ההצהרות וההבטחות שהבטיח לי הסמינר. :-(

המון זמן חשבתי להעלות נושא חשוב שקשור בעיקר לבנות הסמינרים.
אומנם לא קשור באופן ישיר לשידוכים, אך ודאי בעקיפין:
למדתי 6 שנים בסמינר. סיימתי.
במבט של "אחרי"
 נותרו לי כמה שאלות בלתי פתורות על כל דרך התנהלות הסמינרים:

א. כל אחת שעברה בסמינר יודעת שבסמינר "בית של תורה" מוזכר כל כמה שעות בוריאציות שונות.
מדגישים לנו עד כמה חשוב בית של תורה, ועד כמה יש להקריב עבור זה, לפרנס את הבית וכו...
אך מאידך, הסמינרים מונעים מהבנות לעשות בגרויות (היכולות להועיל ולקדם בפרנסה) וכשמסיימים תיכון בסמינרים מציעים
אך ורק מקצועות הוראה, כמה מורות אפשר להוציא בשנה, כמה בנות באמת בסופו של דבר מסוגולות לפרנס
מלהיות מורה?
אני מרגישה שהסמינרים תוקעים מקלות בעגלה שהם בעצמם טרחו לבנות ולהסיע.
כי בעצם הם דרשו במשך כל השנים על החשיבות שעול הפרנסה יפול על כתפי האישה, אך מצד שני לא מאפשרים לבנות ללמוד מקצועות נוספים ע"מ שהאישה תצא מפרנסת.
האם אין פה סתירה חמורה?

ב. כמו"כ בשנות הסמינר המורות מבטיחות גדולות ונצורות למי שתישא בחור ישיבה שישאר בכולל.
הן מבטיחות אושר שכר וסיפוק על כל רגע שהוא ישב ליד הגמרא.
הן שוכחות דבר אחד: ר' עקיבא איגר יש רק אחד. הרב קנייבסקי יחיד בדורו.
בנות מתחתנות ופתאום הבעל רוצה גם לבלות, ולהנות קצת מהגשמיות, אך האישה אומרת,
עדיף שתלמד... (הרי בסמינר הבטיחו לה שהוא ישב וילמד רק אם היא תיתן לו)
אולי כדאי שבסמינרים יתכילו לקרקע את הבנות,
כי לפי מה שאני שומעת ורואה הרבה בנות בונת על הרב שך הפרטי שלהן,
אבל מה לעשות שהרב שך יש אחד אחד בדור???

אני כותבת בכאב גדול, כי אני מרגישה קצת מרומה, ומתחילה להסתכל במבט מפוכח
על הענין שקוראים לו סמינר.

יעל,
נראה לי שלא הבנת את עומק הבעיה.
למדת הוראה בסמינר?
ואם כן את לא מרגישה שנדפקת במובן מסוים בגלל קו שאנשים מסוימים מטווים לכל בנות ישראל?
(תקראי את סעיף א' שכתבתי בפתיחת האשכול)

יכול להיות שאנחנו מכירות, מי יודע?

נעץ,
כן למדתי הוראה וגם קיבלתי תעודה ששוכבת ליופי בארון למעלה, מי יודע אולי יום אחד עוד אשתמש בה , אבל לפי ההוה אין סיכוי אני עובדת במשהו אחר לגמרי ואני מקווה להמשיך לעבוד בתחום הזה עוד שנים רבות.
אני חושבת שפחות או יותר אני בדעה כמו גרב כחולה וכמו כל השאר

לא מתסכלות אותך השנתיים + , שהשקעת בתעודת הוראה ולא מביאות לך דבר?
לא מרגיז אותך שכשאת רוצה להתקבל לעבודה ושואלים אותך יש בגרויות, אז את עונה
למדתי בסמינר, יש לי חוצים?
את לא מתעצבנת שמכל המוסר והדרשות בשלל עניני קדושה בסמינר, לא יצא מזה כמעט כלום?
אני חושבת שאת מקבלת את זה כמובן מעליו,-  מסע יסורים של כל בוגרת סמינר.
או שאת פשוט כבר כ"כ רחוקה מהסמינר ( מבחינת גיל , ומנטלוית) שזה כבר לא מזיז לך?

נסחפתן קצת עם התגובות...
זה נשמע שמכרו לכן רק 'לוקשים' בסמינר, רימו אתכן, עבדו עליכן וכו'...

אני אישית קיבלתי המון בסמינר ואני בטוחה שכלא חת מכאן, (גם אם קשה לה להודות)
'הסמינר' הוא החלק המכריע בבנית האישיות, בעיצוב ההשקפות ובהכנה לעתיד.

נכון, יש דברים מקוממים ולא מובנים,
כגון: חוסר ההשכלה, מדוע כולן צריכות ללמוד גננות או מורות??? נוצר מצב של כעין בתי חרושת ליצור מורות...
או הענין של "בית של תורה", שרוב בוגרות הסמינרים יודעות לשנן את שאיפתן שוב ושוב בלי לדעת על מה מדובר? ולמה? בלי רצון כן לממש שאיפה זו.. אלא רק כי זה מה ששיננו איתן ללא הרף... 

אני מדגישה שוב הסמינר תרם לי אישית רבות...
אבל  יש כנראה דברים שהם מעבר לבינתנו.........

יעל,
לא בכל סמינר מביאים רב שיגיד כאלו דברים...
ומה שאני יודעת שהמורות והמרצות שמרצות על כל האידיליה הזאת כל הזמן, הן בעצמן יודעות שהחיים הם לא כאלו והמציאות שונה לחלוטין, ובכל אופן ממשיכות לטעון בלהט את עמדתן ה ת א ו ר ת י ת בעליל.
והן הן אלה שיוצרות את המצב שלא רוצה בגלל שהוא שומע חדשות או מתעניין בספורט...

ונעץ,
 מבחינה לימודית , החומר שהם מספקים , רק חוצים, זה כל המטרה שלהם, שתשארי במסגרת העבודה שהם מעוניינים שתמשיכי בה, כלומר לא מקום שלא מקבל 'חוצים'.

אבל, כל אחת עם ראש על הכתפיים יודעת להשתחרר מהראש הזה כשהיא מסיימת עם הסמינר, ולא להשאר ולהאשים את הסמינר בכל המצב הזה...

איי איי איייייייייי,
כמה שזה נכון!

אני עדיין ב-ו' סמינר וזה ממש מה שאני שומעת.
ואני ממש מתוסכלת כי אני כבר לא יודעת מה אני רוצה ומה באמת הכי מתאים לי.

ה' יעזור.

אנחנו חייבים   מ--ש--י--ח עכשיו!!!!


תפללו חזק חזק....