עבודה עצמית

כולנו רוצים לזכות בהערכה ולהרגיש ייחודיים ומיוחדים. אנו יכולים לגרום לאחרים להרגיש כך אם נבקש מהם לשתף אותנו בזיכרונותיהם, חוויותיהם, רגשותיהם ורעיונותיהם, נקשיב להם בתשומת לב ונביע את הערכתנו להם במילים ובמעשים. כשאנו מאמינים כי ייחודיותו של האחר מעשירה את חיינו ומאפשרת לנו לחזק את הקשר שלנו עמו, באפשרותנו לעשות זאת בקלות.

במקום לנסות לגרום לאדם אחר, להתאים לדימוי שיש לנו לגבי בן הזוג ה"אידיאלי", אנו יכולים ללמוד להכיר את בן הזוג שלנו כפי שהוא באמת ולהעריך אותו על מי שהוא.

נשים רבות נישאות לגברים שאותם הן מקוות לשנות. לעומת זאת, גברים נישאים לנשים בתקווה שנשיהם לא ישתנו ויקבלו אותם כפי שהם. תכופות, הם מוצאים את עצמם בעיצומה של מלחמה, בה הנשים מנסות לשנות את בני זוגן ולהפוך אותם לגברים אחרים, כאלה שמעולם לא רצו להיות.

אם איננו מרגישים בטוחים בעצמנו, קרוב לוודאי שנתקשה יותר לקבל את בן הזוג. שכן, עבור אנשים רבים, השוני ביניהם מסמל הפרדה וחוסר התאמה. ככל שנרגיש יותר חסרי ביטחון, כך נהיה מאוימים יותר משוני זה ונתקשה יותר להתקרב לבן זוג שונה מאתנו.

לדוגמה, אישה המרגישה בטוחה בעצמה, יכולה ליהנות מהעובדה שבעלה נהנה לחשב חישובים מסובכים, אף על פי שהיא שונאת מתימטיקה. כשהוא עושה דברים שגורמים לו אושר, גם היא מאושרת. אם יש להם דעות פוליטיות שונות, הם יכולים להסכים שלא להסכים ולמצוא דברים אחרים בהם כן יגיעו להסכמה. ההבדלים ביניהם עשויים אפילו להוביל לשיחות מעניינות, בשעה שהם לומדים זה מזה ודנים בנקודות מבט המנוגדות זו לזו.

אישה חסרת ביטחון עלולה להרגיש מאוימת מהשוני בינה לבין בעלה, כיוון שהיא רוצה לחלוק עמו "הכל".

לעומת זאת, אישה חסרת ביטחון עלולה להרגיש מאוימת מהשוני בינה לבין בעלה, כיוון שהיא רוצה לחלוק עמו "הכל". כשאחרים מביעים הערכה לצדדים שלו שאינם מדברים אליה, היא עלולה להרגיש שהיא לא מספיק טובה. היא גם עלולה לדאוג שהוא יפסיק לאהוב אותה, אם יפגוש נשים שיכולות לשוחח עמו על נושאים שהיא אינה מבינה בהם או שאינם מעניינים אותה.

באופן דומה, ישנם גברים הנהנים מהקריירה המוצלחת של נשותיהם, כיוון שהדבר מקל עליהם את עול הפרנסה. כשנשותיהם מרגישות סיפוק בעבודה, הם שמחים על כך, כיוון שהדבר הופך את נשותיהם למאושרות יותר ולבנות שיחה נעימות ומעניינות יותר. לעומת זאת, גברים חסרי ביטחון חוששים מנשים שיש להן קריירה מספקת, כיוון שהם חוששים שאם יינשאו להן, הנשים יפסיקו להזדקק להם. ישנם גברים המחפשים בכוונה תחילה נשים שהן יותר מבודדות מבחינה חברתית, כדי לזכות בתשומת לב רבה יותר מזו שנשותיהם זוכות לה, מתוך מחשבה שכך, נשותיהם תמיד יעריצו אותם.

אהבה

אנשים מתחתנים מסיבות רבות ושונות, אולם בעיקר כיוון שהם "מאוהבים" ורוצים לבלות את שארית חייהם עם אדם מיוחד. למעשה, אהבה - בניגוד להתאהבות - נובעת מבחירות מתמשכות שאנו בוחרים, לאהוב את בן הזוג, שיש לו תכונות ממשיות הראויות להערכה. אנשים בוגרים אינם פשוט "מתאהבים" כקורבנות חסרי ישע הנתונים לשליטתם המוחלטת של רגשותיהם.

אהבה אמיתית, בריאה ויציבה, מתפתחת מהתרומה ההדדית של בני הזוג זה לצמיחתו של זו, מגידול משפחה בצוותא ומרעיונות, זיכרונות, חוויות ומטרות משותפות בעלות משמעות. ככל שאנו נותנים יותר ומחויבים יותר למערכת היחסים, כך מעמיקה אהבתנו (רבי אליהו דסלר, מכתב מאליהו, השאיפה לאמת). לדוגמה, אם אוהבת את תינוקה למרות העובדה שהוא לעולם אינו מטפל בה. ההפך הוא הנכון! הוא בוכה, פולט, מלכלך את החיתולים שלו ואינו מדבר ברורות. היא אוהבת אותו בגלל מה שהיא עושה למענו, לא בגלל מה שהוא נותן לה. וככל שהיא עושה יותר, כך היא אוהבת אותו יותר.

כך הדבר גם בתחומים אחרים. תכופות אנו מחליטים כיצד אנו מרגישים לגבי נושא מסוים, על פי מידת ההשקעה שלנו בנושא. אם אנו משקיעים רבות במטרה מסוימת, אנו מניחים שהיא חשובה לנו מאוד. ככל שאנו עושים יותר למען המטרה, כך אנו משקיעים בה יותר וכך אנו מרגישים יותר מחויבים לה. זוהי אחת הסיבות, מדוע היהדות דורשת מאתנו לעשות כה הרבה כדי לשרת את הקב"ה. שכן, ככל שאנו עושים יותר למענו, כך אנו אוהבים יותר את הקב"ה וכך אנו מרגישים קשורים אליו יותר.

האהבה שלנו לבן או בת הזוג נובעת מהמחויבות שלנו לטפל בו או בה.

אותו הרעיון תקף גם לגבי נישואים. האהבה שלנו לבן או בת הזוג נובעת מהמחויבות שלנו לטפל בו או בה. כשאנו נזכרים בדברים שעשינו למען אותו אדם ומרגישים את תחושת הסיפוק מהנתינה, לבנו מתמלא באהבה לאדם לו אנו מעניקים כה הרבה.

אנו יכולים לאהוב אחרים בגלל הדברים שאנו מקבלים מהם או בגלל הדברים שאנו נותנים להם. ככל שבני הזוג מעניקים יותר זה לזה, כך הדבר מחזק יותר את מערכת היחסים ביניהם. אנשים בוגרים מפיקים הנאה מה"עבודה" והמחויבויות הכרוכות בנישואים, מהשיתוף ומהתרומה ההדדית. הם אינם מצפים לנתינה זהה בתמורה ואינם מנהלים רישום של 'מי עשה מה'.

לרוע המזל, אנשים רבים מצפים מבן הזוג שלהם שירפא את פגיעותיהם הישנות וימלא את החללים הריקים המלווים אותם במשך שנים. הם נותנים, כדי לקבל בחזרה ולעתים נדירות הם אינם שבעי רצון מתגובת בני זוגם, כיוון שבני זוגם אינם עונים על הציפיות הלא מציאותיות שלהם. הם אינם מבינים, כי איש מלבדם אינו יכול למחוק את הריקנות רבת השנים שלהם ואת הכאב החקוק בהם כה עמוק.

אהבה אמיתית ובריאה, מבוססת על שיתוף הרגשות וביטוי הרצונות בצורה ברורה, רגישה ומתחשבת, מבלי לצפות מבן הזוג שלכם לקרוא את מחשבותיכם. בנישואים טובים, בני הזוג מתמודדים עם כעס ועם רגשות אחרים בצורה בוגרת. הם מסוגלים לדחות סיפוקים, במקום להניח לרגשותיהם לשלוט בהם. הם מפיקים הנאה רבה מכך שהם גורמים אושר לבני זוגם והם מוכנים להניח את רצונותיהם בצד בשעת הצורך, כדי לשמור על שלמות היחסים.

ישנם אנשים המתלוננים על כך, שהדבר גורם לנישואים להישמע כמו עבודה קשה ונטולת הנאה. "ומה לגבי תשוקה ורומנטיקה?" הם שואלים. "למה לדבר על נתינה בלתי פוסקת? רצוי שזוגות פשוט יירגעו, ייהנו מהקשר ויעשו חיים!"

התאהבות, כימיה, רומנטיקה ו"עשיית חיים" - כל זה טוב ויפה, אולם דברים אלה חשובים הרבה יותר בשלב ההיכרות והחיזור, מאשר בנישואים. כזוג נשוי, יהיה עליכם להיות מסוגלים לעמוד בתקופות קשות ולא נעימות, שעשויות להימשך שבועות ואפילו חודשים. יהיה עליכם להתמודד בצורה פורה ויעילה עם אחריות יומיומית, גידול ילדים, בעיות ומתחים. ההצלחה או הכישלון של רוב מערכות הנישואים כמעט ואינה קשורה ל"עשיית חיים". למעשה, הסיבות העיקריות לגירושין הן תקשורת לקויה וחוסר יכולת לפתור קונפליקטים, בעיקר כאלה הקשורים לכסף ולאינטימיות.

נישואים טובים מושגים באמצעות עבודה קשה, הם לא פשוט "קורים מעצמם".

נישואים טובים מושגים באמצעות עבודה קשה, הם לא פשוט "קורים מעצמם". אמנם ההתרגשות וההתאהבות מתחילות בצורה קסומה, אך הרומנטיקה והאהבה ימשיכו להיות חלק מחייכם רק אם תעבדו על מערכת היחסים ביניכם. אם לא תדעו כיצד להתמודד עם ההיבטים הפחות נעימים של הנישואים, לא תצליחו לשמור לאורך זמן על גחלת האהבה.

כיוון שנתינה מסייעת לשמור על האהבה, חשוב להינשא לאדם שיכול ורוצה לקבל את מה שיש לכם לתת. בצורה כזאת, גם כשהזמנים יהיו קשים, עדיין תוכלו להמשיך להזין את האהבה שביניכם.

הסיפור התנ"כי של יעקב ורחל מדגיש נקודה זאת. יעקב הסכים לעבוד במשך שבע שנים כדי לזכות בידה של רחל (בראשית, כט, יח), אולם שנים אלה נדמו בעיניו לימים ספורים, כיוון שאהב אותה כל כך (שם, כט, כ).

היינו מצפים מזוג אנשים המאוהבים עמוקות זה בזה, שירצו להתחתן בהקדם האפשרי שכן, כל יום שהם מבלים בנפרד נדמה כמו נצח. הזמן חלף מהר בעיניו של יעקב, כיוון שכל מה שעשה היה למען רחל, לא למענו. הוא אהב אותה כל כך, עד שצרכיו שלו היו כאין וכאפס בעיניו והוא הקדיש את עצמו לטיפול בה. הוא הפיק הנאה מכך שגרם לה אושר, במקום לדאוג לסיפוק צרכיו שלו, לכן לא היה מתוסכל מההמתנה הממושכת עד שהפכה לאשתו.

סיכום

כשהקב"ה יצר את אדם הראשון, הוא אמר:

<*>"לא טוב היות האדם לבדו" (בראשית, ב, יח).

לפי ספר הזוהר, אדם אינו נקרא אדם, עד שלא בא בברית הנישואים עם אישה (נאמר על בראשית, ה, ב).

נתינה וסיפוק אמיתיים נובעים מתרומה משמעותית לבן זוג (ולילדים) במסגרת נישואים. אדם המסרב להינשא, חי לבדו ולמען עצמו בלבד. אולם, כשהנישואים הם 'עבודת אהבה' הכוללת נתינה הדדית, האיחוד בין בני הזוג גדול מסכום חלקיהם (קהלת רבה ד).

כשאנו אוהבים מישהו כדי לספק את עצמנו, אנו מפסיקים להזדקק לו ברגע שצרכינו סופקו (משנה אבות, ה, יט-כ). בנוסף, אנו למעשה פוגעים באחרים, כיוון שאנו רואים אותם כאובייקטים שנועדו לשרת אותנו. המטרה האמיתית של הנישואים, היא לחזק את הקרבה והדמיון שלנו לקב"ה (לאור העובדה שנבראנו "בצלם אלוקים") ולסייע לבן הזוג לעשות את אותו הדבר.

שאלו את עצמכם מה אתם מצפים לתרום ולקבל מבן הזוג ונסו להעריך באיזו מידה הציפיות שלכם מציאותיות. לאחר מכן, עבדו על עצמכם ושפרו את אופייכם, כדי להפוך להיות לאדם שבן הזוג העתידי שלכם ירצה לחיות עמו. כמו כן, בדקו כיצד תוכלו לתרום לבן זוג כזה ולהעשיר אותו.

*מתורגם ברשות תוך הספר Guide for the Romantically Perplexed, מאת ליסה אייקן.