| נשלח ב-26/6/2013 08:30 |
 |
| |
יפה. כל הכבוד!
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2013 09:00 |
|
| |
למען הדיוק, היצירה הזו היא ברובה לחנו של אוסקר ג'וליוס, עם תיקונים שיפורים ושיפוצים של החזן שמואל ברוך טאובה ז"ל. יצירה חביבה, נעמה ומוזיקלית. התלמיד המבצע את זה עושה את זה נחמד מאד. יישר כח.
אגב, החזן טאובה ז"ל היה ניגש בבית הכנסת הגדול בירושלים בליל ב' של ראש השנה, ומבצע תפילה זו, מדי שנה.
הק' מעניש
|
|
|
|
| נשלח ב-26/6/2013 22:32 |
|
| |
מהיכן החזן? הוא לא נראה ונשמע ישראלי, כך גם תרבות השירה שלו אינה ישראלית אך גם אינה באופי היצירה
קול באריטון נפלא שיוסיף נופך להיצע הבאריטונים הדל שעולם החזנות מגיש כרגע, שמהמפורסמים והטובים כיום נמצאים רק כמה חזנים בודדים כדוגמת דוב הלר רפאל פרידר ועוד כמה
אך דא עקא ככל הנראה הבחור לא גדל על ברכי החזנות ובוודאי לא על ברכי החזנות הבכיינית התפילתית כך שקשה לי לבנות עליו כחזן מהזן האהוב עלי. כמובן זה מבלי לפגום בשמו הטוב ובכושר השירה היוצא מן הכלל במיוחד כשאני חושב על עתידו כאהוב ומוצלח.
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2013 14:33 |
|
| |
שמואל ברלד גדל בפרנקפורט, בעל תואר שני באונ' פרנקפורט למוסיקה ולאומניות הבמה, זמר אופרה ומורה לפיתוח קול. לפני כשנה הצטרף למכון ת"א לחזנות הן כתלמיד לחזנות והן כמורה לפיתוח קול. עוד על שמואל: - http://samuelberlad.com/Home.html
אכן, לשמואל גישה קלאסית מאד, הן מכורח גידולו וחינוכו בקהילה היהודית בפרנקפורט בעלת המסורת המערב אירופאית והן בשל השכלתו הקלאסית ועיסוקו באופרה, לידר ובמוזיקה ווקאלית קלאסית אחרת. לטעמי לשמואל יש הרבה מה לתרום לסצנת החזנות שלנו, הן בשל קול הבריטון החם שאינו מצוי כ"כ במחוזותינו, כמו בהצבת סטנדרטים גבוהים ומקצועיים של שירה.
בהצלחה שמואל!
דניאל
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2013 15:28 |
|
| |
אכן לא היה קשה להבחין באיכות השירה, באמת תמהתי אם זה הגיע מלימודים במחוזות החזנות. החזן משופע ומאוד מעולם האופרה הקלאסי,
ופה זה המקום להביע דעתי על בעיה שאנחנו רואים כיום בעולם החזנות החדש, עולם החזנות הישראלי צברי ומנגד עולם החזנות שבא מתוך עולם האופרה. כאן אני רוצה את עזרכתם לסכם ולפרשן מה הבעייה ומה הפתרון. החזנות לא שייכת לאף אחד! עולם החזנות מורכב מסגנונות שונים כל אזור וסגנונו כל עיר ודרכה,
לאחד שגדל בקיבוץ עין שמר על שירי ארץ ישראל היפה, גם אם ילמד היטב את המוסיקה של והוא רחום של יוסלה וישיר את זה באופן מדויק להפליא אני יכול לחתום שזה ישמע כעז שמחקה את קולה של הפרה. וכמו כן אחד שגדל במשפחת חזנים במאה שערים גם אם יקשיב מאה פעמים לכי הנה של לבנדוסקי וילמד את היצירה הלוך ושוב, יהיה לו קשה לשיר את היצירה כקו מוסיקלי וזה יותר ישמע כתסכול מוסיקלי מקצועי... הדוגמאות ברורות לכל אדם שבפרשה וזה היה רק בכדי לסבר את האוזן.
חזן שגדל בקהילה מערב אירופאית וגדל על ברכי האופרה אני לא אתן לשיר רצ'יטטיבים חזניים משום שזה יהיה מנותק ומנוכר ולצערי גם מעיק. לעומת רצ'יטטיב אופראי שבשמחה הייתי מעניק לו לשיר משום ששם בעזרת מעט משחק השגת את המטרה. בעולם החזנות הבכיינתי המזרחית זה מעולם לא יקרה זהו דבר שצריך לגדול איתו ולינוק אותו זה משהו פנימי שאפילו עשרים שנות לימוד סטנדרטי במכוני חזנות לא יעזרו!
את הדרך ההפוכה דווקא ראיתי סביבי חזנים שהצליחו בה, יש אנשים שגדלו על ברכי החזנות הבכיינית ובמהלך הזמן דבקו בחזנות המערב אירופאית וראיתי חיבור מוצלח ושירת קווים מוסיקלים מוצלחים תוך שמירה הדוקה, לעומת זאת את הדרך השנייה לצערי לא ראיתי.
בעבר היו חזנים רבים ששילבו בין העולמות ובהצלחה רבה כנראה שיש איזה שהיא דרך
אני קצת עייף ומותש מבוקר עמוס בעבודה אז לא ארחיב עוד, צהריים טובים
תוקן על ידי Bnei ב- 27/06/2013 15:30:03
 |
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2013 22:31 |
|
| |
אכן ברגע זה לא עולה בדעתי דוגמא לחזן שעשה את הדרך מהעולם הקלאסי אל החזנות, ויתכן שלא היה אף אחד כזה. השאלה היא מהו מקור הבעיה. לגעתי זה מאופיין בשתי נקודות: האחת, המודוסים. לאוזן בלתי מיומנת יקשה להרגיש ״בבית״ בתוך המודוסים השונים, גם אם ישירו את הצלילים המוגדלים או המוקטנים כראוןי, עדיין יהיה קושי ״להרגיש״ את המודוס. בוהי הבעיה הפחות מסובכת בעיני. השניה, הקולורטורות. או יותר נכון בשמן החזני: סלסולים. על אף שביצירות קלאסיות רבות ישנן אכן קולורטורות מסובכות (אצל רוסיני, או במוזיקה מוקדמת יותר), הרי שלסלסולים החזניים יש אופי מאד מסוים שלא ניתן להעבירו אל הכתב. הקושי העיקרי הוא לדעתי במשקל הנכון של כל צליל. יש גם אם נרשום כל צליל וצליל שיוצא מפי החזן, יהיה מאד קשה, עד בלתי אפשרי לרשום את הסלסול בתווים לפי היחס הנכון של כל אחד. צריך פשוט להכיר ולהרגיש. זוהי בעיה הרבה יותר קשה, שראיתי את הזמרים מתקשים בה מאד. אך לדעתי גם אותה ניתן לפתור. מאחר ויש חזנים רבים שהחלו ללא יכולת סלסול כמעט, ופתחו קולורטורות מפוארות. הבעיה שהדבר דורש עבודה סיזיפית מייאשת. כך שנראה לי פשוט שי שצריך ללמוד הכל מאפס, פשוט מתייאש בשלב מסוים.
בכל מקרה, ברור שמוטב לו לחזן לברור את הרפרטואר שלו לפי יכולותיו הווקאליות והביצועיות, אך בעולם של ״כל שלא שר רזא דשבת של פינצ׳יק לא יצא ידי חובתו״, לא נותרת הברירה בידי החזנים אלא לשלוח את גרונם למשימות שלא הוסכן להן. חבל.
גילוי נאות: אישית מרגש אותי ליין מוזיקלי שקט וחודר על פני קולורטורה להטוטנית ומפוארת.
אציין שכל הדיון, אינו בנוגע למבצע או הביצוע הספציפי באשכול זה
דניאל
|
|
|
|
|
| נשלח ב-27/6/2013 22:36 |
|
| |
אוסיף ואומר, שהיחס בין המוזיקה הקלאסית והחזנות א כעין היחס של החזנות עם המוזיקה האנדלוסית והמאקמים המזרחיים.
הבעיה גדלה כאן שבעתיים מאחר ומדובר על מרווחים של פחות מחצי טון שאוזן מערבית בלתי מזוינת לא מסוגלת כמעט להבחין בהם, ומסווגת אותם אוטומטית כזיוף. רק אצל יוסלה ובני דורו ניתן עוד לשמוע שרידים לניואנסים הללו בסלסולים המכילים צלילים שבין חצאי הטונים.
|
|
|
|
| נשלח ב-28/6/2013 09:55 |
|
| |
bgjsdf: 'אישית מרגש אותי ליין מוזיקלי שקט וחודר על פני קולרטורה להטוטנית ומפוארת'. כל הכבוד דניאל, מסכים מאוד לדעתך!
|
|
|
|
| נשלח ב-5/7/2013 00:18 |
|
| |
תודה דניאל על התגובה המפורטת והמחכימה, היו חזנים שעברו מעולם הקלסיקה אל עולם החזנות כמדומני שכך מסופר על יוסף שמידט אך יתכן שזכרוני בוגד בי. אני צריך לחפש היו גם היו השאלה מה הייתה רמתם החזנית
הקולרטורות הם הבעיה הקטנה היו חזנים רבים שנולדו ללא קולרטורה וסיגלו לעצמם קולרטורה מסוימת, שהרי הקולרטורה הפינצ'קאית לא הרי כהקולרטורה הרוזנבלטית. כך שלדעתי גם חזן ללא קולרטורה באם ישיר את היצירות המתאימות לו או שיסגל לעצמו דרך ויוכל להגיע אל היעד הנכון.
הליין המוסיקלי השקט והחודר שדיברת עליו במקרה זה של הבאריטון הנפלא שאנו מדברים עליו באשכול מתגלה כליין משעמם ומעייף, כך לטעמי. צריך להיות ברמה חזנית כדי להגיע על המסוגלות לבצע ליין מוסיקלי שקט וחודר בזה החזן נפתלי הרשטיק יכול להוות דוגמה מעולה בשירה מקצועית ואיכותית. אחרת הליין ישמע כליין חסר טעם ויהיה אדם מוסיקלי כפי שיהיה...
תודה דניאל אתה כותב לעניין ונעים לקרוא ואף להחכים מאמרותיך, חזק וברוך
|
|
|
|
| נשלח ב-7/7/2013 20:27 |
|
| |
בני! הסיבה הפשוטה שאין היום מספיק "בריטונים". היא גם בגלל החזנים וגם בגלל הקהל!
|
|
|
|
|
