בס"ד
חלק ב'*:namespace prefix = o ns = "urn:schemas-microsoft-com:office:office" />
בחלק זה נדבר על מספר של פגישות.
כמה מומלץ? ומתי זה עובר את הגבול?
מתי שלבחור יש הרגשה שהוא לא בטוח אם היא בשבילו או לא והוא אומר נעשה עוד פגישה ועוד אחת ועוד אחת באיזה שהוא שלב הבחורה מתחילה לחשוב רגע הוא עושה עוד פעם ועוד פעם מדבר איתי כל הזמן אותו דבר מה הוא מנסה להשיג מה הוא עוד מנסה להוציא ממני
או אולי הוא לא יודע מה הוא רוצה.
אז זה מתחלק כך:
הפגישה הראשונה מתחלקת לשני פגישות..פירוש: פגישה ראשונה חלק א' פגישה שניה חלק ב' לפגישה ראשונה .
דבר נוסף פגישה ראשונה צריכה להיות קצרה עכשיו תגידו קוראים נכבדים... אבל אתה אמרת קודם שאפשר פגישה הרבה שעות...אז אוקיי מה שאמרתי קודם דובר על פגישות מתקדמות.
לגבי הפגישה הראשונה הדברים שונים וכוונתי לך שפגישה ראשונה צריך לעשות בערך שעה עד שעתיים ולמה? כמו שאמרתי כבר קודם למרות שאומרים שפגישות זה דבר שצריך להיות רומנטי אז אני גם חושב כך אבל אם עוד הוספה גדולה-קטנה רומנטי שקשור בחבל חזק לשכל..
כלפי מה דברים אמורים : הפגישות מחולקות ומופרדות אחת מהשנייה הפרדה מוחלטת תפקידה של פגישה ראשונה הוא בהחלט לא תפקידה של פגישה שנייה או שלישית אז נתחיל...
פגישה ראשונה מיועדת לבחינה חיצונית בלבד בחור בא לפגישה הוא אמור לבדוק אם היא מוצאת חן בעיניו בלבד צורת הדיבור אופן ההסתכלות שלה תנועות הידיים ההתנהגויות הפשוטות של כל אדם אם אין איזה משהו שמפריע לו אז כמובן שאני לא מתכוין שהוא אמור לשבת שמה ולבחון בעיניו מכף רגל עד ראש.. אז עושים זאת דרך שיחה אבל אסור לשכוח שהפגישה היא לא המטרה היא רק אמצעי איך לבחון את ההתנהגות הכללית של האדם היושב מולך שמה יאמרו מישהם מהקוראים מה אני פסיכולוג? וגם לא יועץ? איך אני יראה את זה???
אז תיראו סוד הדברים הוא כך כל פשוט האנשים המקצועיים שראיתם או שנתקלתם בהם בחיים ואמרתם לעצמכם הלוואי והייתי כך איזה חוש של ראיה ממש אדם חכם אז אני רוצה לגלות לכם (לעניות דעתי) "בבסיס הייעוץ והטיפול" עומדים רגשות...
ולמה אני מתכוון? להרגיש את השני להיכנס לראש שלו לפעמים מאחורי בעיה שאדם מציג למייעץ מסתתרת בעיה הרבה יותר עמוקה שמסיבות כלשהם הוא לא מוכן לחשוף והסוד הוא להתנתק ברגע זה מכל מיני רעיונות עיצות שאנו רוצים להציע לו אני יתן לו עצה כזאת לא אולי עצה כזאת לא ולא חבר'ה עומד מולכם בן אנוש תקשיבו לו תרגישו אותו אל תנסו לפתור כל עוד לא הרגשתם אותו כל עוד לא חשתם את הבעיה..
אחרי שעברנו קורס קצר בענייני ייעוץ נשליך את הדברים לגבינו שבו בפגישה אל תנסו להתרכז יותר מידי בתוכן הפגישה כמובן שאני אל מתכוון לרחף צריך להיות מרוכז בשיחה כדי לדעת להגיב וסתם בשביל הנימוס אבל בו בזמן נסו להרגיש את האדם היושב מולכם תחשו אותו כשהוא מספר סיפור אז הוא בהכרח משחק את הסיפור בין אם הוא סיפור קומי דרמטי מתח נסו לראות איך האדם מביע את הרגשות בתנועות ידיים הגוף מדבר בפני עצמו ואל תתחילו לחשוב רגע אם הוא הזיז ככה את הגוף אז מה זה אומר זהו אני לא אומר שצריך לבנות פה איזו שהיא סכמה של התנהגויות אל תדאגו התת מודע שלכם ער שעות נוספות ואם תהיו ערים לדברים האלו הוא קולט הכול לא צריך לנסות לפענח את זה התת מודע הוא המפענח הטוב ביותר במקרים הללו אם תנסו את זה תסיימו פגישה ותדעו טוב מאוד אם להמשיך או לא ...
זכרו: אל תנסו להעמיק בנושאי השיחה השיחה היא אמצעי לא מטרה התרכזו בשיחה רק לשם נימוס והמשך זרימתה מה שחשוב הוא מה שהאדם מולכם משדר.
מה באמת גורם לאנשים לערבב בין הדברים אז נאמר כך כמו שכבר דיברנו לאנשים מאוד קשה לעשות בחינה עמוקה של הדברים אז הם מסתפקים בהסתכלות רדודה על האובייקט ועם תווי הפנים מסותתים ושאר האברים... צבע שיער.. גובה.. ופה זה מסתיים ואז כבר הרגש נפרץ...
הם אומרים לעצמם היא נראית טוב אפשר לעבור לשלב הבא ולא! מה עם מה שיש מאחורי... העיניים , שפת הגוף , ..
תשאלו מה יקרה אם נדלג על החלק הזה???
שוחחתי אם אנשים שהודו לי שזה קרה להם ומה שקורה שמכניסים את החלק השני (שהוא נושאי שיחה רציניים) שאמור להיות השלב הבא ושמה הוא אמור לקבל את המיצוי שלו.
הוא מקבל חשיפה נמוכה ורדודה מאוד..(בפגישה הראשונה) וכשמגיע הזמן (בפגישה השניה שלישית) שבאמת צריך לפתוח נושאים אז נושא השיחה מאבד מהייחודיות שלו ומהעומק אני מאמין שקרה לכם דבר זה בשאר נושאים בחיים.. שיש נושא חדש שרוצים לפתוח אותו מעדיפים לדחות אותו לזמן אחר בו הריכוז כולו יהיה מופנה לנושא החדש.. מילה לסיום לאן אתם ממהרים אתם הולכים לבנות קשר שעליו יהיו מבוססים כל חייכם בואו נעשה את זה טוב...
לסיכום: פגישה א' מטרתה לבחון את הדבר המינימאלי ביותר בקשר אני קורא לזה "תיאום קירבה פיזית"