לקראת הסוף

סוף יכול להיעשות בכמה אופנים.
לפעמים הוא עובר לו, ככה. עושים עושים עושים ובשלב מסויים מפסיקים. כל החיים הם אמצע, והסוף מתבטא רק בהפסקה.

אבל אפשר גם אחרת. אפשר לתת לסוף את המקום שלו, לבצע עם התלמידים/ מחונכים סיום הדרגתי, שגורם להם להפנים את התהליך שהם עברו במשך השנה.

אין כמו לעמוד בראש ההר ולבחון בסיפוק את הדרך שנעשתה עד לפסגה.
לשבת עם תלמיד/ה, מחונך/ת, ולעזור להם להבין את התהליך שהם עברו, לשים לב להבדלים בין תחילת השנה לסופה, לקלוט את הפסגות שהם כבשו.
לערוך שיעור עם הכיתה ולסכם במספר משפטים מה למדנו השנה בנושא הזה, כמה התקדמנו.
סיום כזה, מעבר לסיפוק המדהים שהוא גורם, לקשר העמוק שהוא יוצר עם המחנך, גם מכשיר את התלמיד טוב יותר לקראת פתיחת תהליך למידה חדש בשנה הבאה.