|
|
| נשלח ב-9/1/2016 23:48 |
|
| |
_________________
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2016 12:43 |
|
| |
ירחמיאל לא מסתיר רגשות בקליפ: הנה מה טוב ומה נעים..של ח''י ח''י. ואנוכי שמעתי צרידות קלה בקולו ואנוכי מפרש זאת מהתרגשות העולה וגואה מאליה. וכי דבר פעוט הוא לראות את צאן מרעיתו גדיים שנהפכו לתיישים? רק לב אבן לא היה חש בפעימותיו וכפי שמנחש אנוכי לירחמיאל לב בשר ודם.
|
|
|
|
| נשלח ב-10/1/2016 20:53 |
|
| |
| מיאמוש כתב: |  | אם מסתכלים על כותרת האשכול ולא על השאלה שהובאה בהודעה,המקום בו ירחמיאל בהחלט לא הסתיר רגשות היה בהופעת מיאמי בירןשלים תשע"ד. ירחמיאל היה מאוד קליל שמח וזורם. למשל, סיפר על חוויותיהם בירושלים (עם נהג המונית,מי שזוכר..) שאל בסוף ההופעה 'מי הולך מחר לבי"ס' (זה היה חמןד !) בנוסף, כאשר הסתיים השיר מהרה הצטרפו קבוצה גדולה מהקהל לשיר,והמשיכו אותו,תוך שירחמיאל עודד אותם לשיר. עוד דבר, בסיום ההופעה ירחמיאל נתן לילדים וצופים מהקהל לעלות לבמה(!) ,לשיר עם הילדים ולהיות איתם,דבר שמעולם לא קרה קודם לכן.(בהופעת מיאמי בירושלים ע"א עלה איזה תמהוני לבמה בסוף ההופעה וירחמיאל התעצבן מאוד על זה והעיפו את אותו אחד משם) נשלח מהאנדרואיד שלי
_________________
|
|
כמה שזה נכון!
|
|
|
|
| נשלח ב-12/1/2016 16:27 |
|
| |
| קוףמכוער כתב: |  | ירחמיאל לא מסתיר רגשות בקליפ: הנה מה טוב ומה נעים..של ח''י ח''י. ואנוכי שמעתי צרידות קלה בקולו ואנוכי מפרש זאת מהתרגשות העולה וגואה מאליה. וכי דבר פעוט הוא לראות את צאן מרעיתו גדיים שנהפכו לתיישים? רק לב אבן לא היה חש בפעימותיו וכפי שמנחש אנוכי לירחמיאל לב בשר ודם. |
|
כמה שהדברים האלו נכונים:) אפילו אני התרגשתי לראות את כל הפרצופים המוכרים פוצחים את פיהם ושירתם אינה עוד של ילדים קטנים אלא פתאום נשמעים קולות בוגרים... זה היה מדהים!
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2016 14:54 |
|
| |
אני זוכר חיבה מיוחדת ליאיר קניג ולאייזיק בנישי. אך ככל שעוברים השנים הסבלנות של ירחמיאל הולכת ונעלמת. פגשתי באוטובוס מקרית שמונה בשלהי 2010 את יוסף יצחק - אחד הילדים האנונימיים של יבוא. ישבתי לידו והתחלנו לפטפט על אה ועל דה. איכשהו הגענו למוסיקה חסידית ואז נזכר לומר שהוא ממיאמי. אחרי שהחלפתי צבעים מרוב התרגשות וסקרנות התחלתי לשאול שאלות על ירחמיאל. כמובן שכל השיחה התנהלה בעברית כי האנגלית שלי אז לא היתה משהו. הוא סיפר שירחמיאל נוהג בקפדנות על ההסדר במקהלה. אין שם שטויות, אין בלאגנים. כל ילד שם יודע שהשטות הכי קטנה הוא עף מהמקהלה. הם יודעים את מקומם טוב מאוד. הוא סיפר לי שהייתה מן אמירה כזאת במקהלה שלכל ילד יהיה סולו אחד לפחות באותו אלבום - יבוא. הוא הוסיף שהוא נכנס למשרד של ירחמיאל בהרבה יראה וביקש לדבר על הסולו שהוא הבטיח לו וזה דחה אותו כל פעם עד שהוא סידר לו את הסולו בברך עלינו. בכל אופן יוסף יצחק מתאר את היחסים בין ירחמיאל לילדים כנוקשה מאוד ולא ידידותית כמו שאנחנו רואים כצופים מהקהל.
כל מה שהוא מספר פה על היחסים בין המקהלה לירחמיאל אני מקבל את זה. מקהלה שמוכתרת כהמקהלה היהודית הכי מוצלחת בעולם היא צריכה להתנהל עם משמעת ברזל. ירחמיאל צריך להוסיף לחץ ועבודה קשה כדי להגיע לתוצאות טובות.
עוד סיפור מעניין שקופץ לי עכשיו.לפני איזה 5 שנים הדודים של השכנים שלי הגיעו לשבת מאמריקה. בן דוד שלו, בחור בגילי תיאר לי איזה מקרה שהוא היה אצל חבר שלו ובמקרה ירחמיאל והמקהלה התארחו בית ליד. חלק מן הילדים נכנסו לבריכה בחצר וכשירחמיאל ראה זאת היא מאוד כעס עליהם והייתה שם מהומה. כנראה נלחץ מזה שהם יתקררו ולא יוכלו לשיר.
אך עוד פעם, מדובר פה בפירמה. פרחי מיאמי זאת המקהלה הכי מדוברת ביהדות. בשביל להניב פירות צריך להתנהג ביחס מסוים, ולהעמיד במקום כשצריך.
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2016 15:02 |
|
| |
ברומיש-איזה אוצרות! הרגשתי האמת די מבוכה בשביל יוסף יצחק..לא נעים להרגיש דחוי. למרות שמקהלה צריכה להתנהל עם פול משמעת ,זה לא סותר את זה שירחמיאל יכול להיות גם נחמד לילדים! בקשר לבריכה,די מובן . הוא אחראי עליהם ,וחוץ מלהתקרר יכולים לקרות אסונות נוספים ח"ו. אני יכולה להבין למה 2 סולנים ממיאמי סרבו בתוקף להתראיין כי הם לא מורשים,לא יכולים, וכו וכו (מיכאל ווינגרטן ויהודה אופנהיימר) למרות זאת,כן ראיינו כ15 ילדים בשנתיים האחרונות ולא היו בעיות. נשלח מהאנדרואיד שלי
_________________
|
|
|
|
|
| נשלח ב-21/1/2016 23:25 |
|
| |
בויקי כתוב שהיה אחד בשם יוסף יצחקי.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2016 04:52 |
|
| |
| קוףמכוער כתב: |  | ירחמיאל לא מסתיר רגשות בקליפ: הנה מה טוב ומה נעים..של ח''י ח''י. ואנוכי שמעתי צרידות קלה בקולו ואנוכי מפרש זאת מהתרגשות העולה וגואה מאליה. וכי דבר פעוט הוא לראות את צאן מרעיתו גדיים שנהפכו לתיישים? רק לב אבן לא היה חש בפעימותיו וכפי שמנחש אנוכי לירחמיאל לב בשר ודם. |
|
פרשנות היא מימד מופלא, כל עוד היא לא מתנגשת חזיתית עם המציאות העולה... ירחמיאל אכן התרגש מאד בקונצרט, ובפרט כשעלו הבוגרים אל הבמה, אולם הצרידות שהיתה בקולו אינה מיוחסת להתרגשות; היא מיוחסת פשוט ל... צרידות. גם מיתרי הקול שלו הגיעו לקצה יכולת הסיבולת לאחר כל המלאכה שהושקעה בהכנות לקונצרט.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/1/2016 04:53 |
|
| |
| BroMish כתב: |  | אני זוכר חיבה מיוחדת ליאיר קניג ולאייזיק בנישי. אך ככל שעוברים השנים הסבלנות של ירחמיאל הולכת ונעלמת. פגשתי באוטובוס מקרית שמונה בשלהי 2010 את יוסף יצחק - אחד הילדים האנונימיים של יבוא. ישבתי לידו והתחלנו לפטפט על אה ועל דה. איכשהו הגענו למוסיקה חסידית ואז נזכר לומר שהוא ממיאמי. אחרי שהחלפתי צבעים מרוב התרגשות וסקרנות התחלתי לשאול שאלות על ירחמיאל. כמובן שכל השיחה התנהלה בעברית כי האנגלית שלי אז לא היתה משהו. הוא סיפר שירחמיאל נוהג בקפדנות על ההסדר במקהלה. אין שם שטויות, אין בלאגנים. כל ילד שם יודע שהשטות הכי קטנה הוא עף מהמקהלה. הם יודעים את מקומם טוב מאוד. הוא סיפר לי שהייתה מן אמירה כזאת במקהלה שלכל ילד יהיה סולו אחד לפחות באותו אלבום - יבוא. הוא הוסיף שהוא נכנס למשרד של ירחמיאל בהרבה יראה וביקש לדבר על הסולו שהוא הבטיח לו וזה דחה אותו כל פעם עד שהוא סידר לו את הסולו בברך עלינו. בכל אופן יוסף יצחק מתאר את היחסים בין ירחמיאל לילדים כנוקשה מאוד ולא ידידותית כמו שאנחנו רואים כצופים מהקהל.
כל מה שהוא מספר פה על היחסים בין המקהלה לירחמיאל אני מקבל את זה. מקהלה שמוכתרת כהמקהלה היהודית הכי מוצלחת בעולם היא צריכה להתנהל עם משמעת ברזל. ירחמיאל צריך להוסיף לחץ ועבודה קשה כדי להגיע לתוצאות טובות.
עוד סיפור מעניין שקופץ לי עכשיו.לפני איזה 5 שנים הדודים של השכנים שלי הגיעו לשבת מאמריקה. בן דוד שלו, בחור בגילי תיאר לי איזה מקרה שהוא היה אצל חבר שלו ובמקרה ירחמיאל והמקהלה התארחו בית ליד. חלק מן הילדים נכנסו לבריכה בחצר וכשירחמיאל ראה זאת היא מאוד כעס עליהם והייתה שם מהומה. כנראה נלחץ מזה שהם יתקררו ולא יוכלו לשיר.
אך עוד פעם, מדובר פה בפירמה. פרחי מיאמי זאת המקהלה הכי מדוברת ביהדות. בשביל להניב פירות צריך להתנהג ביחס מסוים, ולהעמיד במקום כשצריך. |
|
לגוף דבריך: נגעת בעצב רגיש... לעניות דעתי, על מנצח מקהלה להתייחס אל ילדי המקהלה בדיוק כפי שמלמד דרדקי מתייחס אל ילדי הכיתה; מחד, קיים דיסטנס מובנה, ועל המנצח/מלמד להקפיד כי היחס ביניהם אינו חברי. מאידך, ודאי שהילד אמור לחוש מאד בנוח עם המנצח/מלמד, אם זה בשיחה פרטית ואם זה בנוכחות כללית – תחושה הנוצרת ומתקיימת אך ורק אם הילד חש שאוהבים אותו וחפצים בראש ובראשונה בטובתו האישית. ולהערתך בענין האנגלית: משמח לשמוע שהאנגלית שלך כעת כבר כן 'משהו'...
|
|
|
|
| נשלח ב-28/1/2016 00:00 |
|
| |
| משוררששיער כתב: |  | ירחמיאל לא מסתיר רגשות בקליפ: הנה מה טוב ומה נעים..של ח''י ח''י. ואנוכי שמעתי צרידות קלה בקולו ואנוכי מפרש זאת מהתרגשות העולה וגואה מאליה. וכי דבר פעוט הוא לראות את צאן מרעיתו גדיים שנהפכו לתיישים? רק לב אבן לא היה חש בפעימותיו וכפי שמנחש אנוכי לירחמיאל לב בשר ודם.
פרשנות היא מימד מופלא, כל עוד היא לא מתנגשת חזיתית עם המציאות העולה... ירחמיאל אכן התרגש מאד בקונצרט, ובפרט כשעלו הבוגרים אל הבמה, אולם הצרידות שהיתה בקולו אינה מיוחסת להתרגשות; היא מיוחסת פשוט ל... צרידות. גם מיתרי הקול שלו הגיעו לקצה יכולת הסיבולת לאחר כל המלאכה שהושקעה בהכנות לקונצרט. |
|
אתה- מקלקל לי אתה אדון צעיר! אני הוא עץ מאד זקן ושבע ימים קולי צרוד, מאד כבד כמו עננים וכשנכדי שואלים אותי: אתה צרוד, סבא? אני עונה להם: זה מהתרגשות.
|
|
|
|
|