהריכוז ביצירה.
היצירה השישית שבוצעה בקונצרט היתה ׳השיר שהלווים היו אומרים׳ בלחנם של ישראל אלתר ו״חזן החזנים״, החזן הטוב ביותר שיש ממנו חומרים מוקלטים, כשרוצים להביא דוגמא לחזן מי שעולה ראשון הוא החזן משה גנשוף,
(הבאתי לכם כאן טעימה מתפילתו של החזן משה גנשוף : ״ונראהו עין בעין - אב הרחמים הוא ירחם עם עמוסים״ : http://www.upf.co.il/file/131666163.html )
היצירה השיר שהלווים הינה יצירה משובחת המשלבת בתוכה רעיונות מוזיקלים ואמירה חזנית, והאיר את עינינו מרדכי סובול שיצירה זו בנויה שבכל יום בשבוע עובר החזן לסולם אחר,
את היצירה ביצע החזן יענקלה לעממר (ככה כתוב על הדיסק) חזן עם קול פעמונים מתקתק, חזן בטעם של פעם, לא יצא לי לשמוע אותו כבר כמה שנים בתפילה ויש לי רושם שאם אשמע אותו אני אהנה עד מאוד, (״ככל הנראה/הנשמע יום שלישי הוא לא היום שלו״ אך זה נסלח כשמדובר בחזן נפלא ובביצוע כיאה וכנאה.
היצירה השביעית והאחרונה לחלק הראשון היתה לא אחרת מאשר היצירה הנדושה ולקול תשואות הקהל (שמשום מה אוהב יצירות נדושות ופחות אוהב חידושים)׳כבודו מלא עולם׳ בלחנו של החזן שמואל מלבסקי, את היצירה ביצעו כל החזנים המשתתפים בערב.
הפסקה - 19 וחצי דקות בדיוק
חלקו השני נפתח ביצירה ׳הושע נא׳ בלחנו של חזן החזנים האהוב משה גנשוף, יצירה משובחת בקיצר׳ יצירה גנשופאית שורשית,
את היצירה ביצע החזן חיים אדלר שככל הנראה ביצירה הראשונה רק חימם את קולו האדיר.
היצירה השניה שבוצעה בחלק השני היתה : ״יום הולדת שמח״ יצירה נפלאה בלחנו של עממי זצ״ל את היצירה ביצעו התזמורת המקהלה הפסנתר ומרדכי סובול, וכל זה לכבוד יום הולדתו (השמונים?)לחזן האהוב שלמה גליק, (פרחים לשבת הוא לא צריך לקנות)
היצירה השלישית וכ׳ו היתה גם היא בלחנו של חזן החזנים בעל התפילה משה גנשוף, ״אחינו כל בית ישראל״, משום מה נתפס בעולם שמשה גנשוף אל אך שלא היה לו קול הוא היה חזן גדול, וזאת אף פעם לא הבנתי האם לגנשוף לא היה קול ?! ואם כן אז לאיזה חזן כן היה קול ?,
את היצירה ביצע חתן יום ההולדת שלמה גליק ביצוע נהדר ומרגש, נהנתי מאוד שהיצירה הסתיימה חרישית ולא כצעקה, דבר שכ״כ מאפיין את יצירותיו של גנשוף, יש כח
את יצירה זו עיבד ותיזמר מר אופיר סובול שלו יד ורגל בעיבודים של כל היצירות.
היצירה... ״קהילות הקודש״ כמובן זו שהלחין שמואל מלבסקי, יצירה מדהימה שאף פעם לא נס ליחה, יצירה שמבחינתי מאוד מכשילה שלכאורה היא יצירה פשוטה וקלה לביצוע, אל היא טומנת בתוכה מכשול של חיקוי ותסמונת ה״תוכי״, והחזן שמעון פרקש נתן ביצוע מקורי עם הבעה אישית שכמעט היה אפשר לטעות שמדובר בלחנו של שמעון פרקש,
החזן פרקש התפלל את היצירה והפך את היכל הקונצרט לכמה דקות ארוכות להיכל בית הכנסת, בקיצור תבואו השבת לת״א ותבינו. חובה לציין את העיבוד הנפלא שמוסיף נופך ליצירה יפה זו.
היצירה... היתה ׳זכרינו לחיים׳ שאנו מכירים ממשפחת קוסוביצקי, שמחה ומשה קוסוביצקי הקליטו אותה,
אך חידש לי הד״ר שמי שהלחין את היצירה היה החזן משה גנשוף, יצירה זו שכוללת את הנוסח של ימים הנוראים, הכניסה אותי לאוירת ימים הנוראים.
את היצירה ביצע החזן יענקלה לעממר, ביצוע יפה מאוד, כיף לשמוע שיש עדיין חזנים שדוברים אידיש, מכיוון שלא חולקה תוכניה עם תרגום, נאלצתי לקוות שהוא לא מקלל אותי באידיש 
היצ... היתה היצירה ״וטיהר רבי ישמעל״ יצירת ה״אוי ויי אוי ויי״ (אף פעם לא הבנתי אם היצירה מתחילה ב״אוי ויי״,או ב״אוי וטיהר״)
לטעמי היצירה הזו מאוסה ונדושה אך הקהל שניתן לומר שהגיע רק בשביל ״טיהר״ ככל הנראה לא נמאס לו, אולי גרם לזה משהו שלעממר אמר באידיש בשיר הקודם ? אולי.
את היצירה ביצע החזן הראשי חיים אדלר, ביצוע אדיר ומרגש, אדיר כפשוטו, כפי שנאמר על אדלר הרי הוא ״כיין המשתבח" ואני חייב להודות שהיה שווה לשמוע עוד פעם את ״וטיהר״ ככל הנראה היצירות הקודמות היו רק חימום.
היצירה שחתמה את הקונצרט היתה ׳כי בשמחה תצאו׳ בלחנו של הד״ר מרדכי סובול יצירה זו שחתמה עד לפני שנה את קונצרטי החזנות בסדרת המנויים יובל, את צעקת ה״או״ הקבועה הרעיד את האולם החזן חיים אדלר ששרף את הרמקולים והבריח את המנצח ממקומו,
תכל'ס, היה קונצרט חזנות יפה, החזנים כולם שיכנעו ששווה לשמוע אותם השבת, גליק:באהל אברהם, למר:בארה"ב, פרקש:בתל-אביב, ואדלר:בבהכנ"ס הגדול בירושלים.
העיר לי לי ידיד שבין השאר כותב גם בפורום, מדוע אני תמיד מפרגן אחרי קונצרטים, מדוע מעולם אני לא מבקר בצורה שלילית חזנים, מדוע מהתגובות שלי נראה שהיה הכי טוב בעולם,
עניתי לו :
א.באמת תמיד הכל יפה ומוצלח,
ב. לבקר באופן שלילי זהו הדבר הקל ביותר, לכל חזן יש יום טוב ויום פחות טוב ואת החסרונות הזיופים הקטנים זו לא חוכמה גדולה לגלות, לשמוע פאשלות כולם שומעים (אני מקווה) אבל למצוא את הטוב בכל ביצוע ובכל חזן לדעתי זה מעט יותר קשה, והרי בסופו של דבר ברוב הפעמים מדובר בטעם אישי,
ג.ההשלכות ברגע שאדם מלכלך על חזן בפורום הוא יכול לגרום לו נזק מעשי וזה כבר לא כ"כ מצחיק ומנין ההתר לעשות זאת ?
לפרגן זה הרבה יותר קשה, תנסו ותראו.
תודות :
למנצח ולמנחה ד״ר מרדכי סובול,
למנצח מקהלת ׳רינת שלמה׳ (אופס סליחה ׳רינת ישראל׳) המפיק המוזיקלי אופיר סובול שהוא זוכה לתואר המנצח הנודד (מתי הם נחים?),
לפסנתרן האגדי ר׳ מנחם בריסטובסקי, לתזמורת הסימפונית רעננה, למקהלת יובל,
למפיק הנודע יצחק ראשי העובד לילות כימים למען עולם החזנות,
להגברה הנהדרת : בכר, לעיריית פ״ת הלא היא בירת החזנות של ישראל.
תודה רבה ולילה טוב,
אלעזר _________________
תוקן על ידי קולני ב- 01/07/2011 01:34:01
 |
|
|
