אזי בשלישי

קרובה לשבועות

קרובה דרבנא שמעון

כוונת הפייטן להודיע שבח התורה ותהלתה בקדימה ומעלה, טעם למה נתאחרה נתינתה עד משה ולא נתנה לאדם או לשאר דורות עד משה. וכאלו היא מתפארת בעצמה.

וכמעט כל דברי נתפרשו כבר, כי כל דבריו בלשון צח ולשון מקרא. וחתם הפייטן שמו שמעון בר יצחק חזק ואמץ בראשי בתי החרוזות, אשר כל בית מן י"ב חרוזות.

אֲזַי בַּשְּׁלִישִׁי בִּהְיוֹת בָּקְרוֹ. מֶלֶךְ בִּמְסִבּוֹ הוֹפִיעַ בִּיקָרוֹ. רִבּוֹתַיִם אַלְפֵי שִׁנְאָן מְשַׁנְּנֵי פְאֵרוֹ. וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְהִזְרִיחַ אוֹרוֹ. קוֹלוֹ בְּכֹחוֹ וְקוֹלוֹ בַּהֲדָרוֹ. וְרוּחַ סְעָרָה עוֹשָׂה דְבָרוֹ. וְעָנָן כָּבֵד כִּסָּה עַל הָרוֹ. וְהַצּוּרִים נִתְּצוּ הָרִים בְּעָקְרוֹ. הוֹלֵךְ וְחָזֵק קוֹל שׁוֹפָרוֹ. חוֹצֵב לֶהָבוֹת אֲרָזִים בְּשָׁבְרוֹ. קוֹל יְהֹוָה יָחִיל מִדְבָּרוֹ. וְכֻלּוֹ אוֹמֵר כָּבוֹד בִּפְאֵר דְּבִירוֹ.

מִתְפָּאֶרֶת הָיִיתִי בְּיוֹם חֲתֻנָּתִי. הִנֵּה בָא קִצִּי וְהִגִּיעָה עִתִּי. לְהוֹדִיעַ יָפְיִי וּלְהַגִּיד תִּפְאַרְתִּי. יֵצֵא טִבְעִי וְתִתְעַלֶּה חֻפָּתִי. יֵדְעוּ הַכֹּל מַה מְּלַאכְתִּי. צֶדֶק וּמִשְׁפָּט בְּתוֹךְ נְתִיבָתִי. עֹמֶק חָכְמָתִי וְסוֹד בִּינָתִי. יָבִינוּ שְׂכָרִי עָנְשִׁי וְאַזְהָרָתִי. עֵרֶךְ שֻׁלְחָנִי וְסֶגֶר מִסְגַּרְתִּי. תִּקּוּן אֶצְבְּעוֹתַי וְרַב פְּעֻלָּתִי. כִּי עַד עַתָּה בַּמְּרוֹמִים שָׁכַנְתִּי. וְהַיּוֹם בָּאָדָם מַתָּנוֹת לֻקָּחְתִּי.

צִיר אֱמוּנִים נִתְעַלָּה בִּבְחִירִים. כְּצִנַּת שֶׁלֶג בְּיוֹם קְצִירִים. חָכָם עָלָה לְעִיר גִּבּוֹרִים. וַיּוֹרֶד עֹז מִבְטֶחָה לַהֲדוּרִים. אֲמָרִים נְעִימִים מִפְּנִינִים יְקָרִים. וְקִבְּלָם מִימִין יוֹצֵר הָרִים. וְצִבְאוֹת קֹדֶשׁ עוֹנִים וְאוֹמְרִים. טֶרֶם נִשְׁמַע אָנוּ שׁוֹמְרִים. וְשָׁמְעוּ מִפִּיו עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים. וּפָחֲדוּ וְרָעֲדוּ מֵרְעָמִים כַּבִּירִים. וּפָתְחוּ וְעָנוּ כָּל הַיְצוּרִים. יְהֹוָה עֹז לְעַמּוֹ יִתֵּן וּמִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים.

וַיִּשְׂמְחוּ כָּל הָעָם. בְּשִׂמְחַת אִמְרֵי נֹעַם. וְנִתְמַנָּה צִיר רוֹעָם. וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם. וּבְכֵן וַיֵּרֶד משֶׁה מִן הָהָר אֶל הָעָם.

('קרובות' לתפילת שחרית – יום ראשון של חג השבועות)