סגור חלון גירסת הדפסה
תיאוריית הצרכים של מסלאו ומשמעותה לחינוך
הטקסט המלא של הפרק
תיאורית הצרכים
כדי לעמוד על רגשותיהם של ילדים, נעבור ללמוד תיאוריה המגדירה את הצרכים של בני אדם, בסדר עולה. תיאוריה זו תסייע בידינו לזהות את הצרכים של הילד, ולבדוק אילו מהם יכולים לקבל את תשובתם בעזרת הספרות.
תיאוריית הצרכים היא תיאוריה של הפסיכולוג אברהם מאסלו, העוסקת במניעים של אדם בחייו.
יסודות התיאוריה
התיאוריה מניחה, כי קיימים צרכים אוניברסליים המשותפים לכל בני אדם. אנשים משתדלים לממש את הצרכים האלה.
על פי תיאוריה זו, צרכי בני אדם מאורגנים על-פי סדר חשיבות: כל צורך בנוי על הצרכים שמתחתיו. התיאוריה מניחה כי כאשר צורך אחד יתממש, אדם יפסיק לשאוף אליו, והוא יפנה להגשים צורך הנמצא ברמה גבוהה יותר.
חמשת השלבים בתיאוריה מתארים שני סוגי מוטיבציות בסיסיים:
מניעי החסך – הצורך לקבל דברים המאפשרים את הקיום הבסיסי,
ומניעי הגדילה – הרצון להגיע להישגים גבוהים יותר מאשר לחיות ולהתקיים.
מניעי החסך, פועלים כדי לספק את הדברים החיוניים לקיומו הפיסי והפסיכולוגי של האדם. לדוגמה: מזון, ביטחון וקבלת אהבה.
מניעים אלו פועלים להפחתת מתח לא נעים הקיים באדם בעקבות החסר, והם גורמים להחזרתו למצב של רגיעה, שיווי משקל, הומאוסטאזיס. לאחר שאדם קיבל את הצרכים הכלולים בקבוצה זו, הוא לא יבקש מהם עוד: אדם שבע לא יכנס למסעדה לאכול. אדם שחם לו – לא ידליק תנור נוסף בחדר.
מניעי גדילה. כאשר אדם הצליח לספק לעצמו את הצרכים החיוניים לקיומו, הוא עובר לממש את מניעי הגדילה. אלה אינם חיוניים לקיומו של האדם, אבל הם מספקים לו את טעם החיים. לדוגמה: הצורך באומנות, יופי, יצירתיות, לימוד והענקת אהבה. מניעים אלו אינם מפיגים מתח, אלא יוצרים מצב של מתח נעים.
מניעים אלו פועלים על עקרון ההטרוסטאזיס: אדם שנוסע לארץ רחוקה, לראות תרבות שונה משלו, ונהנה מכך, ירצה לנסוע לארצות נוספות. אדם שקרא ספר טוב, יקרא עוד ספר.
סיפוק הצרכים מתרחש לפי סדר קבוע: תחילה יש לספק את הצרכים הבסיסיים, ולאחר מכן את הצרכים ברמות גבוהות יותר. דוגמאות:
אדם רעב לא יוכל להתרכז בעבודה, גם אם היא נחוצה לקיומו, ולא יחפש בת-זוג, גם אם הוא חי בבדידות.
אדם שאין לו ביטחון בקיומו היום יומי, לא יתכנן להקים מפעלים לעזרה לזולת.
אדם שאין לו חברים ומסגרת חברתית, לא יצפה להערכה וכבוד.
כך נוצרת פירמידת הצרכים – רשימה של צרכים שבסיסה רחב, והיא עולה עד לצרכים העליונים של הקיום האנושי: בבסיס הפירמידה נמצאים צרכי החסך, ובראש הפירמידה צרכי הגדילה.
בבסיס הפירמידה נמצא הצורך הבסיסי ביותר של האדם – מזון וקיום פיזי, ובראשה הצורך במימוש עצמי.
פירוט הצרכים
1. צרכים ביולוגיים
הצרכים הביולוגיים של האורגניזם, המאפשרים את קיומו הם בעלי חשיבות עליונה. הם מורכבים בעיקר מאלה:
הצורך לנשום
הצורך לאכול ולשתות
הצורך לישון
הצורך בבית חם
רק לאחר מילוי הצרכים הביולוגיים מסוגל האורגניזם לשאוף למלא צרכים נוספים.
2. צורכי ביטחון
לאחר מילוי הצרכים הביולוגיים, האדם זקוק לתחושת ביטחון והגנה מפני סכנות. אלה כוללים:
ביטחון בעבודה, בהכנסות ובעלות על נכסים
ביטחון פיזי – הגנה מאלימות, עבריינות, אגרסיביות
ביטחון משפחתי
ביטחון בריאותי
3. הצורך להיות שייך
רמה זו עוסקת בצרכים חברתיים. לאדם צורך להיות מקובל, להיות חלק מקבוצה, לאהוב ולהיות נאהב.
בשלב זה האדם לומד להכיר את עצמו, ולגבש זהות עצמית.
אדם שלא הצליח לממש את השלב הזה, יחוש בדידות, חרדה ודיכאון.
4. צורך בהערכה חברתית
צורך להרגיש מכובד על ידי אחרים ולכבד אחרים. אלה יכולים למצוא ביטוי דרך הכרה חברתית, הערכה מצד הסביבה והכרה מצד החברים בכיתה.
אדם שלא הצליח לממש את השלב הזה, יחוש הערכה עצמית ירודה ותסביכי נחיתות.
5. צורך במימוש עצמי
הצורך של האדם להשתמש בכישורים הייחודיים לו, כדי לממש את היכולות הטמונות בו. זוהי הרמה הגבוהה ביותר, ולדעת מאסלו רבים אינם זוכים להגיע אליה.
עקרונות התיאוריה של מאסלו
השלבים בנויים בצורת פירמידה, כדי להמחיש את סדר השלבים, ולהראות כי ככל שהרמה גבוהה יותר, מספר המגיעים אליה הולך וקטן: מספר האנשים הנמצאים בשלב הצרכים הפיזיים גדול מאלו הנמצאים בשלב השייכות, ורק מעטים מאוד מגיעים לשלב המימוש העצמי.
מניעי החסך משותפים לכל בני האדם, והם כרוכים בסיפוק החסר בעזרת מקורות חיצוניים. מניעי הגדילה לעומת זאת, שונים מאדם לאדם, מכיוון שהם כרוכים בהגשמת טבעו הייחודי של כל פרט. כדי לספקם, האדם שואב מכוחותיו הפנימיים ואינו תלוי במקורות חיצוניים.
אם אדם לא הצליח לממש צרכים של רמה אחת, לא יוכל להתקדם בפירמידה לרמה שמעליה, ולפעול למימוש צרכים גבוהים יותר.
בשלבים שונים בחיים, או בגלל אירועים חיצונים, יכולה להתרחש נסיגה לשלב נמוך יותר. דוגמה: אדם שאיבד בעקבות שיטפון את ביתו ואת כל רכושו, יחזור לעסוק בצרכיו הפיזיים.
בתנאים שווים כל בני האדם שואפים להתקדם במעלה הפירמידה.
הצרכים הפסיכולוגיים של הילד
האדם הוא יצור חברתי וכך גם הילד. לכל ילד צרכים בסיסיים המשתקפים בדבריו ובמעשיו. כמה מצרכים אלה מוצאים את סיפוקם המלא או החלקי בחברת הילדים, במשחקים ובספרות הילדים. בכך יוצרים הילדים לעצמם התנסויות חדשות, רוכשים מיומנויות ומתרגלים התנהגויות חברתיות.
ספרות ילדים והתפתחות הילד
ספרות הילדים תורמת להתפתחותו הקוגניטיבית, הרגשית והלשונית של הילד. היא מפתחת את כושר הריכוז של הילד, ומרחיבה את אוצר המילים שלו. השירה והסיפורים המחורזים יכולים לסייע אף בלימוד הקריאה, בזכירת מילים ובזיהוי תבניות של מלים ומשפטים.
ספרות הילדים מאפשרת לילדים להזדהות עם דמויות, להבין כיצד להתמודד עם בעיות חברתיות, ובכך היא ממלאה צרכים של הילדים: שייכות, כבוד, הערכה, ובכך היא תורמת לשלוותם ולהתפתחותם.
הפן החזותי של ספרות הילדים – האיורים – מאפשר להם להתנסות במפגש שבין המציאות לבין ייצוגיה החזותיים. האיורים מפתחים אצל הילדים בגיל הרך את יכולת ההתבוננות, ובפרט את היכולת לזהות דמות ורקע ופרטים מתוך מכלול. האיורים מאפשרים להם לעקוב אחרי הסיפור ואף "לקרוא" אותו בעצמם.
כוחם של סיפורי הילדים טמון בכך, שהילד נוטה להזדהות בקלות יחסית עם הנפשות הפועלות בסיפור או לזהותן עם דמויות משמעותיות בעולמו: הוריו, אחיו, חבריו וכו'. באמצעות הסיפורים מיטיב הילד להבין את רגשותיו ואת רגשותיהם של אחרים, ולומד על צורות התמודדות של אחרים עם בעיות דומות לשלו.
מכיוון שאין כמעט סיפור ילדים, שאין בו רגשות קשים במידה זו או אחרת: פחד, אכזבה, כעס וקנאה, מקבל הילד לגיטימציה לרגשותיו, ובכלל זה גם לרגשות הבלתי נעימים. הספרים מאפשרים לו לבטא רגשות שליליים בצורה מקובלת ולגיטימית. הם מונעים הצטברות מתחים, ומסייעים לילדים להירגע ולרכוש מיומנויות של שליטה עצמית.
מה מקדמת קריאת ספרים אצל ילדים?
מחקרים מצביעים על חשיבותה של קריאת ספרים להתפתחות השפה והאוריינית של ילדים. בבדיקת הקשר בין שכיחות קריאת ספרים לילדים והתפתחות ניצני אוריינות, נמצא שקריאת ספר הכוללת שיום [-מתן שם] והצבעה על איורים, שאילת שאלות וקישור לחיי הילד, מפתחת אוצר מילים רחב, ומסייעת להבנת הנשמע ולהבנת הנקרא.
מחקרים קובעים עוד, כי סגנון קריאה המתמקד בדיאלוג רגשי, ומציב אתגרים קוגניטיביים, מקדם ניצני אוריינות. ככל שמרבים לקרוא לילדים, כך הם מרחיבים את אוצר המילים שלהם, מגלים ידע של שמות האותיות וצלילן, מכירים מושגי דפוס.
איה פלוטו / לאה גולדברג
על הספר
בספר מתוארות עלילותיו של כלבלב מקיבוץ מגידו המחפש הרפתקאות. עם קצת מאמץ הוא יוצא מהקיבוץ והולך לבדוק את החיים בחוץ. הוא נודד בין אתרים שונים, ונפגש בחיות שונות עד שובו אל ביתו. מכל אחד מהם לומד פלוטו שיעור קטן על נשוא המפגש, אך בעיקר על עצמו. הסיפור מתרחש בסביבה הקרובה לילד, הדגש הוא על העניין שיכולים לעורר דברים פשוטים. על אף אווירת ההרפתקנות, אין בסיפור תיאור של סכנות ממשיות, ולא של חוויות מעציבות. הסיפור הקצר, ההומור הקל, הקצב המושך והאיורים הצבעוניים – כל אלו הפכו את הספר עבור הילדים לחוויה.
פלוטו כלבלב מקבוץ מגידו
יש לו הכל: מרק ועצם
זה טוב ויפה. אבל בעצם
נמאס לו לשבת כך לבדו.
קרע את החבל, נבח “הב="הב”"
קפץ חיש מהר ונשא רגליו,
הוא רץ בדרך, הוא רץ בשדות.
את מי הוא יפגוש? מעניין מאוד.
יצור ירקרק, משונה, מי יודע,
מה שם היצור? כמדומני צפרדע!
שלום!” אומר פלוטו. ומה התשובה?
עונה הצפרדע לפלוטו “קווה, קווה“
אמרה לו קווה, קווה וקפצה לבריכה,
ופלוטו שלנו שרוי במבוכה:
מתוך הבריכה מביטות בו עיניים
של כלב מה יש שם מתחת למים?
אבוי, מה רטוב! באמת, זו מקלחת!
ובא אליו דג ואמר לו ככה:
כלבים במים! לא, זה לא טוב!
צא ידידי היקר לחוף”
ופלוטו יצא אל החוף. הוא שמח.
היום יפה. הנרקיס פורח.
יושב על הפרח יצור נהדר.
“נדמה לי כי שם היצור פרפר!”
“שלום!” אך פרש היצור כנפיים.
אחת ושתיים והוא בשמים.
מביט בו הכלב נדהם ועצוב.
מדוע אני לא אוכל לעוף?
טוב, טוב אם לא עפתי אקפוץ וארוץ
אך מי זה שם בא? חבר קיבוץ.
קורא דיו דיו והסוס דוהר
נראה מי יגיע יותר מהר!
חזר למשק, נכנס לרפת
“שלום לך פרה. את עושה קצפת?
“טיפש קטן!” הפרה עונה.
אני מייצרת חלב לגבינה.
אז גדי נכנס אל הרפת:
”הביטו! פלוטו שלי, איה היית?
פלוטו חביב שלום וברכה
חזרת הביתה, איזו שמחה!
הנה כבר ערב, עלה הסהר.
ופלוטו וגדי רצים בדהר.
נרוץ מהר! מי יגיע ראשון?
כבר זמן לאכול ולשכב לישון!
יוסף מוקיר שבת / עיבוד: טובה הרשקוביץ
לפני שנים רבות גר בכפר קטן איש עני ושמו יוסף.
הכל קראו לו: יוסף מוקיר שבת.
היודעים אתם מדוע?
מפני שיותר מכל אהב יוסף את השבת. הוא היה עני, ובמשך כל השבוע עבד קשה. אבל בשבת שמח ונח. בערב שבת היה יוסף לוקח את כל הכסף שחסך במשך כל השבוע וקונה בו מצרכים לשבת.
המוכרים בשוק ידעו: את הטוב ביותר קונה יוסף לכבוד שבת! כשהגיעה השבת, היה שולחנו של יוסף מלא מכל טוב, ולבו היה מלא שמחה.
ולכן קראו לו כולם: "יוסף מוקיר שבת".
בכפרו של יוסף גר איש גוי, עשיר גדול וקמצן גדול. כל הזמן היה מסתגר בביתו המפואר וחושב איך יוכל להרוויח עוד ועוד כסף, ואיך יוכל לשמור על כספו שלא יתבזבז. שום דבר לא עניין אותו, רק הכסף, הרכוש והעושר.
יום אחד חלם האיש חלום מוזר, חלום משונה.
בחלום נאמר לו כך: "כל כספך ורכושך יהיו ליוסף מוקיר שבת, כי מכבד הוא את השבת."
נבהל האיש העשיר, קרא לחכמים וסיפר להם את חלומו. וכך אמרו לו החכמים: "כדאי לך למכור את כל מה שיש לך ולקנות אבן יקרה. תוכל לשמור על האבן היקרה מכל, וכך לא תאבד את כספך".
עשה האיש כדברי החכמים. מכר את כל רכושו, וקנה לו בכל כספו אבן יקרה מאוד. וכדי שיוכל לשמור על האבן היקרה, תפר אותה לכובעו. וכך הלך האיש לכל מקום, הכובע לראשו, ולכובע תפורה אבן יקרה.
יום אחד עבר האיש על גשר מעל לנהר. הוא היה מרוצה מאוד, כי כל רכושו על ראשו, וכי האבן היקרה בכובעו.
הלך ואמר לעצמו: "איש לא ייקח ממני את כספי. כל רכושי בתוך כובע"!
באותו רגע באה רוח סערה, חטפה את הכובע מעל ראשו, והטילה אותו לנהר.
"אוי! אוי ואבוי!" קרא האיש. "כובעי! רכושי! האבן היקרה"!
אך צעקותיו לא הועילו. הכובע נבלע בנהר. ובנהר דגים רבים. נסחף הכובע לקרקעית הנהר, נפרמו תפריו, ויצאה האבן היקרה. בא דג גדול ובלע את האבן. באו הדייגים ודגו את הדג הגדול.
והיום ערב שבת. והשעה מאוחרת. הדייגים ראו את שללם – דג גדול מאין כמוהו. שמחו מאוד, ורצו אל השוק למכור את הדג.
והשוק כבר כמעט ריק מקונים, כי השעה מאוחרת. עמדו הדייגים וקראו: "דג גדול! דג גדול"!
אך מחירו של הדג היה יקר, והקונים לא רצו לקנותו. לא ידעו הדייגים מה לעשות, עד שיעץ להם אחד המוכרים בשוק:
"לכו אל יוסף מוקיר שבת. הוא מוכן לשלם מחיר גבוה, ובלבד שיכבד את השבת! תמיד בוחר הוא את הטוב ביותר בשוק לכבוד שבת".
הלכו הדייגים אל ביתו של יוסף.
שמח יוסף כשראה את הדג הגדול, קנה אותו במיטב כספו, ושיבח את הדייגים שהביאו לו דג נאה לכבד את השבת.
והשעה כבר מאוחרת. מיהר יוסף לבשל את הדג לכבוד שבת. הוא ניקה את קשקשיו, פתח אותו, ופתאום: הכל נוצץ... זוהר... מה זה? אבן יקרה בבטנו של הדג... אבן יקרה מכל יקר...
שמח יוסף, אבל השעה הייתה כבר מאחרת. הניח את האבן היקרה למשמרת, וגמר להכין את הדג לכבוד שבת.
אחרי השבת מכר יוסף את האבן היקרה, ונהיה עשיר גדול.
יוסף זה, שהיה מכבד את השבת בעוני, זכה לכבד אותה בעושר.
סגור חלון גירסת הדפסה
