חברים יקרים,
התלבטתי אם להעלות את הדברים על הכתב.
בסופו של תהליך פנימי,הגעתי למסקנה,שהם ראויים למקום שיתפסו כאן,ולו רק בשביל התודה שבהם.
אספר לכם סיפור קטן.
פעם פעם,לפני שבועות אחדים...בלילה קסום וקיצי במיוחד,
התרחש לו בשקט איזשהוא מאורע הסטורי ...
הדרמה הזאת,היתה אמורה להחרט על דף פוליו גדול
והקלטה פיראטית אחת.
שיעלו על במת הפורום לזכרון עולם,כראיון עם אחד מסולני מיאמי הבלתי נשכחים...
אלא שעילת העילות וסיבת כל הסיבות,רצה אחרת.
והאירוע הזה,לא הסתיים באופן דרמטי כל-כך...
ובכל זאת
ועל כל זאת,
רציתי להביע את תודתי הנרגשת מקרב לב
ל _ החפצה בעילום שמה
שבלעדיה,הפרויקט הזה לא היה יוצא אל הפועל ונופח רוח חיים.
יישר כח גדול על הסיוע וההשתתפות,בחיוך,בשמחה וללא כל תמורה.
כי היתה כאן השקעה.והיא היתה בשבילכם.
גם אם אתם לא רואים את התוצאות.
ובעצם,אני חושבת שהתודה הזו מגיעה גם,ואולי לא פחות ל -
שאולי אלסן נרו יאיר,יזרח ויפרח כגן רווה....
שהגיב בנימוס,באדיבות ובסבלנות ראויה להערכה.
למרות שעל השאלות הוא לא ענה בסוף...
אז רק עוד מילה אחת קטנה.
תודה - ה - ה – ה.