סגנון פרובאנס אורבני

אין דבר כזה. הפרובאנס הוא סגנון כפרי, ואורבני הוא כמובן סגנון עירוני.
עם זאת, יש כל מיני מגמות עיצוביות לשלב אלמנטים שלא קשורים אחד לשני... ברר.

ובהשלכה לעניינינו:

מה דעתכם על זמרים שמחליפים סגנונות מוזיקה בקצב שהם מפצחים פיסטוקים?
או אפילו לא מחליפים, אלא אוחזים ב"מזה ומזה וגם מזה אל תנח ידך".

לעומתם, יש את הגישה הגורסת שכל זמר ייקח לעצמו את תחום התמחותו ויתמחה בו עד הסוף - כי מי שמתמקד בסגנון מסויים (מזרחי / חסידי / חצרות חסידים / אלטרנטיבי...) יגיע בסופו של דבר לשליטה טובה יותר בתחום שלו. כמו שקורה פעמים רבות שילד רב לשוני לא מרגיש שייכות מלאה לאף אחת מהשפות.

אני לא מדברת על גימיק פה-גימיק שם, אלא על קו מנחה.

מה אתם מעדיפים?
סגנון לכל זמר, או זמר-כל-סגנון?
פרטו, נמקו והסבירו :)

_________________

פורום_פרחי_מיאמי_החדש

קומו, אוהדים!

מאז שגיליתי שהאשכול היפה הזה נולד תכננתי להגיב , 
רק שלשבת בנחת מול מחשב זו פרוילגיה אדירה .
אז שכוייח ענקי !
( אידי, אני אוהבת שאת פותחת אישכולים.. עוד לפני שנחשפתי לתוכן , רק השמות גורמים לי להתמוגג! )

ובאשר לאישכולנו החמוד,
עקרונית, לא כל סוג קול מתאים לכל שיר.. 
ביצוע מוצלח של שיר לא קשור רק למנעד ולכישורים של זמר אלא גם לסוג הקול. כשיוצר יוצא מהמיין סטרים שלו לכוונים אחרים זה נשמע לא טוב.
קשה לי לדמיין את אודי דוידי נניח עם הגוון הרוקיסטי המיוחד בקול שלו ( ואני מתכוונת לקול עצמו בלי סגנון העיבודים.) שר כל שיר מהמיין סטרים החסידי.
או אפילו את רזאל, מבצע את היצירה המדהימה של "קטונתי" בהבהרה חסידית..

היציאה היחידה שאהבתי קשות היא התופעה הברוכה של אבריימל הישראלי..
אבל בשביל זה צריך להיות פריד.

מילקי - לייק על האודי דוידי :)

-----------------
נראה שהולכת פה הסכמה גורפת (בין שלושה איש, אבל גם זה משהו ) לגבי סגנון השירה, שרצוי שיישאר בקו אחיד.
ומה דעתכם לגבי המוזיקה שמסביב? כלומר, אם השירה נשארת אותו דבר, ורק סגנון המוזיקה משתנה.

הדרבוקות שפותחות הרבה משירי גרטנר מסתדרות לך?

לא אוהבת לדוג' שפריד מתחזן.