מיאמי? ישראל!

מיאמי? ישראל!

הופעה שעשתה היסטוריה | אידי, פורום פרחי מיאמי החדש

ביום רביעי האחרון שפשפנו אוזניים - מקהלת פרחי מיאמי עמדה על הבמה בבנייני האומה, וביצעה בהרכב מלא את הקלאסיקה הוותיקה "אנא בכח" - אבל במבטא צברי אמיתי. ולפני שתחשדו בג'רמי וברבינא שסיגלו לעצמם מבטא ישראלי, כדאי שתכירו את הכוכבים החדשים העולים בשמי מיאמי: מיאמי מזרח - סניף פרחי מיאמי בישראל. מסתבר שכשירחמיאל רוצה, זה לא משנה באיזה צד של האוקיינוס אתה נמצא.

אז עם מה נתחיל?

אולי באמת עם "אנא בכח". האמת היא שאין הרבה מה לכתוב - היה כאן פשוט העתק מושלם של "אנא בכח" המקורי מהדיסק "בסייעתא דשמיא". הרגש, העדינות, הדיוק. השיר הזה באמת היה בחירה מושלמת לפתוח איתו הופעת בכורה של סניף מיאמי בישראל - כי באופן מפתיע, הדור הנוכחי של סולני מיאמי מזרח מזכיר להפליא את סולני מיאמי ניו יורק של שנות ה80'. אז לפני שהספקנו להתלבט אם מדובר בנוסטלגיה מדהימה או בחידוש מלהיב, הגיע הקטע הבא:

"ונהיה" המזרחי של רווח. וואו, זה היה חזק. המוואל (סלסול) הכל כך משכנע של בנצי בן יהודה עשה את השיר יותר אותנטי מהמקור... מסתבר שיש דברים שרק ישראלים יכולים לעשות. מנחם קליין, תלמידו/נציגו/שליחו של ירחמיאל האחראי על הסניף הארצישראלי, הצטרף לריקוד וכולנו נזכרנו מיד בימים היפים של להקת "הבוגרים" במופע מיאמי 25 ו 26. נוסי אקשטיין ליווה בתיפופי דרבוקה קצביים והקהל היה אוהד בעליל.

בשלב הזה הגיע האיחוד המיוחל... שני שירים מהאלבום החדש, מבוצעים ע"י מיאמי מזרח ומיאמי ארה"ב ביחד, כדי להוכיח לנו שמיאמי היא אחת - גם אם חלק מחבריה גרים במרחק 12 שעות טיסה.

מיאמי מזרח 1:

מיאמי מזרח 2:

המקהלה פתחה עם "מלך" - לפני שנה בדיוק, באותו מקום ובאותו זמן, ראינו את השיר הזה מבוצע על ידי 12 ילדים - ואין ספק שבהרכב המורחב התוצאה מרשימה בהרבה. מיאמי ומיאמי (ובקיצור: מיאמי) השתלבו ביניהם באופן מושלם. ההרמוניה המיתולוגית של רבינא אברמוביץ (מיאמי ארה"ב) - נסיך ההרמוניות שכבר לא יכול לעלות כל כך גבוה - עברה באופן טבעי לאחיו הצעיר חייא. וזה לא היה יכול לצאת טוב יותר.

כאן ניגשו לקדמת הבמה נועם סגל ממזרח ויצחק ברנדיס מארה"ב שהוכיחו לנו שהם לא רק יודעים לשיר אלא גם ללמוד כמו שצריך. בעברית ובאנגלית לסירוגין הם ביארו לנו את השיר "תורה תבלין" ומשמעותו. זה, למעשה, המוטו הקבוע של ירחמיאל... אז עכשיו יש לזה גם שיר רשמי! הגיע הזמן, לא?

בכל אופן, לאחר דברי התורה זכינו לחוויה מוזיקלית אמיתית, עמוקה ועשירה. המקהלה המאוחדת עמדה על הבמה המדורגת ושרה בהרמוניה מושלמת, מורכבת מהמון ילדים, את אחד השירים שחברי הפורום דירגו כבר מזמן כאחד הטובים ביותר באלבום. הסולנים הגיעו לסירוגין ממזרח ומארה"ב - אבל כולם כולם הגיעו ממיאמי המקורית.

הקראת שמות! בהופעה היסטורית שכזאת לא מדובר ברגע פשוט. מנחם קליין (או אולי ירחמיאל בעצמו, אם להסתמך על המאמר ש"שלוחו של אדם כמותו") הציג את הפרחים הישראלים כשהקהל לא מפסיק להריע. ירחמיאל הציג את האמריקאים (אל דאגה, הרענו להם כמו שצריך!) והגענו לרגע השיא:

מי לה' אלי.

בית בעברית, בית באנגלית. שילוב בין שורות בעברית ובאנגלית. מה ששמעתם אצל יוסי אייזנטל במוצ"ש האחרון היה רק טעימה מאולתרת... כאן היה הדבר האמיתי! אין טעם לכתוב איך זה היה, כי מי שלא נכח שם - לא יבין. מי שהיה, לא ישכח את זה כל כך מהר.

הקסם של מיאמי - ושל מיאמי.

של מיאמי.

עוד תמונות:

עוד תמונות מההופעה בקישור הזה